דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנלגמן, לשנת 2021 מצביע על ליקויים רבים של הרשויות ומשרדי הממשלה האמונים עליהם, בתחומים רבים בהם מבנים בסכנת קריסה, דרך אישור תבר"ים ועד טיפול בסמים ובאלכוהול. המבקר מציע גם דרכים לטיפול בליקויים, שחלקם לא תוקנו משנים קודמות.
610 אלף מבנים בסכנת קריסה
דו"ח מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה כי רק 7% מהמבנים המסוכנים בישראל שופצו באמצעות תמ"א 28. ב־77% מהרשויות שנבדקו לא ביצעו כלל מיפוי של מבנים. לעיתים מדובר בשכונות שלמות, שמצויים בסכנת קריסה כיוון שנבנו על פי תקן ישן, מסכנים חיי אדם וקרוב לוודאי לא יעמדו ברעידת אדמה חמורה. בסה"כ מדובר ב־610 אלף מבנים בישראל שנבנו לפני שנת 1980 ואינם עומדים בתקן נכון לשנת 2021.
כדוגמא, מציין המבקר את קריסתו של מבנה המגורים בחולון בספטמבר 2021 – אירוע חמור שהסתיים למרבה המזל ללא נפגעים לאחר שדיירי הבניין נדרשו לפנותו כיממה לפני כן.
על פי הדוח הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה באר שבע, בת ים, קרית ים ותל אביב לא קיימו כלל דיונים בנושא הטיפול במבנים מסוכנים ולא קבעו קריטריונים להכרזה על מבנה מסוכן. בנוסף, משרדי הפנים והשיכון לא הנחו את הרשויות המקומיות לבצע סקר מבנים, ויש פער בין הערים בשאלת אופן הטיפול במבנים, האחריות של הדיירים וכן של העירייה בנושא.
מתוך 40 רשויות שנדגמו, 35 (87.5%) לא גיבשו תכניות לאיתור מבנים מסוכנים ולטיפול בהם. 39 מתוך 40 רשויות לא פרסמו את רשימת המבנים המסוכנים לציבור. יותר מזה, למשרדי הפנים והשיכון, למנהל התכנון ולרשות לאכיפה במקרקעין אין מיפוי של האזורים עם פוטנציאל של מבנים בסיכון וסטטוס הטיפול בהם.
בסופו של דבר גם בערים שהחל טיפול במבנים מסוכנים, הוא יגע ולעיתים נמשך עשור שלם. אף רשות מאלו שנבדקו, אינה מסייעת במענק לצורך תיקון ליקויים. רק שלוש מתוכן מסייעות במתן הלוואות. בנוסף אין תוכניות להסרת הסכנות מהבתים ולפינויים בעת הצורך.
כמו כן למשרד השיכון ולמשרד הרווחה אין תכניות ייעודיות שנועדו לסייע לבעלי דירות להסיר סכנות מבתיהם או לסייע לדיירים שנאלצו להתפנות מבתיהם. באשר למבני חינוך – משרד החינוך לא קבע חובה לבדוק את יציבות המבנים, שחלקם ישנים מאוד, אף שבאים בשעריהם אלפי ילדים מידי יום.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי האחריות על הגדרת מבנה חינוך כמסוכן הוא של הרשות המקומית. שיתוף הפעולה עם הרשויות הדוק. לאור הערת המבקר, המשרד יבחן את הנושא מחדש. "באשר לחיזוק מבנים המשרד פועל לאורה של תכנית רב שנתית לשדרוג מבנים והתאמתם לתקן הישראלי. 470 בתי הספר נמצאים בתהליך, מתוך 1,600 שנבנו לפני 1980.
מי מונע מעילות ברשויות?
בעיריות ובמועצות המקומיות בישראל זורם כסף רב ותקציבן נכון ל־2019 עומד על 71 מיליארד שקלים – כסף רב המזמין אפשרות למעול בו. המבקר מציין כי 32% מהמעילות וההונאות שנחשפו בעולם בשנת 2019 היו ברשויות מקומיות. מתוך 21 הרשויות שנבדקו רק כשני שליש דיווחו על מקרים כאלו שבוצעו בין 2015 ל־2019 בסכום כולל של 6 מיליון שקלים.
מבדיקת מבקר המדינה נמצא כי משרד הפנים לא קבע הנחיות לנקיטת פעולות כלל-ארגוניות למניעת מעילות והונאות ברשויות ואינו מבצע ביקורות בנושא. הרשויות עצמן כלל לא מונחות לדווח לו במקרים כאלה, ואם בכל זאת דווח – אין במשרד כל נוהל לטיפול בדיווחים.
רוב הרשויות שנבדקו, מלבד אילת ובאר שבע, לא ערכו סקר סיכונים, או ערכו סקר חלקי, ואם כן אז לא בחמש השנים האחרונות. משרד הפנים לא קבע הנחיות לרשויות המקומיות בדבר עדכון הסקרים. בנוסף, ב־14 רשויות מתוך ה־21 שנבדקו לא ערכו בדיקות פתע.
תגובת ממשרד הפנים תובא כשתתקבל.
זונחים את הטיפול בדו-גלגליים חשמליים
למרות השיפור באכיפת החוק בכל הקשור לכלי נסיעה דו גלגליים חשמליים, מציין מבקר המדינה כי רשויות האכיפה מתמקדות בלבישת קסדות, וזונחות את יתר חוקי התנועה.
על פי הדו"ח בשנים 2019-2020, 3,089 בני אדם נפצעו בתאונות במעורבות אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים, מהם 2,846 רוכבים. 55 בני אדם נהרגו. ועדיין, 58 אלף דוחות משטרה עסקו ברכיבה ללא קסדה ורק עשרות בודדות בחוקים אחרים. גם בכל הקשור לשדרוג מהירות האופניים, אין כמעט אכיפה.
באופן דומה, ישנה גם בעיה לגבי פיקוח ואכיפה בחנויות ללא רישיון סחר וכן בחנויות או רשתות של צעצועים בכל הנוגע למכירה של כלים ששודרגו. משרדי הכלכלה והתחבורה כלל לא ערכו פעולות פיקוח ואכיפה בנושא.
המבקר מציין כי מאז הדוח הקודם שהוגש בנושא, משרד התחבורה לא גיבש את מדיניותו בדבר הצורך ברישוי ורישום של הכלים הללו.
בכל הקשור לפרויקט אופנידן - הקמת רשת שבילי אופניים בין-עירונית ברחבי גוש דן, המשרד לא בחן את נכונות הרשויות שבתחומן עובר הפרויקט את נכונותן ואת יכולתן להקים שבילים ולממן את עלויות התכנון וההקמה שלהם. עד ספטמבר 2021 הסתיימו הקמת שמונה ק"מ של שבילים מתוך־22 ק"מ שנמצאים בביצוע (ומתוך 150 ק"מ שתוכננו). היקף הביצוע עמד על כ-128 מיליון שקלים מ־700 מיליון שתוקצבו במצטבר לפרויקט.
תגובת משרד התחבורה תובא כשתתקבל.
יסוד המעלה: יועץ גבייה עובד 13 שנה ללא הסכם
בדו"ח מבוצע מעקב אחר תיקון ליקויים מדו"ח שפורסם בשנת 2018, בנושא רכש והתקשרויות במועצות מקומיות. באותה שנה נבדקו הליכי התקשרותן עם קבלנים וספקים של המועצות חורפיש, יסוד המעלה, מגדל, מזרעה, עילבון ופקיעין. עוד נבדקו הליכי הזמנת שירותים ורכישת טובין. על פי הדוח הנוכחי רוב הליקויים טרם תוקנו.
מהדוח עולה כי שבעה ימים הוקצו להגשת הצעת מחיר למכרז פינוי אשפה במועצה המקומית עילבון, מיום פרסום המכרז בעיתון בשפה העברית ועד המועד האחרון להגשת ההצעות. למכרז הוגשה הצעת יחיד והיא נבחרה להצעה הזוכה. אולם, שנה עברה ממועד ההחלטה במליאת המועצה על ההתקשרות בשנת 2018 ועד החתימה בפועל.
עוד מצוין בדו"ח כי המועצה המשיכה את העסקתו של ספק שירותי הנהלת חשבונות - 16 חודשים לאחר מועד סיום חוזה ההתקשרות שחתמה עימו. במהלך ביקורת המעקב פרסמה המועצה מכרז ובחרה בזכיין חדש.
באשר למועצה המקומית ייסוד המעלה - זו מתקשרת מזה 13 שנים עם יועץ גבייה, ללא הסכם בתוקף וללא הליך תחרותי. ההסכם המקורי נחתם בשנת 2009 ותוקפו 12 חודשים. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן. בכל אחת מהשנים 2018 – 2021 שילמה המועצה ליועץ הגבייה כ־110,000 שקלים.
עוד נכתב בדו"ח כי במועצה המקומית חורפיש התקיימו רק שלוש ישיבות ועדת רכש בשנים בין השנים 2019 ל־2021, למרות שבתקופה זו בוצעו מאות הזמנות רכש שחייבו את כינוסה.
בדוח הקודם עלה כי בשנים 2009 עד 2017 התקשרו המועצות המקומיות חורפיש, יסוד המעלה ופקיעין ברצף עם משרדי רואי חשבון. ההתקשרויות נעשו ללא ביצוע מכרז או הליך תחרותי אחר. ביקורת המעקב עלה כי הליקוי תוקן באופן מלא. המועצות המקומיות פרסמו מכרזים חדשים וחתמו עם משרדי רואי חשבון על הסכמי התקשרות כנדרש.
גרעונות בתבר"ים ואישורם בלי הסבר
מדוח המבקר עולה כי 50% מהרשויות המקומיות (127 מתוך 254) צברו גירעונות סופיים בתב"רים (תקציב בלתי רגיל), אשר הסתכמו בכ־614 מיליון שקלים לסוף שנת 2019 - זאת שלא בהתאם לתקציב המאוזן שאושר בתב"רים ולהנחיות משרד הפנים.
התקציב הבלתי רגיל משמש את הרשות המקומית ככלל למימון פרויקטים שונים הנושאים אופי של עבודות פיתוח ומוגדרים כהשקעה.
מהביקורת עולה כי הגירעונות השנתיים הזמניים הגדולים היו בשנים שבהן התקיימו בחירות לרשויות המקומיות (2013 ו־2018), והם הסתכמו בכ־1.15 מיליארד שקלים ובכ־1.76 מיליארד שקלים, בהתאמה. בשנים שלא נערכו בהן בחירות הצטברו דווקא בתב"רים עודפים זמניים.
סך ההוצאות של הרשויות המקומיות בתב"רים משנת 2019 עמד על כ־19.6 מיליארד שקלים לעומת כ־8.7 מיליארד שקלים בשנת 2010 - גידול של 125%. שיעורן עומד על כ 20% מכלל התקציב של הרשויות.
מהדו"ח עולה כי 21 רשויות מקומיות החלו בביצוע תב"רים בשנת 2019 ,לפני קבלת אישור לתקציב מהממונה על המחוז במשרד הפנים. באשר להליך לטיפול בבקשות להלוואות לצורך עבודות פיתוח, עולה כי מטה משרד הפנים והמחוזות שנבדקו אינם בוחנים את סכום שערי הריבית של ההלוואות מפעם לפעם על מנת לוודא שתמהילן אופטימלי. כמו כן לא גובשו כללים לגבי משך קבלת אשראי ,למול מקורות מימון עתידיים לכיסוי הלוואות.
בביקורת שנערכה בחודשים יוני עד נובמבר 2021 בדק המבקר את תקציבי הפיתוח בשש רשויות: עיריות אור יהודה, נוף הגליל, נס ציונה, סח'נין, קריית אונו והמועצה האזורית נווה מדבר. בנוסף נבדקו משרדי הפנים והשיכון.
בחצי מהרשויות שנבדקו, אין תכנית מתאר עדכנית מאושרת. לשתיים אין תכנית אב. לארבע רשויות אין תכניות עבודה שנתיות ורב-שנתיות הכוללות מדדי ביצוע. בשנים 2018 – 2021 עיריות נוף הגליל וסח'נין לא דיווחו למשרד הפנים על תוכניות פיתוח. בחלק מהמועצות לא סיפקו הסברים נאותים לתבר"ים שאושרו. בחלק מהרשוית אושרו בישיבות מועצה תב"רים בלי שתועד מתן הסבר מפורט אודותיהם.
מהדוח עולה כי במטה משרד הפנים אין נוהל עבודה כללי ייעודי לנושא התב"רים.
רשויות מתנהלות בלי תקציב
נכון לסוף המחצית הראשונה של שנת 2021 אושרו במחוזות משרד הפנים תקציביהן של 57% מהרשויות המקומיות. המשמעות היא שנכון לאותה עת 43% מהרשויות התנהלו ללא תקציב מאושר. בנובמבר 2021, חודש לפני סיום שנת התקציב, תקציבן של 19 רשויות טרם אושר על ידי משרד הפנים. בחלק מהשנים שנבדקו (18 עד 21) בביקורת, משרד הפנים איחר לאשר את תקציב העירייה משמעותית, ובחלק לא אישר כלל.
הבדיקה נעשתה בעיריות באקה אל-גרבייה, יוקנעם עילית, מודיעין עילית, קריית מלאכי, ראש העין ורמת השרון.
מהביקורת עולה כי עיריות באקה אל-גרבייה, יוקנעם עילית ורמת השרון לא הכינו תכניות אסטרטגיות לשנים הקרובות, כאלה העוסקות בין היתר בהתפתחות העיר בעתיד, בגידול דמוגרפי ובצפי לגידול ההכנסות ואין להן תכניות עבודה מקושרות תקציב.
בנוסף, עיריות באקה אל-גרבייה, יוקנעם עילית, מודיעין עילית, קריית מלאכי, ראש העין ורמת השרון הגישו את הצעות התקציב לעיון ולדיון של חברי המועצה במועד מאוחר מהקבוע בחוק.
בעיריות באקה אל-גרבייה, מודיעין עילית, קריית מלאכי ורמת השרון לא הקפידו לכנס את ועדת הכספים בתדירות של לפחות אחת לשלושה חודשים, כנדרש על פי הנחיות משרד הפנים.
העיריות יוקנעם עילית ורמת השרון לא אישרו תקציבי מילואים (אישור תוספת תקציב במהלך השנה) לשנים 2018 ו-2019, אף שחרגו מתקציבן המאושר לאותן שנים ולא ביקשו את אישורו של משרד הפנים לחריגות כנדרש בחוק.
עוד עולה מהביקורת כי אגף בקרה ותקצוב במשרד הפנים קיים במהלך השנים 2018 - 2020 ישיבת בקרה אחת על התנהלותן התקציבית של הרשויות המקומיות (בראשות מנכ"ל משרד הפנים) ובשנת 2021, עד לנובמבר, לא קיים ישיבת בקרה. זאת אף שהאגף מסר כי ישיבה בפורום האמור צריכה להתקיים מדי רבעון. כמו כן לא נמצאו פרוטוקולים של דיונים אלה.
טיפול הרשויות בסמים ואלכוהול: המצב עגום
דו"ח מבקר המדינה בדק האם וכיצד מטפלות הרשויות המקומיות בתופעות הסמים והאלכוהול שבתחומן. מהביקורת עולה כי הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה הרלוונטיים, לא פעלו למיפוי ואיסוף נתונים על היקף תופעות הסמים והאלכוהול, כך שלמעשה, אין לאף גורם במדינה מסד שלם ועדכני. בהיעדר מסד שכזה, מתקשות הרשויות ומשרדי הממשלה להיערך ולהתמודד באופן מיטבי עם התופעות, בכל הקשור לפעולות מניעה והסברה, איתור, טיפול ואכיפה.
הביקורת בוצעה בחודשים מאי-אוקטובר 2021, בשבע רשויות: חיפה, טירה, נוף הגליל, ראשון לציון, רמת גן, מטה אשר וירכא. בנוסף נעשו בדיקות השלמה בגופים העוסקים בנושא כדוגמת הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, משטרת ישראל ועוד.
תמונת המצב העולה מהביקורת עגומה. בנוסף לאי מיפוי ולאיסוף נתונים על היקף התופעה, מצא המבקר כי התקציב שמעבירה בכל שנה הרשות הלאומית לביטחון קהילתי לרשויות המקומיות כדי לטפל בתופעה, קוצץ, עקב היעדר תקציב מדינה. משום כך בשנתיים שקדמו לביקורת נותרו הרשויות עם תקציב להחזקת כוח אדם בלבד.
רשויות המדורגות במדד חברתי כלכלי גבוה, שילמו מתקציבן כדי לשמר את כוח האדם, אך ברשויות החלשות, העובדים הוצאו לחל"ת או פוטרו. עוד עולה כי משרד הרווחה הפסיק את ההתקשרות עם שתי עמותות שטיפלו בבני נוער ובגירים אשר משתמשים בסמים ואלכוהול ובעקבות זאת, נוצרו פערים שעליהם לא הצליחו הרשויות לגשר.
בנוסף, הביקורת מצאה כי בסוף שנת 2020, ב־134 רשויות, מתוך 255 הרשויות בישראל, לא הייתה יחידה לטיפול בהתמכרויות.
ממצאים מטרידים נוספים נוגעים לבני נוער. כך למשל, בשנת 2020 הועסקו רק ב־110 רשויות, מדריכי מוגנות אשר תפקידם לפעול בבתי הספר, לעסוק במניעת אלימות, הסברה ומניעת השימוש באלכוהול וסמים ולאתר מעורבות של תלמידים. כמו כן, רק 12 רשויות הפעילו יחידות איתור של בנו נוער על רצף ההתמכרויות.
תגובת משרד החינוך: "המשרד פועל להטמיע התנהגות נכונה ולמנוע התנהגויות סיכוניות באמצעות הסברה מתקיימת לאורך כל שנת הלימודים. לצד זה, הוא פועל להגדיל מדי שנה את מספר המב"סים כדי שיסייעו בהגברת הפעולות לאיתור תלמידים המעורבים בשימוש באלכוהול וסמים ובטיפולם. המשרד ממשיך להרחיב את שיבוצם גם בשנת הלימודים הבאה, בדגש על היישובים בהם קיים צורך ומחסור. לצד זה, משרד החינוך יפעל ליישום המלצת המבקר המתייחסת לחיזוק שיתופי הפעולה עם משרד הרווחה והרשות הלאומית לביטחון קהילתי".
כמעט ולא מחוקקים חוקי עזר
משרד הפנים לא עדכן את חוקי העזר לדוגמא מזה עשרות שנים – כך עולה מבדיקת מבקר המדינה. עוד עולה כי למשרד אין מידע מפורט על שיעור האגרות וההיטלים שגובות הרשויות המקומיות מתושביהן. משרד הפנים גם לא קבע נהלים לגבי הבדיקות שהיחידה הכלכלית נדרשת לבצע לגבי חוקי העזר שהוגשו לה. מדובר בליקויים שלא תוקנו מדו"ח קודם.
הדוח הקודם משנת 2016 בוצע ברשויות כפר יונה, לוד, רחובות, המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה והמועצה האזורית חוף השרון. בנוסף בשבע רשויות נוספות באמצעות שאלונים באשר לחקיקת חוקי עזר. הדוח הנוכחי בדק אם הליקויים תוקנו.
בדוח הקודם נמצא כי עיריית רחובות ממשיכה להתקשר עם יועצים להכנת תחשיבי ההיטלים בלי שקיימה הליך תחרותי, דבר שממשיך להתקיים גם כעת.
27 רשויות מקומיות התקינו עד 10 חוקי עזר בלבד.
עוד נמצא בביקורת הקודמת כי 74 מ־355 הצעות חוקי עזר שהטיפול בהן הסתיים (21%) היו בטיפול הלשכה המשפטית יותר מתשעה חודשים. למרות שהמצב מעט השתפר, בביקורת המעקב נמצא כי 71 מ-535 (13%) חוקי העזר שאושרו על ידי משרד הפנים היו בטיפול הלשכה המשפטית יותר מתשעה חודשים.
בעקבות הממצאים המבקר ממליץ למשרד הפנים להשלים את בחינתו לביזור הסמכויות ולבחון דרכים לסייע לרשויות המקומיות להסדיר את סמכויותיהן באופן שייתר את חקיקת חוקי העזר או לחוקק חוקי עזר באופן פשוט בהתאם לצרכים.
הרשויות שצוינו שהתקינו מספר מועט של חוקי עזר צריכים לדאוג לחוקק חוקי עזר בכל התחומים הנחוצים לתפקידה של הרשות המקומית וגם כדי לספר לתושבים שירותים כנדרש.
רמת שירות פינוי הפסולת נמוך ברשויות הערביות
בעשור האחרון קצב הגידול של ייצור הפסולת בישראל הוא כ־2.6% בממוצע בשנה, כך עולה מדוח מבקר המדינה. גידול זה מחייב את הרשויות המקומיות לתכנן את מערך פינוי הפסולת ולהיעזר בכלים טכנולוגיים כדי לאסוף נתונים בנושא ולספק לתושבים שירות יעיל ואיכותי.
משרד מבקר המדינה בדק את נושא פינוי הפסולת ברשויות המקומיות והטמנתה בשנים 2018 – 2020.
דו"ח המבקר מצביע על היעדר תחרות בין קבלני הפינוי ומציין עוד כי הרשויות המקומיות שנבדקו ברחבי הארץ לא קיימו סקר שביעות רצון בקרב התושבים בתחום פינוי פסולת – דבר שמומלץ לבצע.
המבקר ממליץ למשרד להגנת הסביבה לפעול למציאת פתרונות אזוריים לטיפול בפסולת, כך שהטיפול בפסולת והפעילות להקטנת נפחה יבוצעו בסמוך למקום היווצרותה – צעד שיפחית את ההוצאות של הרשויות המקומיות על שינוע הפסולת ויצמצמו את הנזקים הסביבתיים.
עוד צוין כי ברשויות הלא-יהודיות בישראל רמת שירותי פינוי הפסולת נמוכה ביחס לרמת שירותים אלה ברשויות היהודיות. בנוסף, שטחי ההטמנה בישראל הולכים ומצטמצמים, למרות שכמויות הפסולת הולכות וגדלות.
משרד מבקר המדינה מבהיר כי המחסור בשטחי הטמנה מוביל לגידול בהוצאות פינוי הפסולת של הרשויות המקומיות ועלול להביא להשלכת פסולת בשטחים לא מוסדרים, וקובע עוד כי המשבר שנוצר בשל המחסור בשטחי הטמנה מחייב את כל הגורמים הרלוונטיים בהובלת המשרד להגנת הסביבה לפעול במשותף למציאת פתרונות למשבר וליישם אותם.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: ״מדיניות הטיפול בפסולת בישראל נמצאת באיחור של שנים רבות בהשוואה לאירופה. זאת, בין היתר מפני אי-יציבות בגיבושה בעשור האחרון. השרה הגדירה את מדיניות הפסולת ויישומה כאחד מנושאי המיקוד בתכנית העבודה והמשרד החל ביישומה, בין השאר בתכנון והקמת מתקנים למיון ולטיפול בפסולת".
תגובת מרכז השלטון המקומי: ״קרן הניקיון במשרד להגנת הסביבה, אליה מעבירות הרשויות מיליוני שקלים כל שנה, הוקמה בדיוק למטרת מתן פתרונות לטיפול בפינוי והטמנת פסולת. לרשויות ייצוג קטן בקרן ולכן אין להן יכולת השפעה אמיתית לקידום פתרונות מעשיים. בכלים הקיימים היום, הידיים של הרשויות מאד מוגבלות. בנוגע לחברה הערבית - אנחנו מנהלים שיח קבוע עם המשרד תוך דרישה שהחברה הערבית תקבל תקציבים. תקצוב ללא מצ׳ינג שיפתח בפניה את כל האפשרויות במקום תמיכה תחת קולות קוראים, כפי שנעשה היום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו