רבקי ששר ספגה עלבונות ונאצות כשהחליטה להתגרש מבעלה יהודה הישראלי, הפצוע הקשה ביותר במבצע "צוק איתן", לאחר כמעט שלוש שנים שבהן שהתה לצידו וליוותה אותו בתהליכי השיקום. הישראלי, לוחם סיירת רימון, נפצע מרסיס שחדר לראשו כשלקח חלק בניסיונות החילוץ של הדר גולדין ז"ל.
לצד התגובות התומכות שהבינו את המצב הבלתי אפשרי שבו היתה נתונה ואת המשמעויות המורכבות של פציעת הראש שממנה סבל יהודה, היו רבים שהאשימו אותה בנטישה, בהפקרת פצוע ובאנוכיות. "זו בגידה בבעלה", "להיות נשואה פירושו להיות לצידו לא רק כשנוח, אלא גם באש ובמים", "להקיא", היו רק חלק מ"הפנינים" שלהן זכתה.
"הבנתי שאם אני נשארת במקום הזה, אני נשאבת לבור שחור. שלא אוכל להיות אמא שמחה עבור ילדיי. זאת היתה ההחלטה הטובה ביותר שיכולתי לקבל"
ששר, שלא הניחה אז למילים הקשות והביקורת הציבורית הנוקבת להפיל אותה, ממשיכה ללכת עם הקול הפנימי ובחרה להגשים את חלום ההורות של זוג חילוני שמצפה שנים לילדים - ולהיות אם פונדקאית שתישא את העובר שלהם ברחמה. לדבריה, לרגשות האשם הצפים בה על כך שלא יכלה להיות שם עבור יהודה ולהמשיך להישאר לצידו, יש חלק בהחלטה שקיבלה להיות אם פונדקאית.
ממד של ריפוי
"רגשות האשמה שאני חשה, אין פירושם שאני מרגישה שלא פעלתי נכון בזמנו. קשת הרגשות הללו מתקיימת יחד תחת קורת גג אחת", אומרת ששר ומשתפת כי היתה שלמה עם החלטה להיפרד מיהודה, עבורה ועבור ילדיה.
"הבנתי שאם אני נשארת במקום הזה, אני נשאבת לבור שחור. שלא אוכל להיות אמא שמחה עבור ילדיי. תמיד מצחיק אותי ששואלים 'במבט לאחור, היית פועלת בצורה דומה?'. מה זה רלוונטי? נכון לאותו הזמן, במצב הנתון וכוחותיי, זאת היתה ההחלטה הטובה ביותר שיכולתי לקבל באותה העת".
כיום, כשהיא אם לארבעה, שניים מהם ילדיה המשותפים עם הישראלי, וכשהיא מוקפת במשפחה חמה ועוטפת, ששר נמצאת במקום יציב ולא הישרדותי בחייה, מה שמאפשר לה להיות דמות שמעניקה לאחרים. היא מספרת שהיכולת לצאת מהמקום הנתמך שהיתה בו למקום שמייצר חיים עבור מישהו אחר, יש בו ממד של ריפוי והשלמה עבורה.
בראיון המלא ב"שישבת" היא משתפת מדוע אינה מזדהה עם הסדרה "גוף שלישי", מה היא חושבת על לידת בנה השני של מרב מיכאלי וכיצד מתקבלת הפונדקאות בעולם הדתי, שממנו היא מגיעה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו