אמו של התינוק מעיין ספדה לו מבית החולים: "ילד מופלא - שמור עלינו מלמעלה"

כאב שאין לו סוף: הלווייתו של התינוק מעיין דוד דומנוביץ' התקיימה היום (שישי) בבית העלמין שבקיבוץ כפר עציון. מעיין הקטן, שעדיין לא חגג אפילו שנה, נהרג בתאונת דרכים קטלנית בכביש 40 בדרום.

בזמן ההספדים של הנוכחים בהלווייה, קרה רגע מרגש במיוחד, כאשר בני המשפחה הקריאו את הספדה של אמו של מעיין הקטן, שלא יכלה להגיע ללוויית בנה בשל פציעתה מהתאונה. "אנו קוראים זאת בשם אמא שלנו שלא יכלה להגיע", אמרו בני המשפחה והקריאו את הספד אמו: "קיבלנו פיקדון יקר ומופלא, של שמחות וחיוכים. כמה שמחנו שבא לעולם, כעת אנחנו מחזירים את הפיקדון. נפרדנו ממנו כמו שבא, בבית החולים בשירת המלאך הגואל. אנו מודים לקב"ה שזיכה אותנו להיות ההורים של מעיין. אנו מבקשים שישמור עליו ועלינו.

"מעיין נהרג בדרך לטיול באדמתנו וייקבר באדמתה. הוא ייטמן בין רגבי ארץ ישראל לצד האנשים שמסרו את חייהם עליה. שנדע להתמודד עם האובדן ונסתכל על הטוב שבחיים. פגשנו המון חסד שהשם עשה עמנו כשנתן לנו את מעיין וגם כעת. של המשפחה, של הרופאים, הכבאים שחילצו אותנו. שום דבר לא מובן מאליו. אנו מודים לסיוע והתמיכה. מבקשים שכל אחד יעשה מעשה טוב לזכר מעיין. תחבקו את הילדים שלכם טוב טוב. מעיין אנחנו מבקשים סליחה. שמור עלינו מלמעלה. להתראות ילד יקר שלנו. עוד יום יגיע וניפגש. אבא ואימא אוהבים אותך ומתגעגעים מאוד.

סבא של מעיין, משה דומנוביץ, ספד: "קשה מאוד מאוד קשה. איך מספידים תינוק בן 8 חודשים? ואיך סבא שלו מספיד אותו? איך מקיימים לוויה בלי הורים? מי מכיר דרכו של הקב"ה ובכל זאת אנו אנשי אמונה, גם אם יש דברים שאנו לא מבינים. לי זה מזכיר את מות שני בני אהרון נדב ואביהו. ואיך קיבל זאת אהרון: וידום אהרון. לעיתים השתיקה שמסמלת קבלה, היא כוח החיים. 

"אהבנו אותך בכל ליבנו. היית מעיין של חיים, שמחה ואושר. בכל בוקר אימא הייתה מתקשרת אלינו בוואטסאפ. החיוך עשה את יומנו. כשמבטי פגש את מבתך מיד חיוך עלה על פניך. תפקידך הסתיים בחיים של מטה אך לא למעלה".

סבתא של מעיין שנהרג ספדה לו: "הוריך קראו לך מעיין דוד ואני בטעות קראתי לך מעיין חיים, ואתה כל הזמן תיקנת אותי. אולי הייתי צריכה להתעקש. כמה אהבה ושמחה יכול ילד קטן להביא בזמן הקצר שהספקת לחיות. ילד קטן, לא היה לך סיכוי מול עוצמה כזו של התנגשות".

בשלב זה, אביו איליה ואחיו אורי בן השבע עדיין מאושפזים במצב קשה בביה"ח סורוקה. אימו איילה עברה ניתוח ואושפזה במצב באורח בינוני, וכך גם אחותו הצעירה. המשפחה מהיישוב נוקדים יצאה לטיול שגרתי לרגל יום העצמאות שחל ביום רביעי. בצומת הנגב לכיוון דרום הם התנגשו ברכב של נהגת, שסטתה מהנתיב.

"היינו בדרך לטיול עם הילדים בעין עבדת ולאחר מכן לעל האש משפחתי ברתמים", סיפרה האם  איילה לאחר התאונה, "פתאום ברגע אחד החיים התהפכו. זכינו בילד מופלא ומתוק בן עשרה חודשים, שהביא לנו כל כך הרבה אור, מלא שמחה וחיוכים. אני מבקשת להתפלל לרפואה שלמה לאיליה ולאורי, ושיהיו לנו כוחות".

משה דומנוביץ', סבא של מעיין אמר אתמול: "אני אבא של איליה, זה סבל גדול למשפחה. נזק עצום למשפחה. מדובר על כביש קשה. הנכד הקטן שלי נהרג, הבן שלי פצוע קשה והנכד שלי גם פצוע קשה. אני מבקש שכולם יתפללו לרפואתם".

סמוך לשעה 11:00, קרוביו ובני משפחתו של מעיין, שיוכלו להגיע לבית העלמין, יתחילו ללוות אותו בדרכו האחרונה.