במשרד לביטחון הפנים החלו לטפל בתופעת התקיפות המיניות כלפי קטינים וקטינות במגזר הערבי, בעקבות דרישה לסיוע שהגיעה - לראשונה אי-פעם - מצד נשים בחברה הערבית.
על רקע פניות במספר הולך וגדל של אימהות ביישוב נוג'ידאת שבצפון, בנושא פגיעות מיניות בילדים, יזמו ברשות לביטחון קהילתי סדנה ייחודית עבורן, שלראשונה העניקה להן כלים להתמודד עם התופעה.
בניגוד לחברה היהודית, היקף הדיווח בחברה הערבית על פגיעות מיניות בילדים נמוך בהרבה משיעורה האמיתי של התופעה. לפי המשטרה, מרבית הנפגעים הם בגילי 17-14. כך למשל בנוג'ידאת, הנחשב יישוב קטן במגזר, טופלו 12 מקרי פגיעה מינית רק בשנת 2021 – שניים מהם בתוך המשפחה והשאר במרחב הבית־ספרי.
אלא שבקרב גורמי הטיפול רווחת הדעה כי על כל מקרה שדווח - יש עוד שניים שלא דווחו. "פגיעה מינית כלפי ילדים בחברה הערבית, ובפרט בתוך המשפחה, היא תופעה חמורה שלרוב יש לגביה טאבו", אמר ל"ישראל היום" גורם המעורב בנושא, וכשזו מגיעה לכותרות היא מלווה בתחושות בושה ואשמה הן מצד הילדים והן מצד המשפחה הנפגעת".
תוכנית רב-מערכתית
במסגרת הסדנה קיבלו המשתתפות, מפסיכולוג מומחה לפגיעות מיניות, כלים לזיהוי הסימנים בילד שעבר פגיעה מינית ואף הודרכו כיצד לסייע לו כך שיוכל לשתף בחוויה הקשה שעבר, כמו גם בקשיים, בהתמודדות, בלבטים ובפחדים שלו כתוצאה מהפגיעה - בפרט במקרים מיוחדים ובסיטואציות מורכבות שבהן הפגיעה היא בתוך המשפחה.
אלמזה סולימן, סבתא ל־16 נכדים בני 4 עד 19 ומשתתפת פעילה בסדנה, העידה כי הערנות לנושא גברה בה לאחר הסדנה. "אם אשמע על ילד או ילדה שנפגעו במסגרת המשפחתית או הבית־ספרית שלהם, אהיה הראשונה להתייצב ולסייע לו ולמשפחתו", אמרה בסיומה.
מנהל הרשות לביטחון קהילתי ביישוב, דלאשה עומר, הדגיש כי "זוהי הסדנה הראשונה בנושא רגיש מאוד בחברה הערבית. אמנם לא היה פשוט לגייס נשים לדבר על כך, אך הצלחנו להוציא זאת לפועל".
רונית עובדיה, מנהלת הרשות לביטחון קהילתי במשרד לביטחון הפנים: "בנינו תוכנית רב־מערכתית להתמודדות עם כל סוגי האלימות, ובהם אלימות מינית במשפחה, וכעת הרחבנו את תוכניות הטיפול, השיקום והמניעה גם בחברה הערבית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו