יותר משנה: המדינה לא מעבירה שכר דירה למתמודדי נפש

משרד הבריאות אינו מסייע במימון שכר דירה לכ־35 אלף מתמודדי נפש בישראל, אף שהתחייב לכך לפני כשנה בבג"ץ. מדובר בזכאים לסל שיקום מהמדינה שנאלצים לממן מכיסם הפרטי את עלות שכר הדירה במסגרות הדיור השונות. בשבוע שעבר הודיעה המדינה לבית המשפט שגובש מנגנון להגדלת הסיוע אך החשש הוא שזה יתעכב בשל הבחירות.

נאמר כי מי שמקבלים קצבת נכות כללית מהמדינה אמנם זכאים לשכר דירה ממשרד השיכון, אך הסכום אינו מספיק להם לקורת גג ראויה. במשרד הבריאות, שהבטיח להשלים את המהלך בתוך כמה חודשים, מסבירים את העיכוב בקשיים טכניים וביורוקרטיים שונים - כך עולה מתשובת המדינה שהוגשה בשבוע שעבר לבג"ץ. בארגוני בריאות הנפש, מנגד, מאשימים את המשרד בגרירת רגליים.

העתירה לבג"ץ הוגשה לפני כשנתיים, בין היתר על ידי עמותת "אנוש" ופורום בריאות הנפש המאגד 43 חברות וארגונים המפעילים הוסטלים, מסגרות דיור מוגן וקהילות תומכות. בעתירה נטען כי בכך שהוא אינו משתתף בשכר הדירה, משרד הבריאות פועל בניגוד לחוק השיקום שמטרתו לפעול לשיקומם, לשמירה על כבודם ולשילובם בקהילה של מתמודדי נפש. מאז שהחוק נחקק חלפו 20 שנה, והשתתפות משרד הבריאות במימון שכר הדירה עומד עדיין על אפס שקלים. יש לציין כי גם הסכום שאותו משלם משרד השיכון, הנע בין 540 ל־770 שקלים, לא עודכן זה 13 שנה, אף שבשנים האחרונות מחירי הדיור האמירו בעשרות ואף במאות אחוזים.

משרד הבריאות הודיע בשנה שעברה כי גיבש מודל סיוע ייחודי, אפקטיבי, בשכר דירה למתמודדי נפש הזכאים לסל שיקום, בסכום שבין 870 שקלים למתגוררים בהוסטל ל־1,000 שקלים למתגוררים במסגרות דיור אחרות, והתחייב על גיבוש מודל תפעולי להסדרת ההיבטים הטכניים בין משרדי הבריאות והשיכון בתוך חודשים בודדים. בעקבות זאת נמחקה בחודש יוני אשתקד העתירה. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, הדגישה בפסק הדין כי מצופה שהתהליך יבוצע "בלוח זמנים מהיר ככל הניתן".

המתווה - בעוד שנתיים

אולם כאמור, אף שחלפה מאז שנה - מתברר כי מודל הסיוע טרם יצא לפועל. העותרות פנו שוב לבג"ץ, ובאופן מדהים המדינה הודתה בתשובתה כי הסיבה לעיכוב היא שלמשרד הבריאות אין מנגנון המאפשר העברה למשרד השיכון של התשלומים השוטפים לזכאים לסיוע בשכר דירה. כמו כן, בין שני המשרדים קיימים חילוקי דעות באשר לאופן שבו יבוצעו התשלומים.

שופטי בג"ץ לא היו מרוצים ודרשו מהמדינה לקבוע בהקדם מנגנון תפעולי לביצוע התשלומים. בשבוע שעבר, כפי שהוסבר, הושגה הסכמה בין משרדי הבריאות, השיכון והאוצר בעניין העברת התקציב. מתברר שיועבר תקן של עובד אחד ממשרד האוצר למשרד השיכון לצורך יישום המנגנון, אך כיוון שהעברת התקן מצריכה אישור של ועדת הכספים, שכינוסה בתקופת הבחירות טעון אישור של ועדת ההסכמות, מעריכים בעמותות שהמהלך לא ייצא לפועל בשנה הקרובה.

מנכ"לית עמותת אנוש, ד"ר הלה הדס: "המצב הנוכחי, שבו המתמודדים זוכים לסיוע מצומצם שלא התעדכן שנים רבות, למרות העלייה התלולה והעקבית במחירי הדיור, אינו בר קיימא. המשרדים מגלגלים אחריות מאחד לשני ומעכבים התקדמות בתירוצים כאלה ואחרים".

יו"ר פורום בריאות הנפש, שאול בוארון: "בפועל, אולי רק בעוד שנתיים יופעל המנגון, ובינתיים מתמודדי הנפש משלמים את המחיר. משרד הבריאות לא רואה את העלייה במחירי השכירות, לא שומע את זעקת הדיירים הרוצים ומבקשים להשתקם במסגרות הקהילה ולא פועל בדחיפות לתיקון העיוותים ולשינוי המצב, אלא גורר רגליים ודוחה את הקץ להעלאת התעריפים בתירוצים שונים".

"אל תזרקו אותנו לים"

קים, בת 45 ואם לבן 25, מתגוררת כשנה בשכירות בדירה במחוז חיפה ועובדת בחינוך הבלתי פורמלי. היא נפגעת אונס המתמודדת עם פוסט־טראומה ומלווה על ידי עמותת "אנוש". ממשרד השיכון היא מקבלת סיוע של 770 שקלים בחודש.  בכפר סבא שילמה על דירת 60 מ"ר 4,400 שקלים בחודש. כיום היא משלמת 2,600 שקלים, אך שכר הדירה צפוי לעלות.

"אני מנותקת מהמשפחה שלי ומהבן שלי", היא מספרת, "ואני לא יכולה לגור בכל דירה כי מרתפים לא עושים לי טוב. אני צריכה אור ותחושת מרחב. ככה אני גם אעלה למדינה פחות כסף. בבקשה, אל תזרקו אותנו לים".