סגירת מעגל: מפגש מרגש נערך השבוע בביה"ח בילינסון בפתח תקווה - בין בועז פורת, שנפצע קשה בגבול לבנון בשנת 2004, למי שהצילה את חייו, ד"ר לנה קורן־פלדמן, אז קצינת רפואה חטיבתית והיום סגנית מנהל בית החולים.
בעת האירוע היו בועז ויאן רוצ'נסקי ז"ל בתאו של דחפור D9, שעסק בפינוי מטענים מעבר לגדר הגבול. כשעשן אפף את הדחפור, הסיקו כולם כי מדובר בעשן פיצוץ מטענים. לנה חשבה אחרת. היא רצה לבדה מעבר לגבול, תוך שהיא מסכנת את חייה. כשהגיעה אל הדחפור, גילתה שהכלי ההנדסי ספג פגיעה ישירה של טיל נ"ט. בועז נפצע קשה בפניו, ואילו יאן נפצע אנושות ומותו נקבע בבית החולים.
"ישבנו בחמ"ל לפנות בוקר במוצב וצפינו במסכים", נזכרת לנה. "פתאום היה פיצוץ. חשבנו שהדחפור חשף את המטען ופוצץ אותו. הוא התחיל לנסוע חזרה לגדר, ואז פתאום שינה כיוון והתחיל להידרדר לכיוון לבנון. משהו לא נראה לי בסדר. יצאתי מהחמ"ל והגעתי לגדר הגבול. נכנסתי ברגל וחשבתי שאולי מדובר בשדה מוקשים, אז הלכתי על הקוליסים (החריצים שהשאיר בקרקע הדחפור). המ"פ רץ לעצור אותי, הוא לא הבין מה פתאום אני נכנסת לתוך לבנון. הגענו לדחפור, ועם קת הנשק שברנו את שמשת התא וחילצנו אותם", מתארת לנה את רגעי החילוץ הדרמטיים.
ניתוח שדה בשטח
"ליאן היתה פציעת ראש חמורה. בועז היה עם חבלת פנים נוראית. התלבטתי אם לפתוח לבועז פתח בצוואר כדי שהוא ינשום טוב יותר. זה ניתוח מורכב בתנאי שדה. החלטתי לפנות אותו, ואם מצבו יידרדר, לעצור ולבצע את הניתוח. שאלתי אותו אם יחזיק מעמד 20 דקות עד שנגיע לנהריה, הוא הנהן שכן".
בועז הגיע למפגש מכרמיאל, שם הוא עובד כיום בעירייה. "היינו בפעילות של פירוק זירת מטענים במרחק של 150 מטרים מעבר לגבול", הוא נזכר. "אמרתי ליאן שהמקום נקי - ובתוך כמה שניות חטפנו טיל. הכלי כולו עלה באש. הפנים שלי נכרתו לחצי. מי שראה אותי חשב שאני לא אחיה. א־לוהים שמר עלי".
לאחר הפציעה עבר בועז תהליך שיקום קשה ומורכב: "עברתי ניתוח של 30 שעות לשחזור הפנים. אחרי שלוש שנים של שיקום חזרתי לצבא והייתי לקצין צמ"ה". על המפגש עם לנה הוא אומר: "תמיד מרגש אותי לפגוש את לנה, זה כאילו קרה אתמול".
יאן רוצ'ינסקי, מפקד הדחפור באירוע, היה בן 21 בנופלו. הוא נקבר בבית העלמין הצבאי בהרצליה והותיר אחריו הורים ואח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו