"ב-18 בינואר 1945, בצהרים, בקור מקפיא של 18 מעלות מתחת לאפס, הוציאו הגרמנים כ-60 אלף איש לצעדת מוות מאושוויץ-בירקנאו, ואני ביניהם", מספר ניצול השואה דוד (דוגו) לייטנר מאשדוד. "ילד בן 14 וחצי. בלי אוכל, בלי כוח. זה תאריך שאי אפשר לשכוח", נזכר דוד.
היום, הצוואה הבלתי כתובה שהוא חש חובה לקיימה היא שבכל 18 בינואר הוא מגיע לפלאפל באשדוד ומפנק את עצמו בשתי מנות גדולות, עד כדי כאבי בטן. ״זוהי נקמת אושוויץ-בירקנאו הפרטית שלי". מדי שנה מצטרפים אל דוגו עוד ועוד אנשים שסיפורו האישי הגיע אליהם. והיום, ה-18 בינואר, יגיעו עם דוגו לפלאפל מאות אנשים.
כיום, בתו ואנשי "בית העדות" בניר גלים פוצחים ב"מבצע דוגו" וקוראים לכולם: "צאו לפלאפל הקרוב, אכלו והצטלמו עם שלט 'עם ישראל חי!'".
דוד לייטנר באחד המבצעים
_0.jpg)
צוחק על המספר ואוכל פלאפל // צילום: זהבה קור
.jpg)
משתתפים במבצע "דוגו". עם ישראל במיטבו
דוגו תיעד את "מסורת ה-18 בינואר" שלו במסגרת תערוכת "צילום בגיל" שמוצבת בבית העדות למורשת הציונות הדתית והנחלת זיכרון השואה במושב ניר גלים שליד אשדוד. מאז אותה תערוכה, מורשתו של דוגו פסקה להיות פרטית ורבים, כאמור, מבקשים להצטרף אליו.
לייטנר נולד בשנת 1930 בהונגריה. במהלך המלחמה נלקחה משפחתו למחנה אושוויץ-בירקנאו. האם ושתי אחיותיו נעלמו מיד ואילו דוגו ואביו יצאו לעבודה. דוגו יועד להשמדה עם עוד 4,000 ילדים ואף "זכה" לשני מספרים שהוטבעו על ידיו.
ב-18 בינואר הוצא דוגו לצעדת המוות יחד עם שאר אסירי אושוויץ. הוא התעורר בבית החולים באוסטריה, ראה את המספרים על ידיו ונזכר מי הוא. משנת 1990 מלווה דוגו קבוצות לפולין. לתלמידים הוא מספר: "מפה לא יוצאים עצובים. עם ישראל חי! עם ישראל חי וקיים! עם ישראל חי וקיים ומבסוט!".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
