תיקון 15 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות קובע כי גופים ציבוריים המעסיקים 100 עובדים לפחות, מחויבים לפעול לכך שלפחות 5% ממצבת העובדים יהיו אנשים עם מוגבלויות משמעותיות. עם זאת, מנתונים שהגיעו לידי "ישראל היום", עולה כי בכל הנוגע לשילוב ראוי של אנשים עם מוגבלויות - הדרך עוד ארוכה.
מנתוני נציבות השוויון לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים לשנת 2021, אשר הופקו על ידי המוסד לביטוח לאומי, עולה כי רק 60% מהגופים הציבוריים הגדולים במשק עומדים באופן מלא ביעד ההעסקה הקבוע בחוק - 5% לפחות.
מנגד, 22% מהגופים הציבוריים עומדים ביעד ברמה בינונית - כלומר 3.5% מהעובדים הם אנשים עם מוגבלות. 16% עומדים בו ברמה נמוכה - כלומר 3.5%-2% מהעובדים הם אנשים עם מוגבלות, ו־2% אינם עומדים ביעד כלל.
פועלים לתקן
שנת 2021 רשמה מאזן שלילי בהשוואה לנתונים מ־2020, כאשר 38 גופים אמנם עלו בשיעור העמידה שלהם ביעד הייצוג ההולם, אך לעומת זאת 46 גופים ירדו בשיעור העמידה ביעד.
בשנה החולפת הוציאה הנציבות, אשר לה סמכויות פיקוח ואכיפה, מכתבי התראה ל־50 גופים שלא עמדו ביעד הייצוג ההולם ולא מילאו חובתם להכין תוכנית שנתית, ו־18 צווי ייצוג הולם.
בנציבות מציינים כי בעקבות פעילות האכיפה, כל הגופים הציבוריים שלא עמדו ביעד הייצוג ההולם בשנת 2021, הכינו תוכנית שנתית לקידום העסקת עובדים עם מוגבלות ומינו ממונה תעסוקה כנדרש מהם בחוק.
הדרוזים עומדים ביעד
בין הגופים הציבוריים במשק אשר עמדו ביעד ברמה נמוכה (3.5%-2%) ניתן למצוא את בנק ישראל, רשות שדות התעופה, מפעל הפיס, רשות ניירות ערך ורשות החדשנות. אלה ניצבים לצד שורה של רשויות - בין היתר אפרת, דרום השרון, שוהם, בני ברק, מודיעין עילית, בית שאן ובאקה אל־גרבייה. מועצת קדומים מוזכרת לשלילה על ידי הנציבות ככזו אשר כבר חמש שנים ברציפות מעסיקה פחות מ־2% עובדים בעלי מוגבלות. כך גם עיריית בני ברק, אשר נמצאת ברמת עמידה נמוכה כבר חמש שנים ברציפות.
בפילוח לפי מגזרים, שיעור הרשויות העומדות ביעד במגזר הדרוזי הוא הגבוה ביותר (90%), בעוד שבמגזר החרדי ובמגזר הבדואי מדובר בשיעור הנמוך ביותר - 17%. בפילוח לפי מחוזות, שיעור הרשויות שעומדות ביעד במחוז תל אביב (73%) הוא הגבוה ביותר, ואילו במחוז ירושלים הוא הנמוך ביותר (33%). מבין עשר הרשויות הגדולות בארץ (עם יותר מ־195 אלף תושבים), נמצאות ברמת עמידה נמוכה עיריות תל אביב־יפו, ירושלים, חולון וכאמור בני ברק.
מבין התאגידים אשר מוזכרים על ידי הנציבות ככאלה שירדו ברמת העמידה ביעד, ניתן למצוא את המוסד לביטוח לאומי, ההסתדרות הציונית, המועצה להשכלה גבוהה ויד ושם.
בדו"ח מוזכרים לחיוב הרשויות והגופים הגדולים אשר השתפרו ועומדים כעת ביעד ההעסקה - בין היתר עיריות אשדוד, מודיעין מכבים רעות, ראש העין, מועצת בנימין, רשות הטבע והגנים, שירות התעסוקה, הרשות לשיקום האסיר ותאגיד השידור הישראלי.
ומה בשוק הפרטי?
דן רשל, נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, אומר בתגובה לנתונים: "ניכר כי במספר רב של פרמטרים ומגזרים, קיימת רגרסיה בשיעור העמידה בחובת הייצוג ההולם להעסקת אנשים עם מוגבלות.
"המשמעות היא כי מספר גדול מדי של גופים ציבוריים מפירים את חובתם החוקית בכל הקשור להעסקת אנשים עם מוגבלות. בכך הם אינם תורמים די לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברה ובמשק, כפי שהיה מצופה וכפי שכולנו היינו רוצים לראות".
בהשוואה למגזר הציבורי, נדמה כי בשוק הפרטי פועלים יותר כדי לשלב אנשים עם מוגבלות. כך, למשל, מנתונים שנאספו בעמותת אלווין ישראל, הפועלת לשילובם בחברה של אנשים עם מוגבלות, עולה כי נכון ל־2022 מועסקים בשוק הפרטי ובתמיכת העמותה 1,267 עובדים עם מוגבלות ב־2,853 עסקים (העובדים עובדים בכמה מקומות תעסוקה).
941 תלמידים עם מוגבלות משתתפים בתוכניות המעבר "יוצרים עתיד", אשר העמותה מפעילה כדי לקדם את שילובם בחברה. 437 משתתפים בתוכניות הכשרה לתעסוקה בקהילה. 244 סטודנטים משתתפים בתוכנית "מגמה לעתיד" להסמכה מקצועית או טכנולוגית ולהכנה לקריירה עבור תלמידים בני 18.
בשנה האחרונה החלה העמותה להעניק לעסקים המעסיקים אנשים עם מוגבלות תו חברתי בשם "אות מעסיק פותח", ובאלווין מציינים כי השנה חל גידול של 15% במספר המשתתפים בתוכניות התעסוקה הנתמכת.
דוד מרקו, מנכ"ל בכיר באלווין ישראל, אומר: "העמותה נותנת שירות ליותר מ־5,200 אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית ופיזית כבר כמעט ארבעה עשורים.
"דווקא כעת, כשאנו אחרי משבר הקורונה ועסקים חוזרים לתפקוד רגיל ומתקשים לגייס עובדים - זה הזמן להעסיק אנשים עם מוגבלות. לא רחוק היום שבו לקוחות יעדיפו לקנות ממעסיק עם התו החברתי, מתוך הבנה שמדובר בעסק חברתי משלב, וכך ניצור חברה טובה ומשלבת יותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו