היערכות מוקדמת לא תמנע רעידת אדמה - אך תחסוך חיים רבים

אין רעידת אדמה מסוכנת! מוזר ככל שזה נשמע, אין רעידת אדמה מסוכנת. יש מבנה מסוכן או תשתית מסוכנת! דמיינו מצב בו כולנו היינו חיים באוהלים קלים, או לחלופין במבנים עמידים לרעידת אדמה...(כמו בטוקיו למשל) היקף הנזקים והנפגעים יהיה קטן באופן משמעותי.

סטטיסטיקות של אירועי רעידת אדמה בעולם מוכיחות כי כמות הנפגעים ברעידת אדמה באותה העוצמה, הנה פונקציה ישירה של מוכנות והיערכות מקדימה של המדינות בהן היא מתרחשת. הדרך להתמודד עם רעידת אדמה בישראל היא פשוטה. היערכות!
איך בונים היערכות ב-6 נקודות:

1.מחייבים להתקין מערכות התרעה מקומיות בכל מוסדות החינוך מגנים ועד אוניברסיטאות, במפעלים, במקומות ציבוריים סגורים ובמגדלים רבי קומות.

2.יוצרים רגולציה מחייבת אשר מגדירה חובה בבניית תוכנית היערכות לכל מבנה רב קומות או לכל חברה מעל 50 עובדים ומתחילים במי שהמדינה הגדירה כמפעל חיוני, קיומי או תשתית אסטרטגית.

3.יוצרים הסברה כללית לאוכלוסייה, אבל כזאת שגם מגיע לכל עובד במשק הישראלי וממנו לכל משפחה. במקביל היא נלמדת ברמה דו שנתית לפחות בכל מסגרת לימודית ומועברת לכל תלמיד במערכת החינוך (בכל הזרמים).

4.מחזקים את השלטון המקומי כבסיס האמיתי לניהול משברים בקרב האוכלוסייה. מגדירים מחדש את סדרי העדיפויות במגזר העירוני ובונים יכולות טכנולוגיות, אופרטיביות אמיתיות מבוססות כ"א, מתנדבים וכלים להתמודד לפחות עם ה 72 השעות הראשונות.

5.מגדירים מחדש מהו "תקן" הבינוי בישראל ומאמצים תקינה בינלאומית מקובלת שתאפשר לא רק הצלת חיים (כפי שתקן הבנייה בישראל היום), אלא גם המשכיות של פעילות המבנה לאחר רעידת האדמה.

6.ממפים את מוקדי הסיכון הפוטנציאלים ברמה המקומית (כל מפעל, תשתית ורשות מקומית בעצמו) וברמה הלאומית ובונים להם תוכניות גיבוי, יתירות וחליפיות במידת הצורך והיכולת.

השנה בחרו בפיקוד העורף וברשות החירום הלאומית להכריז על שנת היערכות לרעידות אדמה. פרט להצהרה הגיע הזמן לפעולה מעשית. מדינת ישראל ככלל והמשק הישראלי בפרט אינו מוכן להתמודד עם רעידת אדמה בסדרי הגודל כמו שראינו היום בטורקיה. זה לא סוד שבממוצע כל 100 שנה מתרחשת באזורנו רעידת אדמה במגניטודה גבוהה כזאת שגורמת לנזק רחב היקף.

האחרונה התרחשה אי שם ביולי 1927 וגרמה לנזק רב ליישובים שונים בישראל ולנפגעים רבים. לכן רעידת אדמה בישראל אינה שאלה של האם, אלא שאלה של מתי ומוטב להיערך אליה מבעוד מועד. לא, ההיערכות לא תמנע את התרחשות הרעידה. אך היא בוודאי תחסוך חיים רבים ותאפשר למדינה ליצור רציפות תפקודית, שתוביל למרקם חיים סביר לאוכלוסייה בזמן תהליכי ההתאוששות שיחלו מייד לאחר קרות הרעידה.

כמו כן, היא תבנה יכולת שרידות והתאוששות מהירה לתשתיות החיוניות של המדינה.
השורה התחתונה הינה כמשל נוח והתיבה. החוכמה היא אינה לנבא כי יגיע מבול. אלא לדעת כיצד להתאים את התיבה שתשרוד אותו. 

הכותב: אלון רוזן – מנכ"ל קבוצת אלמנטס העוסקת בניהול המשכיות עסקית, רציפות תפקודית ומשברי סייבר, ולשעבר מנכ"ל המשרד להגנת העורף.