בית המשפט העליון, בהרכב מורחב של חמישה שופטים בראשות השופט סלים ג'ובראן, יפרסם ביום שלישי הקרוב בשעה תשע בבוקר את פסק הדין בערעורי מורשעי פרשת הולילנד ובהם ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.
בפרשה זו ערערו לבית המשפט העליון כל המורשעים. פרט לאולמרט מדובר בהלל צ'רני, אביגדור קלנר, ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי, אורי שטרית, אלי שמחיוף, מאיר רבין ודני דנקנר - לאחר שנגזרו עליהם עונשי מאסר ממושכים שעוכבו עד למתן פסק הדין.
טיעוני הצדדים בערעור נשמעו בדצמבר 2014 וההרכב שדן התיק כולל את השופטים סלים ג'ובראן, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית וצבי זילברטל.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כזכור, אולמרט עירער לבית המשפט העליון לאחר שהורשע בשתי עבירות של קבלת שוחד בפרשת הולילנד על ידי שופט ביהמ"ש המחוזי בת"א דוד רוזן, שגזר עליו שש שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי, קנס של מיליון שקל וחילוט נכסים בסך 560 אלף שקלים.
טענתו העיקרית של אולמרט, בעירעור שהוגש באמצעות עוה"ד נוית נגב, היא כי בית המשפט המחוזי שגה מהותית כאשר הסתמך על עדותו של עד המדינה שמואל דכנר המנוח, שנפטר במהלך המשפט ועל כך שהעניק לה משקל מכריע בקביעת הממצאים והמסקנות.
מנגד, טענה פרקליטות המדינה כי היא סומכת את ידיה על הקביעות העובדתיות, ממצאי המהימנות ומסקנותיו המשפטיות המבוססות של בית המשפט המחוזי בתל אביב, שנומקו בפירוט ובבהירות בהכרעת הדין. הפרקליטות הדגישה כי בפני בית המשפט המחוזי הובאו די ראיות, זולת עדותו של עד המדינה, המובילות למסקנה יחידה כי יש להרשיע את אולמרט בשתי עבירות של לקיחת שוחד.
הפרקליטות ערערה כזכור כנגד קולת עונשיהם של שני נותני השוחד העיקריים בפרשת הולילנד - הלל צ'רני ואביגדור קלנר, וביקשה להחמיר במידה ניכרת בעונשי המאסר שנגזרו עליהם. עוד ביקשה הפרקליטות בערעור להגדיל את הקנסות שהוטלו על החברות שבאמצעותן בוצעו העבירות.
בנוגע לערעורו של הלל צ'רני, שהורשע בתיווך לשוחד ונגזרו עליו 3.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס של 2 מיליון וחילוט של מיליון שקלים, טענה הפרקליטות כי אין ממש בטענה כי הרשעתו נשענת רק על עדות עד המדינה וכי הכרעת הדין הושתתה על מארג של ראיות, ישירות ונסיבתיות, אשר הוכיחו את התנהלותם הפלילית של הצדדים לאורך שנים ארוכות.
מנגד טען סנגורו של צ'רני, עו"ד גיורא אדרת, כי "בסופו של יום, מה שקבע ביהמ"ש הוא שהאישום וההרשעה הינם בתיווך לשוחד. קרי, כל סכום כסף שנמסר שהועבר מצ'רני יזם התוכנית לדכנר מנהל הפרויקט והינו מעבר לתשלומים שמגיעים לו על פי ההסכמים, הינו בבחינת שוחד".
לדבריו, "ביהמ"ש לא יכול היה לקבוע ולא קבע שום ממצא לגבי השאלה, האם אותם כספים שהועברו לדכנר, אכן עברו למי מעובדי הציבור אם בכלל. ביהמ"ש לא קבע ולא יכול היה לקבוע האם בגין אותם תשלומים נטענים, שנפרסו על פני למעלה מעשור שנים ובסכומים מאוד נכבדים, ניתנה איזה שהיא הטבה תכנונית. אנו טוענים כי הכסף שעבר אינו שוחד".
בנוגע לערעורו של אביגדור קלנר, שהורשע בהלבנת הון ובמתן שוחד ונידון לשלוש שנות מאסר וקנס של 1.5 מיליון שקלים, טענה הפרקליטות כי הוא לא העלה ולו טענה משפטית אחת ולא הצביע על טעות ביישום הדין או הפסיקה, המצדיקים התערבות של ערכאת הערעור.
עו"ד איתן מעוז, המייצג את אביגדור קלנר, טען מנגד כי "כל האישום של קלנר מבוסס על האמירות של עד המדינה דכנר ואין ולו ראיה שיכולה לבסס את העובדה שקלנר ידע בנקודת זמן שדכנר נתן שוחד" . מעוז הוסיף כי השופט דוד רוזן "מחה את עדותו של קלנר כלאחר יד מהתחלתה ועד סופה".
עו"ד יאיר גולן, סנגורו של לופואנסקי שנידון לשש שנות מאסר בפועל ולקנס של 500 אלף שקלים לאחר שהורשע בלקיחת כספי שוחד בפרשת הולילנד, שהועברו כתרומות לארגון "יד שרה" שהקים, הדגיש כי "אף תרומה או חלק ממנה לא נלקחו לכיסו".
עו"ד גולן ביקש כי מרשו, הלוקה במחלת הסרטן, לא יישלח לכלא: "נבקש התערבות מהותית משמעותית בגזר הדין, הן ביחס להרשעה והן ביחס לעונש. העונש עבורו שונה לחלוטין מכל אסיר אחר, כל זיהום מסכן את חייו".
בנוגע לערעורו של מאיר רבין, טענה הפרקליטות כי בית המשפט המחוזי ביסס את הרשעתו על שורה של ראיות עצמאיות ועדותו של עד המדינה, כי תפקידו של רבין היה לתת שוחד לעובדי ציבור, אינה עומדת לבדה. ראיות עצמאיות נוספות שימשו את בית המשפט קמא, כדי לעגן את המסקנה העולה מגרסתו זו של עד המדינה.
באשר לערעורו של אורי שטרית, טענה המדינה כי הוא הודה בעדותו בפני בית המשפט המחוזי ומודה גם בהודעת הערעור, כי עד המדינה אכן פעל מתוך כוונה לשחדו. לדברי שטרית, היום הוא מבין עובדה זו ואת הפסול במעשיו, אך לטענתו לא הבין זאת בזמן אמת.
באשר לערעורו של אליעזר שמחיוף טענה המדינה כי הראיות שנמצאו כתומכות בהרשעתו הן מהימנות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו