במסגרת 100 הימים הראשונים להקמת הממשלה, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יציג בקרוב חלופה למבנה המשמר הלאומי החדש. ל"ישראל היום" נודע כי ראש הממשלה בנימין נתניהו תומך בחלופה שהציג תת־אלוף (מיל') גל הירש להקמת "צבא ביטחון הפנים", שבראשו יעמוד רמטכ"ל המשמר הלאומי ושיורכב מחמש "אוגדות מילואים", שאוגדה סדירה אחת מתוכן תועבר מצה"ל למשטרה.
במשרד לביטחון לאומי בוחנים להקים כוח מיידי שיתבסס על עשרות אלפי מתנדבים ומילואימניקים, כפי שהציג בשעתו ארגון השומר החדש, שבראשו עומד יואל זילברמן. הרעיון המתגבש הוא להפוך את משמר הגבול, למעט פלוגות יו"ש, לגוף ביטחוני עצמאי שיפעל בכפוף לשר, בדומה לשירות בתי הסוהר.
בהסכם הקואליציוני שנחתם בין עוצמה יהודית לליכוד, נקבע כי לטובת חיזוק הביטחון הלאומי והאישי והקמת המערך לביטחון הלאומי והמשמר הלאומי, תקציב המשרד לביטחון לאומי יגדל בשבע השנים הקרובות בהיקף של 45 מיליארד שקלים. כן הוסכם שלשר לביטחון לאומי תתאפשר גמישות בייעוד התקציבים.
עוד נקבע כי בתוך 90 יום מהקמתה, הממשלה תקבל החלטה להסדרת המשמר הלאומי הישראלי. אחד הסעיפים שהעלה תהיות רבות קובע שיש לנתק את מג"ב מהמשטרה, להופכו לשירות עצמאי ולהכפיפו לשר.
על הקמת המשמר הלאומי הישראלי הכריז ראש הממשלה הקודם, נפתלי בנט, ב־14 ביוני השנה, לאחר הפקת לקחים ממבצע שומר החומות.
למימוש הקמתו מונתה טליה לנקרי, לשעבר סגנית ראש המל"ל וראש האגף ללוחמה בטרור. אך בעיקר בשל חוסר תקציב ההקמה נעצרה - למעט בניית גוף מטה שהחל בגיוס מתנדבים, שמספרם עומד כיום על כ־300 בלבד.
ל"ישראל היום" נודע כי לקראת הבאת תוכנית משמר חדשה לממשלה, נבדקות כעת כמה חלופות.
הראשונה היא מודל אזרחי, כלומר - להמשיך את התוכנית להקמת בסיס מתנדבים בתוך מג"ב, במודל דומה לזה שהציג השומר החדש: הקמת חטיבות מילואים שיפעלו בחירום ובשגרה כגוף מסייע למשטרה, הקמת 46 פלוגות מילואים והגדלת הכוח הסדיר של מג"ב בכ־1,000 חיילי סדיר נוספים.
גוף ביטחוני עצמאי
חלופה נוספת שנבחנת, שבשלב הזה זוכה להתנגדות מצד המפכ"ל, אך מקבלת את תמיכת השר, היא הפיכת משמר הגבול לגוף ביטחוני עצמאי שיפעל תחת פיקוד השר, הגדלת הסד"כ הסדיר ב־1,000 איש וגיוס של כ־900 לוחמי מילואים בארבעה מרחבים בארץ ל"פלוגות חוד", שיופעלו בקריאה מהירה של עד שש שעות.
המשמעות היא שלראשונה בתולדות המדינה, מג"ב יקבל אחריות למימוש המשילות בתחומי הטרור והפח"ע, לאיסוף אמל"ח, לטיפול בשב"חים, לחיסול תופעות פרוטקשן ולטיפול בהפרות סדר בזמן חירום, בפשיעה הכפרית והחקלאית ובפלישה לאדמות מדינה.
"הדבר יאפשר למג"ב להיות נוכח פיזית בשטחים הרלוונטיים כגורם הרתעתי, ויאפשר למשטרה להתפנות לטיפול באזרחים הנורמטיביים ולהיעזר במג"ב בעת הצורך", אמר השבוע מקור משטרתי ל"ישראל היום". "קיים צורך מיידי בהקמת המשמר. בשומר החומות, בשל עומס האירועים, אלפי שיחות למוקד 100 לא נענו".
מיצוי של הכוח
החלופה הגרנדיוזית ביותר היא התוכנית שהציג תת־אלוף (מיל') גל הירש להקמת "צבא ביטחון הפנים", שיורכב מחמש אוגדות שבתוכן אוגדה סדירה. זו תוכנית לשבע שנים בעלות של כ־45 מיליארד שקלים, שזכתה לתמיכת ראש הממשלה.
ל"ישראל היום" נודע כי במסגרת התוכנית יוגדר מצב חירום לביטחון הפנים, יחוקק חוק יסוד: הצבא לביטחון פנים, וארגוני הפשיעה יוגדרו כ"ארגוני טרור". התוכנית נוגעת גם להרחבת "חוק דרומי" לאזרחים שמגינים על חייהם ועל רכושם, ולבידוד עבריינים קשים בבתי כלא מיוחדים. יודגש כי בשבוע שעבר הודיע השר לביטחון לאומי כי ידרוש לממש באופן מיידי את אחד הסעיפים הקואליציוניים, המאפשרים להפעיל את השב"כ במלחמה במשפחות הפשע.
לנקרי אמרה ל"ישראל היום" כי מאז אירועי 2000, וביתר שאת מאז שומר החומות, ברור לכל כי לב־ליבה של המדינה יכול להפוך לזירת לחימה, הנדרשת למענה מבצעי שיטורי המומחה בלחימה במרחב אזרחי ובשיח מול האזרח.
"למדינה ישראל אין מענה כמו הזנדרמריה הצרפתית או ה־National Guard האמריקני, המאפשר קריאה והגעה מהירה למוקד החיכוך ופיזורו בטרם יהפוך לעימות של ממש. "בישראל, הגוף המומחה שעליו ניתן לבסס משמר לאומי הוא מג"ב", היא הוסיפה. "אלא שמיקומו תחת פיקוד המשטרה לא מאפשר מיצוי נכון של הכוח, ואנו מוצאים לוחמי מג"ב מאבטחים משחקי ספורט במקום לטפל בבעיות אקוטיות בחברה.
"על מנת לפתח ולמצות את מג"ב כמשמר לאומי, נדרש ראשית כל להטיל עליו את האחריות לנושאי ליבה ואת הסמכות בהם, ולהוציא משימות אלו ממשטרת ישראל כך שהיא תעסוק בשירות לאזרח. הפיכת מג"ב לגוף ביטחוני וניתוקו מהמשטרה ייקחו לפחות שנתיים. בזמן זה, יש להגדיל את היקף לוחמי המילואים באופן משמעותי, כדי שיוכלו לתת מענה מיידי במרחב המגורים שלהם", סיכמה לנקרי.
בסביבתו של בן גביר אומרים כי הוא בוחן כמה מודלים, שאותם יציג בקרוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו