מהזירה התקשורתית ועד המדינית: מבט מבפנים למטה משפחות החטופים

הכניסה לקומה השביעית במגדל המוזיאון בתל אביב, שם התמקם מטה משפחות החטופים, הומה ורוחשת אדם בימים אלה. כ-2,000 מתנדבים מגויסים למערך, כולם יודעים את תפקידם בדרך למטרה הסופית: להשיב את החטופים הביתה במהרה.

עשרות אנשים פועלים באגפים השונים - משא ומתן, משפט, תקשורת, משפיענים, נציגויות בחו"ל, תיעוד פשעי מלחמה, מערך סיוע למשפחות ועוד - והכל בהתנדבות מלאה. הצלחתי לזהות את אמה של החטופה רומי גונן ואת המשפחות של החטופים אלמוג מאיר ועומר שם-טוב. ממול שוחח עם כלי תקשורת ד"ר חגי לוין, מנהל מערך הרפואה של מטה המשפחות, מסביר את הצורך האקוטי במתן מענה רפואי הומניטרי דחוף לחטופים.

מי שיזם את הקמת המטה הוא יועץ התקשורת אסף פוזניאק, ששתי האחיות של גיסתו, הודיה ותאיר דוד ז"ל, נרצחו בידי מחבלי חמאס במסיבת הטבע סמוך לקיבוץ רעים.

פוזניאק רתם לעניין את כל משרד "צור תקשורת" שבו הוא עובד, בראשותו של רונן צור, אשר חבר לעו"ד דודי זלמנוביץ שהקים התארגנות דומה. יחד, השניים ייסדו את המטה במתכונתו הנוכחית. "על אף האבל הגדול על הודיה ותאיר, ולאחר שיחה עם בני המשפחה, החלטתי להמשיך בפעילותי במטה בכדי שנוכל להצליח להציל את חיי החטופים והנעדרים הנמצאים בשבי חמאס בעזה", הוא מספר. "במסגרת המטה אני אמון על מערך התקשורת לצד יועץ התקשורת חיים רובינשטיין ונמצא בקשר אישי מול המשפחות".

פועלים בכל הזירות

גם לזלמנוביץ קשר דם לחטופים. בתו הייתה במסיבת הטבע עם אחיינו עומר שם-טוב. הבת חזרה אמנם שלמה ממסיבת הטבח לאחר שעות חרדה מורטות עצבים, אך עומר נחטף לעזה. "מאוד מהר הבנתי שזו הולכת להיות העבודה שלי בתקופה הקרובה, ואת התוצאה ניתן לראות", הוא אומר לי.

"כמשפחות חטופים בעצמנו, יכולנו לדייק את הצרכים והמענים. הבאנו לפה את הטובים בתחומם. אורי סלונים הוא איש מרכזי מאוד בעולם הזה, טיפל כמעט בכל החטיפות שהיו במדינה. יש פה את יעקב פרי, דוד מידן, יוסי כהן ראש המוסד לשעבר, שמשון ליבמן מצוות המשא ומתן של שליט, ביחד עם צוות דיפלומטי מהטובים ביותר וצוות של משפטנים טובים ביותר כמו רז נזרי ודן אלדד".

זלמנוביץ מוסיף כי הם כבר נפגשו עם נשיא המדינה ועם ראש הממשלה, ואף נפגשים באופן שוטף ויומיומי עם גל הירש, פרויקטור הממשלה לטיפול בסוגיית החטופים. "יש לנו עולם טכנולוגי שלם, וכל המערכות משלבות ידיים. המטרה הראשונה מבחינתנו הושגה: איחוד משפחות החטופים ומתן מעטפת שלמה הכוללת את מיטב השירות, המידע, הידע וההסברה".

עו"ד אלדד, פרקליט המדינה לשעבר וממובילי הצוות המשפטי של מטה המשפחות, אומר כי הצוות "מלווה את הפעילות בסנכרון מלא עם שאר המערכות. השבוע, למשל, יצא מכתב של כ-100 פרופסורים בתחום המשפט הבינלאומי מהארץ ומהעולם, שמגדיר את מעשי חמאס כפשע נגד האנושות, כפשע מלחמה וכרצח עם, והגיע לכל גורם אפשרי בעולם. נכון שחמאס לא מורתע כשמכנים אותו אחראי לרצח עם, אך מכתב המשפטנים מגיע לגורמים רבים מאוד שיודעים להפעיל עליו לחץ.

"המישור השני שבו אנו פועלים בזירה המשפטית הוא בעזרה למשפחות. פתאום, באמצע החיים, זה תופס כל משפחה בעולם - ולא רק בהקשר של חטיפה לעזה אלא אפילו מישהו שנעדר באופן טרגי מהמשפחה - זה תופס אותה לא מוכנה. למשל, אותו בעל בית שהתעקש לקבל שכר דירה של חטופה, או מעבידים שלא מוכנים לקבל או להבין עובד שלא מגיע לעבודה. יש עניינים שאנחנו מקדמים מול הביטוח הלאומי, ועוד ועוד".

לדבריו, עשרות עורכי דין מכל רחבי הארץ התנדבו והתגייסו לסייע למשפחות, והם עושים לילות כימים כדי לתת להן מענה.

עו"ד דן אלדד // צילום: משרד המשפטים

הקול של המשפחות

דני שק, ראש צוות הדיפלומטיה במטה ובעבר שגריר ישראל בצרפת, אומר כי קבוצה של דיפלומטים לשעבר, כולם שגרירים ששירתו בעבר במדינות שונות בעולם, מעמידים לרשות המטה הזה את הניסיון ואת הידע המקצועי שלהם, ובעיקר את הקשרים שהם צברו לאורך הקריירה שלהם במדינות העולם.

אמילי מואטי, ח"כ לשעבר ממפלגת העבודה ומתנדבת בצוות, מוסיפה: "אנחנו מזמינים שגרירים זרים לפגוש כאן משפחות של חטופים. עכשיו, למשל, יש זרם של אישים בינלאומיים שמגיעים לביקורים בארץ, אז באמצעות הקשרים שלנו אנחנו יכולים לוודא שבמסגרת התוכנית שלהם בארץ הם יפגשו גם משפחות של חטופים".

דני שק // צילום: ראובן קפוצינסי

שק מציין: "יש גם דברים שלא אספר לך עליהם בפירוט, אבל אם נרצה להעביר איזשהו מסר למישהו ולא נדע כיצד להגיע אליו, יש מאחוריי מעגלים של אנשים שיכולים להגיע לאישים בכל מדינה על הגלובוס. אני חוזר: כל מדינה".

גם במדינות ערביות?
"יש גם לחצים עקיפים. זה לא חייב להיות העברת מסר ישיר, אלא במדינות שמדברות עם קטאר, לדוגמה. אנחנו לא מתחרים במה שעושה המדינה, ומובן שהמדינה ומשרד החוץ ממשיכים לעבוד מהצד שלהם ובשיתוף פעולה מלא איתנו. אבל אנחנו לא מייצגים את המדינה, אלא את המשפחות. אנחנו מנסים להיות הקול של המשפחות".

אתה אופטימי?
"אני תמיד אופטימי, אחרת הייתי במקצוע אחר. האם אני חושב שבשבוע הבא זה יקרה ונחזיר את כולם הביתה? לא, אבל אנחנו עושים כל דבר שאנחנו יכולים. וברור שיש תחנות ביניים, כמו להעביר תרופות או להביא לשחרור של חולים, תינוקות, זקנים, נשים. צריך הרבה סבלנות ואורך רוח, ואני אומר לך כישראלי בן קרוב ל-70 - כשאני יוצא ומרגיש את האנרגיה הזאת של העשייה וההתנדבות, יש לי דמעות בעיניים".