אחי הצעיר ישעיהו: אוצרות הזיכרון של אחות החלל שנפל במלחמת יום הכיפורים

זיכרון האח: עדנה כצנלסון (76) איבדה את אחיה הקטן, ישעיהו (שייקה) מקוביצקי ז"ל סמוך לתעלת סואץ, במלחמת יום הכיפורים לפני כ-50 שנה. גם בחלוף השנים הרבות זכרו של שייקה עדיין נוכח בחייה של עדנה, ששומרת איתה חפצים רבים שהיו שייכים לאחיה בעת מותו. חלק מהחפצים אף היו על גופו בעת נפילתו. ישעיהו שנקרא על שם דודו שנפל במלחמת השחרור היה בן 24 במותו.

עדנה ספרה ל"ישראל היום" על האח שאיבדה במלחמה על הארץ: "היינו מאוד קרובים, הפער בגלים בינינו היה קטן והביא לחברות אמת. היו כאלה שהתבדחו על חשבוננו ואמרו שלא נתחתן כי אנחנו מאוהבים אחד בשני. מבחינתי, אחי היה במשך חייו האדם שאני הכי קרוב אלי ומבין אותי.

"חסרונו מאוד מורגש אצלי גם לאחר כל השנים, וזה ממשיך להיות קשה למרות שעברו כחמישים שנה מאז שהוא נהרג", אומרת עדנה בקול משתנק מבכי.

את שירותו החל ישעיהו בחיל האספקה (כיום חיל הלוגיסטיקה) לשם התגייס למסלול עתודה לקצונה כך שאחרי הטירונות הוא הלך לקורס קצינים ולאחר שסיים אותו עבר ישעיהו להשלמה החילית בחיל האספקה. המפקדים בהשלמה החילת אהבו את עבודתו ומסירותו והשאירו שם כמדריך בהשלמה החילית. לאחר מכן הוא הפך הוא הפך למפקד ההשלמה החילית של קורס קציני אספקה.

לאחר שחרורו שירת ישעיהו במילואים כשליש, במקביל ללימודיו באוניברסיטת תל אביב שם הוא למד כלכלה בחוג מורחב. "באחד הפעמים", מספרת עדנה, "קראו לו למילואים, אך מחמת שהיה בתקופת מבחנים הוא ביקש דחייה. כסנקציה לכך שהוא לא הגיע העבירו אותו מלהיות שליש ללהיות מפקד פלוגת דלק של חיל האספקה שאחראית להעביר דלק ליחידות בשטח".

בדרכו לחצות את התעלה, על מנת לספק דלק לכוחות הלוחמים הייתה הפגזה מצרית ממטוסים על פלוגת הדלק, הוא והסגן שלו נמלטו ממשאיות הדלק והסתתרו בשוחה אך אש המטוסים תפסה אותם גם והרגה אותם, הוא היה בן 24 במותו. בצירוף מקרים טראגי גם דודו על שמו נקרא הוא נקרא, נהרג בהפצצה ממטוסים מצריים במלחמת השחרור.

"על מותו של אחי", מספרת עדנה, "נודע לנו כחמישה ימים לאחר שהוא נהרג. ההורים שלי ממש התמוטטו, אני זוכרת שלאחר שנגמרה המלחמה ואפשרו להוריד את האיפול מהחלונות אבא שלי אמר שעכשיו אצל כולם יהיה אור אבל אצלנו יהיה חשוך לתמיד, ואצל ההורים שלי באמת נשאר חושך לתמיד הם במידה רבה כבר לא באמת חיו לאחר המוות של אחי".

עדנה כצנלסון זוכרת את אחיה גם באמצעות חפצים רבים שהיא שומרת עמה שהיו שייכים לו. "בין יתר החפצים אני שומרת גם מעטפה שכתבתי אליו והיא חזרה עם מדבקת חלל שזה היה ממש דרמטי אמנם לא משם נודע לי שהוא מת אך זה היה מטלטל מאוד לקבל את המעטפה עם החותמת הזו.

"שמרתי גם שעון סניו שאבא שלי קנה לו, השעון היה ממש על היד שלו כשהוא נהרג, נדמה לי שכשקיבלנו את השעון היה עליו דם ואני נקיתי אותו".

כחלק מפעולות ההנצחה שעדנה כצנלסון עושה לזכר אחיה, היא כתבה שבעה ספרים שעוסקים בהדרכת הורים ומבוגרים ככלל על טיפול בילדים, במתבגרים, טיפול במשפחה והעשרה בפסיכולוגיה. בספריה גם כאלה המתאימים לבני נוער וחוברות על קבלת החלטות.