שבועות ספורים לאחר מציאת אוצר הזהב הגדול על ידי צוללנים בחוף הים בקיסריה, הגיע אל רשות העתיקות דיווח על מציאת מטמון נדיר של מטבעות וחפצי כסף וברונזה בני כ-2,300 שנה, שהתגלו במערה בצפון הארץ. אנשי רשות העתיקות מעריכים, כי מדובר באחת מהתגליות החשובות שנחשפו בצפון בשנים האחרונות.
צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות
לפני כשבועיים יצאו ראובן זכאי, בנו חן זכאי וחברם ליאור חלוני, חברי מועדון המערנות הישראלי, לסיור הכנה מקדים לפני ביקור של המועדון באחת ממערות הנטיפים הגדולות והנחבאות באזור הצפון. השלושה השתלשלו למעבה האדמה אל תוך מערת הנטיפים וזחלו דרך מעבר צר לתוכה. הצעיר שבחבורה, חן בן ה-21, סיפר כי נדחק לאחד הכוכים הצרים כאשר לפתע צד את עינו חפץ מנצנץ. במקום התגלו שני מטבעות כסף עתיקים.
אנשי רשות העתיקות ומועדון המערנות הישראלי בחיפוש במערה // צילום: באדיבות רשות העתיקות
מאוחר יותר התברר כי הוטבעו בימיו של אלכסנדר הגדול, כובש ארץ ישראל בראשית התקופה ההלניסטית. לצד המטבעות, נמצאו מספר תכשיטי כסף, בהם טבעות, צמידים, ועגילים, שככל הנראה הוסתרו במערה בתוך כיס בד לפני כ-2300 שנה. ארכיאולוגים ברשות העתיקות העריכו כי: "יתכן שהחפצים יקרי הערך הוטמנו במערה על ידי תושבי האזור, שנמלטו אל המערה בתקופת אי היציבות השלטונית, שנבעה ממותו של אלכסנדר הגדול, כשהתגלעו מלחמות בין יורשיו בארץ ישראל. ניתן להניח כי המטמון הוטמן בתקווה לימים טובים יותר. היום ידוע כי מי שהטמינו את המטמון מעולם לא שבו לאסוף אותו".
הכתבה הכי נקראת היום באתר: הישראלים שבמקום להיקבר - בוחרים סוף אחר למותם
המערנים הבינו שמצאו תגלית ארכיאולוגית חשובה ודיווחו על כך למפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. בסוף השבוע נכנסו למערה אנשי רשות העתיקות יחד עם אנשי מועדון המערנות הישראלי. מפקחי רשות העתיקות התרגשו לגלות במערת הנטיפים עדויות להתיישבות אנושית במערה לאורך תקופות ממושכות.
שילוב מרתק ונדיר בין הנטיפים לממצאים
במערה נמצאו ממצאים החל מהתקופה הכלכוליתית מלפני כ-6,000 שנה, דרך תקופת הברונזה הקדומה מלפני כ-5,000 שנה, תקופת המקרא מלפני 3,000 שנה והתקופה ההלניסטית לפני 2300 שנה בקירוב. במערה נתגלו כלי חרס רבים, ובחלק מאזורי המערה נתגלו כלי חרס עתיקים עליהם התפתחו זקיפים. חלק מכלי החרס התאחדו עם משקעי הגיר ואינם ניתנים להפרדה. מרשות העתיקות נמסר שהשילוב בין מערת נטיפים לממצא הארכיאולוגי מרתק ונדיר. הממצאים במערה יאפשרו לחוקרים הארכיאולוגים ולגיאולוגים לתארך הן את הממצא הארכיאולוגי המרשים והן את תהליך התפתחות הנטיפים במדויק.
כלי חרס וממצאים נוספים מהמערה // צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, שיבח את שלושת אנשי מועדון המערנות: "הם הבינו את חשיבות הגילוי הארכיאולוגי, גילו אזרחות למופת ופנו מיד לרשות העתיקות לדווח על הממצאים הארכיאולוגים המרשימים. לאחר אוצר הזהב בקיסריה, זו הפעם השנייה בחודש החולף שאזרחים מדווחים על ממצאים ארכיאולוגיים משמעותיים. אנו מברכים על המגמה החשובה. בזכות ערנות האזרחים יוכלו חוקרי רשות העתיקות להרחיב את הידע הארכיאולוגי הקיים אודות התפתחות החברה והתרבות בעת העתיקה בארץ ישראל". ברשות העתיקות הדגישו כי חוק העתיקות קובע שהעתיקות שייכות למדינה. עבירה בגין אי דיווח או הוצאת עתיקות ממקומן או סחר בהן עונשה עד חמש שנות מאסר. ברשות מבקשים לשמור על מיקום המערה בסוד מאחר ובתוך המערה אורבות סכנות רבות. מעבר לחשש מפגיעה בשכבות הארכיאולוגיות ובנטיפים, קיימת סכנה אמיתית לחיי המבקרים במערה מאחר ויש בה חללים תת-קרקעיים נסתרים דרכם עלולים ליפול לעומק רב. ברשות העתיקות מבקשים להדגיש כי הזחילה במערות מסוכנת, ודורשת הכשרה וציוד בטיחות מתאים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו