צעירים בדרום: "אף פעם לא מתרגלים לאזעקות"

עדן יהודיים, המוכרת בחנות הנוחות של תחנת הדלק "תפוז", בכניסה הדרומית של שדרות, הודתה שהגיעה אתמול לעבודה בסיוע כדור הרגעה. היא רק סיימה את הווידוי וצעקה לי לרוץ אחריה למחסן האחורי כשכבר במהלך הספרינט הופיעו הבומים, זה אחר זה. "היתה נפילה", הסבירה תוך כדי סימוס לבני משפחתה, כדי לוודא שכולם בריאים.

בחור צעיר, שנכנס אחרינו, ניסה לעודד אותה עם חיוך "את כבר צריכה להיות רגילה", אבל גם אחרי עוד הפגזה, הפעם במבצע "עלות השחר", עדן בת ה-21 ענתה בעצבים. "אמורה להתרגל? נמאס לי לשמוע את המשפט הזה".

אחרי שכיפת ברזל סילקה ביעילות את הסכנה, יצאנו החוצה כדי לבחון את פטריות העשן, ששייטו להן בנינוחות באוויר. אף אחד מהמקומיים לא הופתע לראות בחוץ את דני ג'רבי, בן ה-64, שמסרב דרך קבע להתפנות גם כשיש צבע אדום והאיום ממשי. "שייפלו מאה אלף טילים", צחק. "זו שגרה של 30 שנה. הכל תלוי בגורל".

בין נפילות לאזעקות

ג'רבי מתנייד מנפילה לנפילה בעזרת קלנועית שבגבה תלוי שלט "תנו לצה"ל לנצח", ובכל מקום אפשר לראות מי המנהיג המועדף. "רק ביבי. כליה אני מוכן לתת בשבילו, הוא האלוהים שלי", ירה את ארסנל הסופרלטיבים שעומד לרשותו. "לפיד? קבינט הוא לא יודע לכנס, וגם אם יצליח במבצע רק את השמאל של עוטף עזה הוא יגייס לצידו. השאר, כאן, תמיד יהיו ליכוד".

דווקא לא רחוק ממנו עמדה חבורת אופנוענים שהגיעה מחולון. חבורה שדיווחה שבכל מבצע היא נוהגת לרדוף אחרי מעוף הרקטות. "לא אוהב את לפיד, אפילו שונא אותו" הודה זוהר מורדוך, אחד הבייקרים. "אבל הוא דיבר הפעם יפה, ואם ייתן להם בראש ולא יתקפל עם הזנב בין הרגליים, זה יעזור לו מאוד בבחירות הקרובות".

"פוחד רק מאלוהים"

שדרות נראתה אתמול כמו עיר נטושה. את מספר האנשים שהסתובבו בשעות הצהריים אפשר היה לספור, הם אפילו היו מעטים מכמות המטחים. עצרתי ליד אחד הבודדים שלא מיהר לשום מקום, וכמו במציאות הזויה התברר שמדובר במוחמד סעדי, ערבי מנצרת, שבשנים האחרונות מתגורר בדרום. "פה כולם קוראים לי אושר".

מה אושר עושה בחוץ?

"מצלם יירוטים", הראה סרטונים שהכין לאורך כל הלילה. "אני פוחד רק מאלוהים".

המשכתי למרינה באשקלון, עוד מקום שמבצעים כאלה מרוקנים ממנו את שמחת החיים. סטס זרצקי פתח את הפאב המקומי למרות ההתרעות ומיעוט השתיינים. "צריכים להתקיים ממשהו", חצי התנצל. "פרסמנו בפייסבוק שאנחנו ממשיכים לעבוד ובשישי בערב סגרנו רק ב-11 אחרי שנשמעה אזעקה. אין מה לעשות, מתרגלים. זה ייגמר רק כשלצד השני יהיה מה להפסיד".

שלום עטון, שישב בסמוך עם חברו שלומי ועקנין, אמר שהאווירה מזכירה את יום כיפור. "צריך להוריד את הפת"ח והג'יהאד, להשאיר רק את חמאס ואז לעשות איתו משא ומתן על פתרון שתי מדינות", ניתח. "משא ומתן עושים עם ההכי קשוחים".

אשדוד: קונים מעטים

חתכנו לאשדוד, למתחם ביג פאשן שהומה אדם בשבתות, אבל גם הוא נפגע מהמבצע. "אנחנו בדרך כלל ארבע מוכרות בחנות והסכומים בשעות האלה הם מטורפים", סיפרה נועה אזולאי, שעובדת בחנות קוסמטיקה. "היום אנחנו שתיים ונכנסו רק קונים מעטים. שאלתי 'למה באתם?' והסבירו שהיו חייבים להתאוורר. לי יותר בטוח פה מאשר בבית, כי אין לי ממ"ד".

ארבעה עובדים ניצלו את שממת המתחם כדי לשחק קלפים. אחד מהם, איליה קראג'יה, יידע את השאר על עוד אזעקה. "הזיה", נאנחה ליזה קלסוטה, מבנות החבורה. "אף ממשלה לא הצליחה לסיים את הסכסוך הישראלי-פלשתיני, אז אולי צריך דיקטטור שיעמיד את הצד השני במקום".

קלסוטה היא ממוצא אוקראיני ולחברתה נסטיה קורניה לא היתה בעיה להגיד את השם המפורש. "פוטין כזה. מה שהוא עושה באוקראינה, אולי לא טוב למדינה שלנו, אבל אחד כמוהו כנראה היה פותר פה את הבעיה".