נתונים מדאיגים: כמיליון ישראלים חיים בחוסר ביטחון תזונתי

סקר הביטחון התזונתי של הביטוח הלאומי: כמעט מיליון ישראלים חיו במחצית הראשונה של 2021 באי־ביטחון תזונתי. במגזר הערבי, שיעור הסובלים מאי־ביטחון תזונתי גבוה כמעט פי שלושה מהממוצע הכללי. במיזם הלאומי לביטחון תזונתי מתריעים: בשל חוסר תיאום בין עמותות הסיוע, רוב הנזקקים כלל לא זוכים לתמיכה.

מינהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי מפרסם הבוקר את נתוני סקר הביטחון התזונתי למחצית הראשונה של שנת 2021. זו הפעם הרביעית בעשור האחרון שנערך סקר כזה, והשיבו עליו 3,475 משפחות.

הסקר נערך בעיצומו של משבר הקורונה בישראל, בתקופת ממשלתו הקודמת של נתניהו. במסגרת המשבר פוטרו או הוצאו לחל"ת מאות אלפי עובדים, וביוני 2021 הופסקו קצבאות התמיכה שניתנו לאזרחים בגללו.

הממצאים מראים כי אמנם במחצית הראשונה של 2021 חל שיפור קל לעומת הסקר הקודם, שנערך ב־2016 - אך זה לא מספיק. עדיין יותר מדי אנשים בישראל חיים באי־ביטחון תזונתי. מהסקר עולה כי כמעט מיליון איש בישראל (522 אלף משפחות), מתוכם 665 אלף ילדים, חיו בתקופה זו באי־ביטחון תזונתי - כמחצית מהם באי־ביטחון תזונתי חמור.

16% מהמשפחות ו־21% מהילדים בישראל חיים באי־ביטחון תזונתי (לעומת 18% ו־26% בסקר הקודם, בהתאמה). כמו בדו"ח העוני, גם כאן האוכלוסיות המובילות בשיעור הסובלים מאי־ביטחון תזונתי הן אלה שמתגוררות בירושלים (23%), במחוז הצפון (27%) ובמחוז הדרום (19%). כלומר, הבעיה היא בירושלים ובפריפריה. כמעט חמישית מהילדים במחוז צפון ובירושלים חיים באי־ביטחון תזונתי מתמשך.

נופלים בין הכיסאות

עוד עולה מהסקר כי האוכלוסיות העניות ביותר, שסובלות מהשיעורים הגבוהים ביותר של אי־ביטחון תזונתי, הן ערבים (42.4%), מקבלי קצבת הבטחת הכנסה (46.1%), משפחות חד־הוריות (34.2%), משפחות עם יותר מחמישה ילדים (30.8%) ומקבלי קצבת נכות (32.7%).

במגזר החרדי, שם שיעורי העוני דומים לאלה שבחברה ערבית, נרשם שיפור ברמת האי־ביטחון התזונתי - 16%. הסיבה לכך היא היעזרות הסובלים מאי־ביטחון תזונתי במגזר זה (פי שלושה לעומת האוכלוסייה הכללית) בארגוני סיוע שונים.

במיזם הלאומי לביטחון תזונתי סבורים כי המספרים בישראל גבוהים יותר, ומתריעים כי בישראל של 2022-2023 חיות מאות אלפי משפחות בחוסר ביטחון תזונתי חמור, ומקבלות סיוע ותמיכה בעיקר בתקופת החגים. עוד הם מתריעים כי עשרות אלפי משפחות בישראל נופלות בין הכיסאות בשל חוסר התיאום בין העמותות השונות, ועקב תחושת הבושה המונעת מאנשים לבקש תמיכה.

המיזם לביטחון תזונתי של "אשל חב"ד", בסיוע משרד הרווחה והביטחון החברתי, הרשויות המקומיות והקרן לידידות, המיזם מעניק כל השנה תמיכה חודשית לכ־37,600 משפחות נזקקות בסך של 500 שקלים (בדמות שוברי קנייה ברשתות המזון וסל פירות וירקות במשלוח לבית), שאמורים להבטיח את הביטחון התזונתי שלהן. תקציב המיזם הוא 16 מיליון שקלים בחודש, ואלפי משפחות נוספות מקבלות מדי חודש סיוע בתרכובות מזון לתינוקות.

שר הרווחה והביטחון החברתי, יעקב מרגי: "מצב בלתי נסבל שחייבים לתת עליו את הדעת. הנחיתי גורמי מקצוע להציג בפניי בהקדם תוכנית למיגור העוני, ולשיפור מצב האי־ביטחון התזונתי בישראל. מייד עם קבלת התוכנית אדרוש לקיים על כך דיון דחוף בממשלה".

"מצב לא סביר"

מ"מ מנכ"ל הביטוח הלאומי, ירונה שלום: "זהו מצב לא סביר במדינה מפותחת, ואנו רואים בדו"ח הזה כלי מדיניות לקידום חקיקה, הן בדבר העלאת הקצבאות והן בדבר הקלת הפרמטרים לקבלת קצבאות קיום. הביטוח הלאומי יציג בימים הקרובים למקבלי ההחלטות כמה פתרונות לסיוע לאוכלוסיות החלשות בחברה הישראלית".

מנדי בלוי, מנכ"ל אשל חב"ד, מפעילת המיזם לביטחון תזונתי: "המיזם הוא חוד החנית במלחמה ברעב בישראל. התקופה האחרונה דחפה משפחות רבות אל חוסר ביטחון תזונתי. המיזם בשיתוף הרשויות המקומיות, משרד הרווחה והקרן לידידות פועל באופן שוויוני ובשת"פ על מנת למגר את הרעב בישראל".

מנכ״ל פתחון לב, אלי כהן:" את הנתונים והמספרים שמתפרסים הבוקר אנחנו מרגישים בשטח וחושדים כי המצב עוד גרוע הרבה יותר מממצאי הדו"ח, שמתייחס לאמצע שנת 2021, עוד לפני גלי עליות המחירים הגדולים וסיום תקופת החל״ת. חברי הממשלה החדשה הבטיחו לציבור לטפל במצב העוני והביטחון התזונתי ומצופה מהם לעמוד בכך. נדגיש כי בהסכמים הקואליציוניים נכתב באופן חד משמעי שיש להחזיר את את המיזם לחלוקת תלושי מזון ולהקים את הרשות למאבק בעוני. הדו"ח הזה רק מדגיש עד כמה הפעולות הללו חשובות וקריטיות לביצוע באופן דחוף ומיידי! למדינה יש מיליארדים בעודפים שלה והגיע הזמן שהיא תנצל אותם לטובת האוכלוסיות שזקוקות לכך".