ברגע אחד הפכה חגיגת יום ההולדת 31 לאריאל נוסבאכר, עם חברי הילדות מאופקים ועם חברים ממעגלים אחרים בחיים לאירוע רצחני.
צילום: גיל קרמר
החברים פינו את צהרי שישי, אכלו במסעדה והמשיכו לפאב. "הגענו לפאב ממש בהתחלה", משחזר ישראל אביטן (29) מבית אריה, שנפצע קל מירי ומאושפז בבית החולים שיבא. "עוד לא כולם הגיעו. אני ישבתי בפנים ואז שני חברים שלי נכנסו רגע לשירותים וחבר אחר,שימי (שמעון רואימי) ששמעתי עכשיו שהוא נהרג, יצא לעשן, לא רציתי להישאר שם לבד אז יצאתי איתו", שיחזר אביטן.
לדבריו, "תוך שניה שמעתי יריות והרגשתי משהו שורף בגב. נפלתי ולא ראיתי כבר מסביבי אף אחד עומד, פשוט זחלתי לתוך הפאב וכל הכיסאות היו הפוכים. לקחנו את כל מי שאפשר והכנסנו למטבח. בדקתי איפה אח שלי, הוא היה בשירותים. התחבאנו במטבח עד שהכוחות הגיעו. היו שם תיירים שלא קרה להם כלום, אבל פשוט שכבו וחסמו את הדרך ולא הצלחנו לצאת", שיחזר.
לדבריו, האירוע היה קצר והיורה ירה לכל עבר "זה לקח משהו כמו 20 שניות. כי ברגע שנפלתי הסתכלתי לראות אם הוא בא להמשיך לירות עלינו והוא הסתובב לצד השני ופשוט ירה לצד השני לכל עבר. ראיתי את הרשפים של היריות, פשוט לכל עבר בלי להבחין. לא ראיתי את הפנים שלו הוא ירה לי בגב מאחורה. ראיתי בנאדם רץ ורשפים. אני חושב שהוא אפילו ירה באוויר. ירה לכל מקום".
רק כשצפה בסרטון מצלמת האבטחה הבין ישראל שניצל בנס: "בסרטון רואים אותי ורואים שהוא בא לי מהגב. רק בסרטון אני רואה כמה הוא היה קרוב אלי. הכדור פשוט פילח לי את הגב. הוא נכנס ויצא. זה קטע הזוי. עברנו את לבנון עברנו את עזה ודווקא בתל אביב... שימי היה לוחם בגבעתי, אריאל קצין בצבא. עברנו כל כך הרבה בצבא ופתאום כשיושבים בפאב ביום שישי בצהריים בתל אביב".
אין לו ספק לגבי אופי האירוע "אני חושב שזה אירוע טרור. כולנו אנשי חינוך. אני עובד בבני המושבים, רז עובד בצופים, אריאל עורך דין, שימי עובד בהוט. ילדים טובים. אין סיכוי אחר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו