השוטרים לא אשמים: במבחן התוצאה, מלחמת האחים של האריתראים על אדמת תל אביב חשפה ליקוי מאורות של כל שרשרת הפיקוד במשטרה, הן המבצעי והן המודיעיני. עם כל הכבוד - לא קצין בודק, לא עוד ועדת בדיקה פנים-משטרתית ולא מח"ש: במקרה הזה, שרק בנס הסתיים ללא הרוגים, יש להקים ועדת בדיקה חיצונית של אנשי מקצוע, שתבחן לעומק את ההיערכות של פיקוד המשטרה לקראת האירוע.
למשטרה היו כל הסימנים המעידים על אירוע רגיש ונפיץ: היו תומכים, היו מתנגדים והיו התרעות. המשטרה גם מכירה היטב את התסכול של הזרים מאריתריאה ואת מעורבותם הגבוהה בעבירות של אלימות, אבל לא רק זה - היו גם מעצרי מנע.
משמע, מישהו בשרשרת הפיקוד הבין שמשהו לא טוב עלול או מתוכנן להתרחש. לא היו כאן הפתעות. ובכל זאת, שוטרים נדרשו להשתמש באש חיה נגד מפגינים, וכששוטרים נאלצים לסחוט את ההדק סימן שהם היו בנחיתות מספרית ועם הגב לקיר.
בסוף זה מתפוצץ
השוטרים לא אשמים. הלחץ שמופעל עליהם כתוצאה מהכישלון בבלימת גל הרציחות בחברה הערבית, מאובדן המשילות ומהפגיעה הקשה בתחושת הביטחון של הציבור - נותן את אותותיו. גם המחאות בקפלן ובמקומות אחרים ברחבי הארץ שבוע אחר שבוע שוחקות, והלחץ הפסיכולוגי שמופעל עליהם לנהוג באיפוק ובעוד איפוק נותן את אותותיו. בסוף זה מתפוצץ.
על פיקוד המשטרה מוטלת האחריות לכך שאת התסכול המוצדק של השוטרים, הם לא יביאו לידי ביטוי על גבם של אחרים - והסימנים לכך נראו לאחרונה בטיפול המשטרתי במחאת בני העדה האתיופית. הפורעים האריתריאים בשבת זיהו את החולשה הזו של המשטרה, ובהיעדר כוחות נדרשים הם פרעו בחוק.
ועדת הבדיקה, אם תוקם, צריכה לחקור את המפקדים ולא את השוטרים. השוטרים נשלחו למשימה לא מוכנים, לא מצוידים וללא הבנה לקראת מה הם הולכים. הם נקלעו לסיטואציה, מצאו את עצמם עם הגב לקיר, וירו. כאשר שוטר נמצא בעמדת נחיתות ומפעיל את נשקו, זה רק עניין של מזל אם הכדור שנורה הוא קטלני או לא.
לאירוע כמו זה יש להתייחס כאל אירועים שהסתיימו עם הרוגים. אין לעבור עליהם לסדר היום מכיוון שאיש לא נהרג, ולכן יש צורך מיידי בהקמת ועדת בדיקה חיצונית שתבחן את כלל שרשרת הפיקוד הרלוונטית - מהשר לביטחון לאומי, דרך המפכ"ל, ועד אחרון המפקדים בשטח.
ויפה שעה אחת קודם.