גבריאלה ליימברג (59) ובתה מיאה ליימברג (17) מירושלים
גבריאלה ליימברג (59) ובתה מיאה ליימברג (17) מתגוררות בירושלים, באותה שבת הן התארחו בניר יצחק אצל קלרה מרמן, אחותה של גבריאלה (שגם נחטפה, יחד עם אח נוסף - פרננדו מרמן). כשהמתקפה החלה מספר בני משפחה הסתתרו בממ"ד, המחבלים פרצו פנימה, שברו והרסו את הבית וחטפו אותם לעזה. מאז אותו יום, משה ליימברג מחכה לאשתו ולבתו.
גבריאלה היא מנהלת מרכז יום טיפולי של עמותת שק"ל, שם היא משמשת כאם לעשרות ילדים ובוגרים המתמודדים עם אוטיזם ונותנת כתף תומכת להמון בני משפחות המחכים לחזרתה. מיה היא תלמידת כיתה י"ב בבית הספר לאמנויות, במגמת מוזיקה.
בפרויקט של "מטה החטופים" סיפר איתן, חבר שלה, על טוב ליבה: "הגעתי לבית הספר בכיתה י', ילד חדש בתקופה לא פשוטה בחיים שלי והיא דאגה לי. היא החברה הכי טובה שלי". חברה של מיאה מוסיפה: "לא משנה כמה זוועות היא עוברת עכשיו, שתדע שיש המון אנשים שמחכים לה וחושבים עליה. שהיא לא לבד". ביום החטיפה נעלמה בלה הכלבה של מיה שהייתה איתה בקיבוץ, מאז האב משה מחפש אותה – כדי שזאת תחכה למיה שתשחרר מהשבי, בין היתר נבדק אם נאספה על ידי מתנדבים שמסרו אותה לאימוץ.
קלרה מרמן (63) מניר יצחק
קלרה מרמן (63), גננת מיתולוגית, אירחה באותו יום שבת של השביעי באוקטובר מספר בני משפחה, בהם אחותה ובתה (גבריאלה ומיה ליימברג), את אחיה פרננדו מרמן. גם בן זוגה של קלרה, לואיס הר (70) היה איתם. כשהמתקפה החלה מספר בני המשפחה הסתתרו בממ"ד, המחבלים פרצו פנימה, שברו והרסו את הבית וחטפו את כל החמישה לעזה.
מעיין סיגל-קורן, בתה של קלרה, סיפרה במהלך המאבק להשבתה: "הקשר בין אמא שלי ושני האחים שלה חזק, זה לא סתם שהם ביחד הגיעו יחד גם לעזה. אמא שלי היא האישה הכי חמה בעולם. היא גננת במקצוע שלה, שלושים שנה היא טיפלה בכל הילדים של הקיבוץ. אני רוצה את אמא שלי, ואני רוצה את המשפחה שלי יותר מכל דבר כי אני חייבת, כי היא שם, והם שם".
אופליה רויטמן (77) מניר עוז
אופליה רויטמן (77) מניר עוז עלתה לישראל מארגנטינה, ובעלת אזרחות ארגנטינאית. היא אשתו של הקטור, אמא לשלושה ילדים וסבתא לתשעה נכדים. בשעה 09:37 היא שלחה את ההודעה האחרונה שבה היא ביקשה עזרה ואמרה שהמחבלים נמצאים בבית שלה. מאז נותק הקשר.
נטלי מדמון, בתה של אופליה סיפרה במהלך המאבק להשבתה: "אימא כל החיים הייתה אשת חינוך, כעשרים שנה מחנכת כיתות א'-ב', אני בטוחה שאם יש שם ילדים והיא בסביבה שהיא מסוגלת להכין להם עוגיות ולתת להם לשתות היא עושה את זה כי זו היא. אישה מדהימה, אישה של שלום שלא שייכת למלחמה הארורה הזאת".
דיצה היימן (84) מניר עוז
דיצה הימן, בת 84, ממקימי קיבוץ ניר עוז, היא עובדת סוציאלית עם קריירה מפוארת, במשך שנים היא ניהלה את המחלקה לשירותים חברתיים במועצה האזורית אשכול וגם לאחר פרישתה לפנסיה המשיכה לעבוד במרכז הורים וילדים בבאר שבע.
כשבני משפחתה של דיצה שמעו על המתקפה בדרום הם יצרו עמה קשר, אלא שבסביבות השעה 10:00 בבוקר היא הפסיקה לענות והם לא הצליחו ליצור עמה קשר. בשעות הצהריים המשפחה עשתה ניסיון נוסף להתקשר לנייד אלא שמי שענו להם היו מחבלי חמאס. בעדויות שהגיעו למשפחתה מהשכנים נאמר להם שהיא נשמעה צועקת "הצילו" אלא שהם לא הצליחו לסייע לה בשל כמות המחבלים הרבה. אחת העדויות היא שהמחבלים הולכו אותה על רגליה וחטפו אותה.
נטע היימן, בתה של דיצה סיפרה במהלך המאבק להשבתה: "כשאני מדמיינת את אימא שלי שם, היא מטפלת בכולם. אני מדמיינת אותה, מטפלות שם בכל הילדים. זאת אימא שלי, היא תטפל בכולם, אם היא תוכל רק. אם רק ייתנו לה".
מירב טל (53) מגדרה
באותה שבת שחורה הייתה מירב טל יחד עם בן זוגה יאיר יעקב (יא-יא), אביהם של אור (16) ויגיל (12) יעקב ששוחררו משבי חמאס, ואילו הוא נותר מאחור. באותה שבת מירב הספיקה לשלוח הודעות קוליות למשפחתה: בהן סיפרה: "הם בתוך הבית, ירו לנו לחדר. הם בתוך החדר צועקים, תעזרו לי, תתקשרו למשטרה" וסרטון שלה מרגעי החטיפה הופץ.
רחל, אימה של מירב, סיפרה במהלך התקופה האחרונה כי "הסרטון הזה שקיבלנו באותו יום נמצא אצלי ככה במוח, אני כל הזמן שומעת אותה: "אימא, תעזרי לי, תעזרי לי". גם יובל, האחיינית שלה, מעידה שהתמונות לא עוזבות אותה לרגע: "בכל לילה, לפני שאני עוצמת עיניים, אני שומעת את מירב אומרת: תעזרו לי".
מירב היא בעלת חנות בגדים בגדרה בשם "הג'ינג'יות בבונקא", משפחתה מספרת על אישה דומיננטית שלבטח מטפלת בילדים. כאמור, מירב טל (54) הגיעה מראשון לציון לקיבוץ ניר-עוז כדי לציין את החג עם בן-זוגה יאיר (יא-יא) יעקב (59). מדובר בפרק ב' מרגש במיוחד עבור שניהם, הורים לילדים בוגרים, שבחרו לרקום זוגיות חדשה.
נורלין בבדילה (60) מיהוד מונוסון
נורלין בבדילה אגוג'ו (60) נחטפה לעזה מקיבוץ נירים, אליו הגיעה לביקור מיהוד, מקום מגוריה, על מנת לבקר את בן זוגה, שלמרבה הצער נרצח באירועים הקשים. ברשתות החברתיות סיפרו על אישה אהובה על משפחתה ועל חבריה, שמחכים לה בכל יום עד שתחזור.
לנורלין יש תשוקה לחיים, לחברים, לטיולים ולריקודים. היא מפזרת שמחה בכל מקום שאליו היא מגיעה. בגינת הבניין ביהוד שם היא גרה, יש לה פינה קטנה משלה, שם היא מגדלת פרחים.
גדעון, בן זוגה, נרצח בשבת השחורה.
עדה שגיא (75) מניר עוז
עדה שגיא (75) מקיבוץ ניר עוז היא אמא לשלושה ילדים וסבתא אוהבת לשישה נכדים. את יום ההולדת ה-75 שלה היא הייתה אמורה לחגוג בלונדון עם בנה שמתגורר שם ואף קנתה כרטיס טיסה. במקום זה היא ציינה בשבי החמאס. בשבת הנוראית המשפחה עוד הייתה בקשר עם עדה שהייתה בממ"ד אך משעה 9 וחצי אבד איתה הקשר. בביתה של עדה נמצאו סימני מאבק המלמדים על כך שנלחמה במחבלים ולא ויתרה.
בתה נוית סלע סיפרה "אימא שלי אישה טובה, אמא טובה, סבתא טובה. מורה ללשון וערבית שנולדה וגדלה בתל אביב והגיעה לניר עוז בגרעין נחל שם הכירה את אב אשלי ושם הקימו את ביתם". לפני שנה איבדה עדה את בעלה אך הצליחה לקום מהאבל. אני יודעת שעכשיו היא פצועה אבל לא יודעת מה מצבה הבריאותי".
תמר מצגר (78) מניר עוז
תמר מצגר (78) נחטפה יחד עם בעלה יורם (80) מביתם בניר עוז. היא אמא לשלושה בנים, וסבתא לשבעה נכדים שהצטרפה לקהילת קיבוץ ניר עוז בשנות השבעים, במהלך השנים שירתה את הקיבוץ בטיפול בבגדי הקהילה, בחינוך ובמכולת המקומית.
חברי הקיבוץ מספרים שתמר בשלנית מעולה, תולעת ספרים ונהנית לצפות בטלנובלות. על בעלה יורם סיפרו כי עבד במפעל נירלט ובשנים האחרונות במוסך. הוא חובב היסטוריה מושבע וחבר בפרלמנט היקב והיין של ניר עוז.
רימון קירשט (36) מנירים
רימון בוכשטב-קירשט בת ה-36 נחטפה עם בעלה יגב מקיבות נירים. משפחתה קיבלה אות של חיים בדמות סרטון שפרסם ארגון הטרור חמאס. רימון ויגב הכירו עוד מאז ימי בית הספר וניגנו בלהקה משותפת בתיכון, שניהם ילדי העוטף.
יגב נולד בקיבוץ נירים ורימון בקיבוץ מגן. לפני כשנתיים התחתנו. שניהם מוזיקאים. יגב בונה גיטרות ומנגן, רימון מתופפת. הממ״ד, ממנו נחטפו, היה בית המלאכה בו בנה יגב את הגיטרות שלו. בקטע שפרסמה המשפחה נכתב כי לפני שלוש שנים רימון שברה את הרגל, ויגב הלך לעזור קצת. הלך ונשאר. הם הפכו לזוג בלתי נפרד שאוהב בעלי חיים ומגדלים חמישה כלבים וארבעה חתולים נטושים.
