לפני שמנסים להבין מה משמעות המספרים שהוצגו בפני בכירי צה"ל בחלוקה הדמוגרפית של מתגייסים ולא־מתגייסים, צריך לזכור שיש מדינות שונות עם מודלים שונים מישראל לגבי בניין הכוח הצבאי.
למשל טייוואן. אחד הגילויים המפתיעים לגבי מדינת האי הזאת, המאוימת על ידי סין העממית, הוא היחס הכמעט תמוה של ההנהגה הטייוואנית כלפי הסיכונים הביטחוניים עליה. הטייוואנים הרבה יותר קפדנים ונחושים בנושא הקורונה מאשר בנושא הצבא שלהם. בטייוואן, מתברר, חלה חובת גיוס של ארבעה חודשים בלבד לגברים. לעומת ישראל, שגם עליה יש איומים שבנוגע לטיבם חלוקות הדעות, הגישה הטייוואנית מקילה ראש. בישראל יש קונצנזוס רחב לגבי הצורך בצבא העם שכולל גיוס חובה לתקופה ארוכה של בין שנתיים וחצי לשלוש שנים.
יש מי שחושב שעבר זמנו של מודל גיוס החובה וצבא העם. הטענה היא שיש להעביר את צה"ל לפסים של צבא מקצועי. בכל אופן, על כל נושא הגיוס לצה"ל צריך להסתכל משתי זוויות: האחת נוגעת לצרכים של צה"ל בכוח אדם, השנייה כרוכה בשאלה החברתית־לאומית. מבחינת צה"ל, גודל מחזור הגיוס לפני שנתיים נראה מרשים: 67,100 מתגייסים ועוד כ־10,000 מתגייסי שירות לאומי. אפשר להעמיד מולם כ־66 אלף בני אותו מחזור שאינם משרתים ולהדליק מעל כל האירוע כתובת ניאון גדולה: צה"ל הוא צבא חצי־העם.
אבל כדאי לתת את הדעת על השאלה עד כמה מדובר בתעמולה. לפי כמה דיווחים, למרות מספר המתגייסים האבסולוטי המרשים לכאורה, צה"ל בכל זאת מתקשה לאייש הרבה מהתפקידים בכל מגזרי השירות הצבאי, החל מהיחידות הקרביות וכלה במקצועות תחזוקה. כלומר, מבחינה מקצועית הבעיה של צה"ל היא לא האוכלוסייה הלא מתגייסת, אלא איכות האוכלוסייה המתגייסת. מבחינה זו, הנתון של 93,200 מתגייסים לשירות ביטחון בעוד 13 שנים (2035) הוא בוודאי יותר ממה שצה"ל צריך - על הנייר.
בהנחה שזה יותר ממה שהצבא יזדקק לו בכוח אדם בעתיד, בהחלט עולות שאלות אידיאולוגית לאומיות: ראשית, מה צה"ל יעשה עם עודף כוח אדם, בהנחה שהוא מנסה להשאיר את רוב המתגייסים עד סוף השירות? ככל שהמספרים נראים גדולים, אחוזים גבוהים מדי של מתגייסים נושרים מהשירות הצבאי לפני תום השירות.
שנית, גם כדי לגייס 50 אלף מתוך אוכלוסייה הולכת וגדלה במדינת ישראל דרושה מוטיבציה גבוהה. איך מתחזקים מוטיבציה גבוהה לגיוס בקרב הצעירים? זאת בעיה של החברה הישראלית, לא של צה"ל. בשנת 2050 האוכלוסייה הלא משרתת תהיה גדולה בכ־25,000 מהאוכלוסייה המתגייסת.
גם אם צה"ל יידרש להגדיל את סדר הכוחות שלו, מחזורי הגיוס הם גדולים. הצורך בשירות חובה הוא עניין של אתוס לאומי; גם כדי לייצר את כור ההיתוך הישראלי אבל גם כדי שברחובות יסתובבו כמה שיותר אנשים עם רקע של לוחמים ויכולת לתפעל נשק בשעת הצורך. התעמולה בנושא "השוויון בנטל" לא תשנה את המציאות. יש תחושה שהתעמולה הזאת היא אחד הגורמים לירידת המוטיבציה בקרב הצעירים המוגדרים כחילונים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו