ארץ ישראל הייתה אחד ממרכזי ייצור הזכוכית החשובים ביותר של העולם העתיק. כך עולה מתגלית ארכיאולוגית חדשה - כבשנים לייצור זכוכית כבני 1,600 שנה, משלהי התקופה הרומית.
צילום: רשות העתיקות
הכבשנים העתיקים נחשפו בקיץ האחרון בחפירה של רשות העתיקות במסגרת פרויקט הקמת רכבת העמק של חברת נתיבי ישראל, בין צומת העמקים וצומת יגור.
מדובר במרכז עולמי לייצור זכוכית, הקדום ביותר שהתגלה בארץ. יעל גורין-רוזן, ראש מדור זכוכית ברשות העתיקות, ציינה כי "מדובר בתגלית חשובה מאוד לתולדות תעשיית הזכוכית בארץ ישראל ובעולם כולו. העדויות ההיסטוריות מהתקופה הרומית מספרות שאזור עמק עכו היה ידוע בחול המשובח שנמצא בו, שהתאים ביותר לייצור זכוכית. בדיקות כימיות, שנעשו לכלי זכוכית מתקופה זו, שנתגלו עד כה באתרים באירופה ובספינות טרופות באגן הים התיכון, העידו על כך שמקור הזכוכית באזורנו. כעת, לראשונה, נמצאו הכבשנים שבהם יוצר חומר הגלם שמהם הופקו כלים אלו".
שברים מגושי הזכוכית הגולמית כפי שנמצאו באתר. צילום: אסף פרץ, באדיבות רשות העתיקות
חפירת הכבשנים עוררה התרגשות רבה בקרב חוקרי זכוכית בכל העולם, שהגיעו במיוחד לארץ, כדי להתרשם מהתגלית. פרופ' איאן פריסטון מיוניברסיטי קולג' בלונדון, המתמחה בזיהוי המרכיבים הכימיים של הזכוכית, הדגיש כי לתגלית יש משמעות רבה להבנה של כל מערכות הסחר הבינלאומי בזכוכית בעת העתיקה, וכי מדובר בעדות לכך שארץ ישראל היוותה מרכז ייצור בקנה מידה עולמי.
זכוכית במשקל 10 טונות
במהלך העבודות להקמת המסילה, הבחין מפקח רשות העתיקות, הארכיאולוג עבד אל-סלאם סעיד, בחתך גושי זכוכית, רצפה ושכבת אפר. הוא עצר את העבודה במקום, והחל בחפירה ארכיאולוגית.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
סעיד סיפר כי "חשפנו שברי רצפות, שברי לבנים מזוגגות מקירות ומתקרת הכבשנים, ושבבי זכוכית גולמית נקייה. ההתרגשות שאחזה בנו כשהבנו את חשיבות הממצאים הייתה גדולה ביותר".
הכבשנים שנחשפו היו בנויים משני תאים: תא שאליו הוכנסו חומרי בעירה ליצירת חום גבוה מאוד, ותא התכה, אליו הוכנסו חומרי הגלם של הזכוכית (חול ים נקי ומלח הנתרן), שהותכו יחד בטמפרטורה של כ-1,200 מעלות במשך שבוע-שבועיים עד ליצירת גושי ענק של זכוכית גולמית, שמשקלם הגיע ל-10 טונות ואף יותר.
בסוף התהליך קוררו הכבשנים, גושי הזכוכית הגדולים שנוצרו שוברו לגושים קטנים יותר, ונמכרו לבתי מלאכה לצורך התכה חוזרת ליצירת כלים.
זכוכית יהודאית מול זכוכית אלכסנדרונית
בתקופה הרומית הקדומה התרחב מאוד השימוש בזכוכית בשל תכונותיה: שקיפותה, יופייה, עדינות הכלים ומהירות הכנת הכלים בשיטת הניפוח, שנכנסה לשימוש באותו זמן והוזילה את ייצור הכלים. מהתקופה הרומית ואילך הייתה הזכוכית בשימוש כמעט בכל משקי הבית, והיא נכנסה לשימוש גם בבנייה הציבורית לחלונות, פסיפסים וכלי מאור.
גוש זכוכית שנמצא בכבשן (צילום סטודיו) // צילום: שמואל מגל, באדיבות רשות העתיקות
בלוח תעריפים, שהפיץ הקיסר הרומי דיוקלטיאנוס בראשית המאה ה-4 לספירה, נכתב שישנם שני סוגי זכוכית: הראשון מכונה זכוכית יהודאית (מארץ ישראל) והשני זכוכית אלכסנדרונית (מאלכסנדריה שבמצרים). הזכוכית היהודאית הייתה ירקרקה וזולה יותר מזו המצרית. השאלה הייתה היכן המפעלים שייצרו את אותה זכוכית יהודאית, שנודעה כמותג ברחבי האימפריה הרומית ומחירה נכתב על גבי לוחות אבן למען הגינות הסחר. התגלית הנוכחית משלימה את החוליה החסרה במחקר, ומצביעה על מקום ייצורה של הזכוכית היהודאית המפורסמת. בעוד מספר חודשים יוכל הציבור הרחב להתרשם מהתגלית, שתוצג לראווה בבית חינוך כרמל זבולון שבתחום המועצה האזורית זבולון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו