תסריט האימים של "עוטף קלקיליה"

מאז טבח 7 באוקטובר תושבי כוכב יאיר-צור יגאל, על קו התפר במזרח השרון, חוששים מתסריט אימים של חדירת מחבלים מכיוון העיר קלקיליה הסמוכה והכפרים הפלשתיניים שמסביב באמצעות מנהרות.

תושבים רבים ביישוב הפסטורלי מתלוננים על רעשי חפירות ותנודות בקרקע. בצה"ל טוענים שאין באזור מנהרות, אבל התושבים לא רגועים, ובמועצה המקומית מתכוונים להסתייע בחברה פרטית שתבצע בדיקה גיאולוגית.

בכוכב יאיר-צור יגאל מתגוררים לא מעט יוצאי מערכת הביטחון, ובהם הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר שאול מופז, ראש המוסד לשעבר דני יתום, האלוף (מיל') עוזי דיין, סגן ראש המל"ל לשעבר איתן בן־דוד והאלוף (מיל') יואל סטריק. ככל הנראה גם הם לא ישנים טוב בלילה.

רעשי קידוח ורעידות

"אני גר בצד המזרחי של היישוב, וגדר המערכת נמצאת במרחק 200 מטרים מהבית שלי", אומר ברוך בן־נריה. "ביני לבין הגדר יש בתים שקרובים עוד יותר לגדר, יושבים 40 מטרים ממנה. לא מעט פעמים הרגשתי רעידות מתחת למיטה שלי, כמו רעידות אדמה. המיטה זזה, וגם הקירות. היתה לי תחושה שמשהו קורה מתחת לחדר השינה. וזה נמשך לא מעט זמן, לא משהו קצר של כמה שניות. באיזשהו שלב כבר השתכנעתי שמדובר ברעידות אדמה, אבל אחרי 7 באוקטובר נפלו לי האסימונים: ייתכן שמישהו באמת עושה מאמץ וקודח כדי לחדור ליישוב.

"אחרי 7 באוקטובר אין חוכמות, ואסור להגיד אולי. תמיד חשבתי שבאדמה הסלעית שאנחנו נמצאים מעליה קשה מאוד לחפור ולקדוח. אבל שמעתי הסבר של גיאולוג שאמר כי בין הסלעים הגדולים יש אדמה שכן ניתן לחפור ולקדוח בה. זה מה שהיה בגליל העליון, על גבול לבנון. חיזבאללה מצאו את הנתיבים בין הסלעים וחפרו מנהרות. גם פה זה יכול להיות.

"אחרי הטבח בעוטף הבנו שהכל יכול להיות ושאי אפשר להיות בטוחים בשום דבר. המחבלים יכולים לחפור מנהרה מתחת לגדר, לצאת מאחוריה ולהיכנס לתוך הבתים הקרובים. הם ישתלטו על עשרה בתים, ולך תטפל בזה עכשיו. זה עלול להיות, חלילה, כמו הסיפור של קיבוץ בארי. אני לא רגוע מהתשובה של צה"ל שאין מנהרות. מחבלים יכולים לצוץ בכל מקום. יש להם היום אמצעים לחפור מנהרות ולחדור ליישובים".

גם יגאל שגיא הוא תושב מודאג: "אנחנו חיים פה בחשש שנבנות מנהרות מתחת ליישוב, ושיום אחד יחדרו לפה מחבלים. הרעידות שהתושבים מרגישים כאן לא יכולות להיות מוסברות ברעידות אדמה. אין רעידות אדמה בתדירות כזו, לכן הסבירות שהתעוררה והתחזקה אחרי 7 באוקטובר היא שקורה משהו למטה, אחרת תושבים לא היו שומעים ומרגישים.

"החלק הדרומי של היישוב נמצא 300 מטר מקלקיליה, והקרבה הזו היא איום גדול. קלקיליה היא עיר פלשתינית גדולה שסמוכה ליישוב יהודי לא גדול במיוחד, ותיאורטית הם יכולים להציף אותו במחבלים. יכול להיות כאן אותו סיפור שקרה לצערנו בעוטף. אחרי מה שקרה שם, צריך לטפל בהתרעות כאן בצורה הרצינית ביותר".

גם שגיא לא סומך על קביעת צה"ל: "אני לא רגוע מהתשובות של הצבא. הקונספציה הישנה עדיין קיימת. כשמגלים משהו, מייד אומרים 'זו בטח באר מים'. חייל מילואים מצא עכשיו מנהרה באזור הר חברון וצילם אותה. באו אנשי הצבא ואמרו 'זו כנראה באר'. אבל כשאתה רואה את הצילומים, שהתוואי מתפצל לחדרים, ברור שמדובר במנהרה. אז אל תמכרו לנו שזו באר". 

25 ק"מ מתל אביב

בכוכב יאיר-צור יגאל מתגוררים קצת יותר מעשרת אלפים תושבים. בצידו הדרומי של היישוב, במרחק כמה מאות מטרים בלבד, שוכנת קלקיליה, בתחומי הרשות הפלשתינית. בצידו המזרחי, גם כן במרחק מאות מטרים בודדות, שוכנים הכפרים הפלשתיניים פלאמה, כפר ג'אמל, ג'יוס ועזון.

מייד אחרי 7 באוקטובר עובתה כיתת הכוננות ביישוב בעשרות משרתי מילואים. הוקמו שלוש עמדות ירי ותצפית אל קלקיליה ואל הכפרים הפלשתיניים, המאוישות באנשי מילואים 24/7. אחת העמדות מצוידת במקלע מאג. גם שער הכניסה מאויש בחיילי מילואים.

"תושבים מתלוננים על חפירות, על רעידות בבתים, על קולות חפירה, מתעוררים משינה מהרעשים האלה", מסביר ראש המועצה המקומית יובל ארד. "עד ל־7 באוקטובר מה שהטריד את התושבים שלנו היו עבירות רכוש, כיום מטרידה אותם המחשבה שהמוני פלשתינים יפלשו מקלקיליה וישעטו אל היישוב. מנהרה עוברת מתחת למכשול, וכך לא רואים את המחבלים כשהם מנסים לחצות פנימה. מדובר בחשש אמיתי, וחלילה לנו לזלזל בו".

לדברי ארד, היכולות לבצע חפירת מנהרות, כמו אלה של חמאס, קיימות גם ביו"ש. "זה נראה אותו דבר, זה נשמע אותו דבר, זה מריח אותו דבר - אז כנראה שזה אותו דבר. אני חושב שמדינת ישראל צריכה לשנות דיסקט ולהבין שהאיום הזה אמיתי.

ראש המועצה, יובל ארד: "באוצר רואים בנו יישוב פריבילגי במרכז הארץ, אבל אנחנו נמצאים 300 מטרים מהאיום. לכן אנחנו חייבים להיות חזקים, כי אנחנו הבטן הרכה של מדינת ישראל"

"אני לא חושב שיש למישהו היום זכות לזלזל בזה, לטאטא את החששות הצידה ולהגיד 'זה לא אמיתי'. אנחנו מתייחסים לעניין ברצינות, ולכן אני מביא את זה לצבא ואל מקבלי ההחלטות. אנחנו גם בוחנים התקשרות עם חברה פרטית שיודעת לבצע בדיקה גיאולוגית להימצאות מנהרות".

ארד מזהיר כי חדירה ליישוב שלו תסכן גם את תל אביב. "אנחנו יודעים שאם אותם פלשתינים יחדרו ויעברו אותנו, שום דבר לא יעצור אותם מלהגיע למרכז. תל אביב נמצאת בסך הכל 25 ק"מ מאיתנו. הם יעלו על כביש 5 עם טויוטות וידהרו לתל אביב. לכן אנחנו חייבים להיות מספיק חזקים, כי אנחנו הבטן הרכה של מדינת ישראל.

"אני אומר לאנשים באוצר: אתם רואים בנו יישוב פריבילגי במרכז הארץ, אבל אנחנו רואים במרחק 300 מטרים מהחלון את קלקיליה. זה האיום האמיתי. בדרום הארץ קרה טבח איום ונורא, אבל תל אביב רחוקה מכפר עזה. אם מחבלים חודרים מקלקיליה - הם מגיעים לכפר סבא ולתל אביב. תסריט האימים הזה הוא אמיתי ומוחשי".

שימור כוח הכוננות

בעמדת התצפית והירי לעבר קלקיליה מפרט ראש המועצה ארד: "באמצע אוקטובר נהרג פה מחבל, כשניסה לחצות את הגדר עם תת־מקלע קרלו מאולתר. צה"ל מנהל מדי לילה לחימה בתוך קלקיליה. זה תרחיש האיום שתושבי היישוב פה חוששים ממנו. אם עד 7 באוקטובר האיום מקלקיליה לא היה קונקרטי, מאז הוא הפך לדבר שמטריד את התושבים, ואנחנו צריכים לתת לכך מענה".

ארד חושש שבשלב מסוים יוחלט לצמצם את כוח הכוננות המגן על היישוב. "אנחנו מסתכלים על מה שקרה ב־7 באוקטובר בדרום. במקום שלא היה בו כוח כוננות פעיל, החדירה והפגיעה היו קשות יותר. לכן כוח ההתערבות המיידי הזה חייב להיות מיומן, זמין ומצויד.

"אחרי הטבח בעוטף הקמנו כוח כוננות. יש פה כמעט 100 איש עם נשקים שגויסו בצו 8. הם עושים פה משמרות 24/7. אבל בהמשך הם ישתחררו, ומי ישמור על היישוב? האם הצבא ייכנס לנעליהם? האם ייתנו לנו משאבים כדי לשכור אנשים ולממן את השמירה? הדבר הזה מטריד אותנו.

"העמדות, הסיורים, החיילים בצו 8, תגבור האבטחה בגני ילדים ובמוסדות חינוך - כל אלה הם חלק מהמענה, אבל בסוף המועצה לא יכולה להקים צבא פרטי. זה לא בסמכות שלנו ולא ביכולות שלנו. ולכן דרישתנו היא לעבות את הכוחות על הגדר, לתת משאבים לרשויות, וגם להשקיע משאבים בהאצה של בניית גדר מסיבית ויכולות טכנולוגיות, כדי שתחושת הביטחון של התושבים תחזור".