חבר הכנסת והשר לשעבר דוד לוי, חתן פרס ישראל למפעל חיים, הלך היום לעולמו היום (ראשון) בגיל 86. לפני מספר חודשים אושפז לוי בעקבות דלקות ריאות והחמרה באי-ספיקת הלב. ביממה האחרונה אושפז לוי ביחידה לטיפול נמרץ לב בהדסה עין כרם. הוא הגיע לבית החולים לאחר שבשנים האחרונות עבר סדרה של טיפולים לריפוי בעיות כליות ולב.
לוי, יליד 1937, נולד גדל והתחנך בעיר רבאט במרוקו. בילדותו עבד עם אביו משה בנגרייה, למד בתלמוד תורה והתחנך באליאנס. בימיו כילד במרוקו היה חבר בתנועות הנוער בני עקיבא, דרורו ובית"ר. ב-1957 כשהיה בן 20 עלה עם משפחתו ארצה ו-4 חודשים לאחר מכן נישא לאשתו רחל והקים את ביתו בבית שאן.
דוד לוי: אבחן את אפשרות התמודדותי לנשיאות
לאחר מספר שנים בהן עבד כפועל והפגין את יכולתו להנהיג את חבריו ולשמש להם כקול למען זכויותיהם, לוי נרשם ב-1961 כחבר בסניף תנועת חירות בבית שאן - אז החלה דרכו הפוליטית שנמשכה שנים רבות.
בבחירות לכנסת השביעית בשנת 1969 תפס לוי את המקום ה-24 ברשימת גוש חירות ליברלים (גח"ל), ולאחר שזו זכתה ל-26 מנדטים נכנס לוי לכנסת והיה לחבר הכנסת הצעיר ביותר דאז. בשנת 1977, לאחר המהפך בראשות מנחם בגין, הופקד בידי לוי תיק הקליטה. ב-1979 קיבל לידיו גם את תיק הבינוי והשיכון.
בשנת 1982 נקט לוי עמדה בנושא כניסת צה"ל ללבנון. לאחר רצח נשיא לבנון באשיר ג'ומייל טען לוי כי ישיבת צה"ל בביירות תביא ללחץ כבד על ישראל ואף הזהיר מראש מפני הבאות בפעולת הנקם בין המחנות השונים בלבנון - מה שנודע מאוחר יותר כטבח סברה ושתילה. לוי אמר אז: "כאשר אני שומע שהפלנגות כבר נכנסות לשכונה מסוימת, ואני יודע מהי משמעות הנקם אצלם, איזו שחיטה, אז איש לא יאמין שנכנסו לעשות שם סדר והאשמה תהיה בנו. לכן אני חושב שאנו כאן עלולים להיכנס למצב שבו נואשם, והטיעון שלנו לא יעמוד על רגליו".
למרות ניסיונותיו לא הצליח לוי לכבוש את עמדת ההנהגה בליכוד. עם זאת היה לאחד הסמלים החשובים והמובהקים של יוצאי עדות המזרח במאבקם נגד הממסד ולאור טענות לקיפוח בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל. בין השנים 1979 ל-1990 כיהן כסגן ראש הממשלה ושר הבינוי והשיכון בכל הממשלות. תפקידו הפוליטי הבכיר ביותר היה כשמונה לשר החוץ בממשלתו של יצחק שמיר בשנת 1990.
בשנת 2014 עלה שמו של לוי כמועמד לנשיאות המדינה מטעם הליכוד. בהתייחסו למינוי אפשרי שכזה אמר לוי כי יתמודד רק אם יזכה "להסכמה רחבה". עם זאת, מספר ימים לאחר מכן הסיר את שמו מרשימת המועמדים ופינה את המקום לבחירת ראובן ריבלין לנשיא.
סמל חברתי ומקור השראה
בנימוקי קבלת פרס מפעל החיים שקיבל, נאמר על לוי: "דוד לוי הוא לוחם חברתי של השכבות החלשות, מנהיג עובדים ונציג עיירות הפיתוח והפריפריה וממקימיה. יזם ומוביל של תכניות חברתיות ומדיניות, פעיל במאבקים למען השכבות החלשות ומנהיג מדיני. כל זאת תוך התגייסות מוחלטת ונדירה לשירות העם והמדינה".
"דמותו הייחודית, דבקותו בעקרונותיו והיותו סמל חברתי הם מקור השראה לציבור ומקור להערכה. חזונו אומץ ליבו, ומאבקיו ומעשיו הטביעו חותם מובהק על החברה הישראלית".
"החיים לא פינקו אותי", אמר לוי בשנת 2018, ל"ישראל היום". "אחד הדברים שנלחמתי למענם לאורך כל שנות פעילותי זה ליצור את המודעות לבעיות החברתיות, שהן הבעיות האמיתיות שלנו כמדינה וכחברה. אני מודה שניתנה לי ההזדמנות לתרום את חלקי בתחומים אלה, אבל גם לפלס דרך לכוחות אשר עלו מהמקומות האלה - מערי הפיתוח והשכונות - שהאמינו בעצמם ושגם הסביבה מאמינה עכשיו בפוטנציאל שלהם. זו התקדמות חשובה מאוד, למרות שיש לנו עוד הרבה מה לעשות".
לוי הוא אביה של אורלי לוי-אבקסיס, חברת הכנסת והשרה לשעבר. בנו ז'קי לוי כיהן גם הוא כחבר כנסת וכיום משמש כראש עיריית בית שאן. אחיינו הוא ראש עיריית מודיעין חיים ביבס. אחיו מקסים לוי, ראש עיריית לוד, נפטר בפתאומיות מדום לב בשנת 2002.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו