דו"ח המבקר על הנכסים של נספי השואה: "ראוי שייעשה צדק היסטורי"

מבקר המדינה, יוסף שפירא פרסם היום (יום שלישי) את דו"ח הביקורת השנתי על גופים ממשלתים שונים. מבקר המדינה מצר על הטיפול בניצולי השואה וציין כי על המדינה להוביל את הטיפול בהשבת הרכוש של נספי השואה, כך שהצדק ההיסטורי שאליו חתרה ישראל ייעשה וייראה. עד מועד סיום הביקורת (פברואר) לא העבירה רשות מקרקעי ישראל את מרבית שווי הנכסים לחברה ולפיכך החברה מתעכבת במימוש מטרותיה – השבה ליורשים וסיוע לניצולי שואה.

בנוסף, על אף תוכנית מימוש הנכסים שהוכנה לבקשת החברה להשבה, כמעט לא מומשו נכסים בין השנים 2011-2013. גם בשנת 2014 , לאחר שחלפה תקופת המגבלות בחוק על מימוש נכס של נספה שואה, לא הצליחה החברה לעמוד ביעדי המימוש.

ליקויים נוספים גם באיתור והשבה של יצירות אמנות ותרבות השייכים לניצולי שואה. משרד התרבות לא הסדיר את נושא חקר המוצאות לעניין יצירות אמנות בזוזות בקוד האתי של המוזאונים, ולחלופין - לא בחן את יישומו של סעיף "רכוש גנוב" המופיע בקוד האתי ולא שקל הסדרים משלימים.

 

תקציב החינוך - כשלים בתכנון ובפיקוח על התקציב

ליקויים מהותיים בתהליכי התכנון, ההקצאה, הפיקוח והבקרה על תקציב החינוך, כך עלה מבדיקת משרד מבקר המדינה בחודשים אפריל 2015 עד פברואר 2016. הבדיקה כללה היבטים בתכנון תקציב משרד החינוך, בפיקוח ובבקרה על ביצועו על ידי משרדי האוצר, החינוך והפנים.

ביקורת מהותית בדו"ח מציינת כי משרדי החינוך, הפנים והאוצר אינם מרכזים את המידע על נתוני ההוצאה הכוללת לחינוך בצורה שיטתית וסדורה, כך שתמונת המצב המוצגת למקבלי ההחלטות חלקית וחסרה ואינה מאפשרת להם להקצות משאבים באופן מושכל, יעיל ושוויוני להפעלת מערכת החינוך.

ליקוי נוסף נוגע להיעדר תקצוב דיפרנציאלי בחטיבה העליונה, הפוגע בשכבות החלשות. הדו"ח מעלה כי התקצוב הדיפרנציאלי נקבע על פי תמונת מצב חלקית בלבד, ולפיכך אין ביכולתו של משרד החינוך לדעת באיזו מידה הוא מצמצם את הפער בהקצאת המשאבים בין מוסדות החינוך היסודי, ועד כמה הוא יעיל בחיזוק עקרון השוויון במערכת החינוך ובמתן הזדמנות שווה לכל תלמיד.

 

איום הסייבר - מי אחראי ?

דו"ח מבקר המדינה שפורסם מדווח על פערים הקיימים בין עוצמת האיום על כלל המרחב הקיברנטי האזרחי ובין קצב ההתארגנות והמענה מבחינת ההיערכות המדינתית להגנתו. 

בעבודת המטה ובתהליך קבלת ההחלטות על הסדרת האחריות לטיפול בתחום הקיברנטי בישראל נפלו ליקויים מהותיים, כך קובע מבקר המדינה בדו"ח הביקורת שלו, על מנהל משרד התקשורת, שחלקו נותר חסוי.

לדברי המבקר, נוסח החלטת הממשלה העוסקת בהסדרת האחריות לפעולה במרחב הסייבר אינו בהיר דיו, בכל הקשור לסמכות ולאחריות הגופים העוסקים בנושא, וגם בהליך גיבוש ואישור מסמך תפיסת ההגנה נפלו כמה ליקויים.

 

ליקויים במכון התקנים - אי סדרים במינהל תקין

דו"ח מבקר המדינה חשף ליקויים הקשורים למכון התקנים ולסדרי מינהל ובתפקוד שומרי הסף במכון.

על פי הדו"ח, המנכ"ל הקודם של המכון, דני גולדשטיין, מינה בשנת 2011 מנהל מחלקה משפטית ללא מכרז או ועדת איתור ובלי שהועד הפועל או ועדה מטעמו בחנו ואישרו את התפקידים שימלא, את כישוריו הנדרשים ואת הדרגה המוצעת ובלי שסיפק לוועד הפועל את כל הפרטים לגבי המועמד שבחר. 

עוד נטען בדו"ח כי גולדשטיין, אישר לעובד בכיר ששב מחופשה ללא תשלום, לקבל שכר מלא, בלי שנכח במכון בקביעות וללא החתמת שעון נוכחות במשך כארבע שנים. המכון לא החזירו לתפקידו הקבוע כמנהל תפעול באגף מינהל והמשיך לשלם את שכרו כממלא מקום מנהל אגף בניין אף שלא חזר לתפקיד זה. 

 

דואר ישראל - שימוש בטכנולוגיות מיושנות

אף שחברת הדואר מודעת זה שנים לקשייה במתן שירותי הדואר הבינלאומי, בייחוד נוכח השינויים הרבים שחלו בתחום זה, היא לא נערכה אליהם כיאות כך שתוכל לשפר את שירותיה בהיקפים החדשים של הסחר האלקטרוני", כך העיר מבקר המדינה בפרק מיוחד שבחן את פעילות משלוח הדואר הבינלאומי בדואר ישראל.

המבקר העיר כי חברת הדואר אינה משתמשת במערכות טכנולוגיות ייעודיות שיאפשרו לה לפקח כיאות אחר שקי הדואר הבינלאומי שנקלטים במסוף הקליטה של החברה בנמל תעופה בן גוריון ומובלים ליעדי החברה.

 

כשלים בחברה לפיתוח הרובע היהודי בי-ם

מבקר המדינה הקדיש בדו"ח שלו פרק לחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ. המבקר מפרט כי "הממצאים שהועלו בדו"ח זה מצביעים על כשלים בניהולה של החברה: 15 שנים מאז שהתחיל פרויקט מדידת היחידות ברובע היהודי, השלימה החברה את ההליכים רק לחלק מהנכסים המוחכרים ולא הפעילה בעניין זה שיקולים עסקיים; ברובע היהודי נעשות חפירות ארכיאולוגיות והרחבות בנייה ללא אישורה".

 

משרד הרישוי - זמני המתנה רבים לטסטים

ישנם ליקויים רבים בתפקוד אגף הרישוי, ביניהם ליקויים בכל הקשור לשירות לאזרח, המתבטאים בזמני המתנה ארוכים לקבלת שירות בחלק מהסניפים ובמצב תחזוקה ירוד של חלק מהם. ליקויים נוספים נמצאו בתכניות לימוד הנהיגה אשר לא עודכנו שנים רבות והיעדר מנגנוני פיקוח ובקרה יעילים על בתי הספר לנהיגה ועל הבוחנים. ליקויים נוספים שנמצאו נבעו באי שקיפות בהקצאת המבחנים לבתי הספר לנהיגה, זמני ההמתנה ארוכים ביותר לתלמיד המעוניין להיבחן במבחן הנהיגה המעשי, הנובע מהפחתת מספר הבוחנים

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו