רוב הציבור סבור: יש לטפל ביוקר המחיה ובביטחון האישי לפני הכל

הורדת יוקר המחיה וחיזוק הביטחון האישי והמשילות - אלה הם התחומים שהממשלה צריכה להציב לטיפולה לפני כל נושא אחר בתחומי הפנים.

כך עולה מסקר עדכני של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) באוניברסיטת תל אביב, שנערך במסגרת "מדד הביטחון הלאומי". 73% מהמשתתפים בסקר דירגו נושאים אלה בראש סדר העדיפויות, מבין שורה של אתגרים בתחומי הפנים שהוצגו בפניהם. 37% דירגו בעדיפות הראשונה את משבר הדיור ויוקר המחיה, ו־36% את חיזוק הביטחון האישי והמשילות.

למקד מאמצי מניעה ואכיפה

כמעט 60% מהמשיבים ציינו כי הם חשים ירידה בתחושת הביטחון האישי שלהם בתקופה האחרונה. החששות העיקריים בעניין זה הם מפני תרחישים של פגיעה פיזית, כתוצאה מהתנהגות פרועה בכבישים (32% מהמשיבים) או מפעילות עוינת (30%). בכל הקשור לביטחון הפנים, אין ספק כי המשימה הדחופה ביותר של הממשלה היא להביא לשיפור מיידי בתחושת הביטחון האישי של האזרחים.

חשוב לחדד זאת, במיוחד נוכח השינוי בתוארו של השר הממונה והגדרתו כ"שר לביטחון לאומי". חיוני למקד את עיקר מאמצי המניעה והאכיפה בתחומים הנוגעים ל"ביטחון האישי", גם על חשבון משימות אחרות, ולמנוע התפזרות לתחומים אחרים של הביטחון הלאומי, כהגדרתו הרחבה.

בעוד קביעת המטרות והיעדים שאליהם יש לשאוף בתחום הביטחון האישי היא מלאכה קלה יחסית - הרי מלאכות בניין הכוח, גיוס המשאבים, הכשרת כוח האדם ומיצויו למטרות אלה, הן אתגר בפני עצמן.

תוכניות לטווח ארוך

כדי להצליח בכך נדרש מאמץ לאומי רב-משרדי, שבו ישולבו באופן מתואם ומסונכרן כל הרשויות והגופים הרלוונטיים. נדרשת לשם כך גם מחויבותם של שרים נוספים, שמשרדיהם קשורים במישרין או בעקיפין לעניין זה, כמו: המשפטים, הביטחון, האוצר, הפנים, משרד ראש הממשלה ונוספים.

אך לא ניתן יהיה להמתין עד להשלמת התוכניות לטווח הארוך. נקודת השפל שבה נמצאת תחושת הביטחון האישי של האזרחים מחייבת לבנות את הכוח תוך כדי פעולה, ולבצע מהלכים מיידיים, גם אם לא מושלמים, כדי לשקם את תחושת הביטחון של האזרחים.

סל הצעדים שנדרש כדי להביא לשיפור מיידי צריך לכלול מרכיבים רבים. הראשון שבהם הוא הרחבת הנוכחות המשטרתית והגברת הפעילות היזומה בכבישים, ובמוקדי הפשיעה והאלימות. לשם כך, נכון להאיץ את השלמתו ואת הפעלתו של המשמר הלאומי, למצות את יכולות השיטור הקהילתי ולחזק את מגמת הוצאתם לשטח של שוטרים בתפקידים משרדיים.

כמו כן, יש להגדיל את פריסת הכוחות בצירי תנועה מועדים לפורענות, תוך ציודם באמצעים מתאימים. נדרשות זמינות ותגובה מהירה. אלה הם מרכיבים קריטיים לחיזוק תחושת הביטחון של האזרח. כמובן - אין די בהם. אפקטיביות המענה היא תנאי לזכייה באמונם של אזרחי המדינה.

גיבוי לשוטרים

נוסף על כך, יש לעודד את השוטרים להתערבות ולאפשר מתן גיבוי פיקודי, משפטי וציבורי. בשום אופן אין בכך לייתר את הצורך בבדיקת פעולתם של שוטרים, אלא לקבוע כללים שיקצרו את משך הבדיקות וימנעו סחבת, עינוי דין וביוש ("שיימינג"), שגורמים לרתיעה מפני התערבות יזומה.

כמו כן, יש לפעול לאכיפה מהירה ומחמירה. יחד עם הפרקליטות, יש להגדיר את העבירות הרלוונטיות כ"מכת מדינה", ולפעול ביחס אליהן להעמדה לדין במהירות ולמיצוי מלוא חומרת הדין, קרי - ענישה מחמירה ומהירה לשם השגת הרתעה. בין היתר, על הגורמים הרלוונטיים להתייחס לכל מרכיבי "שרשרת הערך" בתהליך האכיפה.

הגברת פעילות השטח תחייב במקביל להתאים את יכולותיהם של גורמי הפרקליטות, מערך בתי המשפט ושירות בתי הסוהר. שאם לא כן, כל אחת מה"תחנות" הללו עלולה להסתמן כצוואר בקבוק, להאט את הקצב ולמנוע את השגתו של האפקט הרצוי.

עבודת השדה עבור הסקר בוצעה על ידי מכון "מדגם", בראשות מנו גבע. ממצאי הסקר במלואם יוצגו במסגרת ההערכה האסטרטגית השנתית של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שתתפרסם בקרוב.

מאיר בן שבת כיהן כיועץ לביטחון לאומי וכראש המל"ל בין השנים 2021-2017. משמש כיום חוקר בכיר ב"מכון למחקרי ביטחון לאומי" (INSS) שליד אוניברסיטת תל אביב.

רותי פינס היא מובילת פרויקט "מדד הביטחון הלאומי" במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), ודוקטורנטית באוניברסיטת תל אביב.