"פתאום הבת שלי מדברת"
דקלה | אמא לילדים על הרצף האוטיסטי
הצעד שנתקע: הסדרת מקצוע ניתוח התנהגות
הצעת החוק שנועדה להסדיר את מקצוע ניתוח התנהגות כמקצוע פרא־רפואי ואת ההכשרה והפיקוח על העוסקים במקצוע על ידי משרד הבריאות, יועדה לעלות להצבעה בקריאה ראשונה לאחר עבודת הכנה בוועדת הבריאות. זהו עוד נושא שלא יקודם בקרוב, ומי שהפעם ישלם את המחיר אלו הילדים המאובחנים עם אוטיזם ו־PPD.
עו"ד מיכאל זץ, מנהל האגף לקידום זכויות וקשרי ממשל באלו"ט, מסביר על חשיבות המקצוע: "הטיפול מביא לשיפור התפקוד ולהעלאת הסיכוי שלהם להשתלב בחברה, להתגבר על קשיים ולשנות דפוסים".
דקלה, תושבת ראשון לציון ואמא של אלון בן 8 ואגם בת 3, שניהם מאובחנים על הרצף, מספרת מדוע המקצוע הזה קריטי כל כך: "עד שאגם לא היתה בגן של אלו"ט, היא לא דיברה, לא הצביעה, לא ידעה לבנות מגדלים, לא ידעה צבעים ומספרים. הגן מבוסס ברובו על מנתחת התנהגות, היא עמוד התווך. בזכות הטיפול הנכון שאגם קיבלה היא מתקדמת היום מאוד יפה. הרגשתי שלחצו לה על כפתור שפתח אצלה משהו". גם על בנה אלון היא מספרת כי "חל בו שינוי עצום". אלון למד עד השנה בכיתה משלבת ובשנת הבאה יחל ללמוד בכיתה רגילה.
"נשים נאלצות לא לעבוד"
אודי טנא | אב לתינוקת
הצעד שנתקע: חופשת לידה לאבות בתשלום
במסגרת ההיערכות לתקציב המדינה בחודשים הקרובים קידמו השרה לשוויון חברתי, שרת הכלכלה ושרת התחבורה מהלך שיאפשר מתן חופשת לידה לאבות בתשלום, לתקופה של ארבעה שבועות, ולא על חשבון חופשת הלידה של האם כפי שקיים כיום - אלא בתום שלושה וחצי חודשי חופשת הלידה של האם. המהלך, שעלותו הוערכה ב־430 מיליון ש' בשנה וזכה לגיבוי אגף התקציבים ושר האוצר לאחר שנמצא לכך מקור תקציבי, הועלה לדיונים על המתווה והנוסח, ויועד להיכנס לתקציב ולהצבעה על חוק ההסדרים. כעת, לאחר נפילת הממשלה, המהלך נתקע.
אודי טנא, יועץ אסטרטגי, אב לשני בנים ובת שנולדה לפני כשלושה שבועות, אומר כי היה שמח לקחת חופשת לידה בתשלום. "זו בשורה מאוד חשובה ששמה במקום הראוי את החשיבות של שני ההורים בטיפול בילדים. הורות משותפת במובן הטוב של המונח. השוויון הזה מבורך והוא יאפשר לנשים שרוצות בזה לחזור למעגל העבודה ולא להקריב את הקריירה שלהן. הרבה נשים לא רוצות להכניס את התינוק למסגרת בגיל כל כך קטן ונשארות בבית במקום לחזור לעבודה".
"מה עם הביטחון התזונתי שלי?"
לאה קלוגמן | בת 72 שפוטרה בקורונה
הצעד שנתקע: העלאת קצבת הזקנה
גובה קצבת הזקנה החודשית נע בין 1,596 ש' ל־2,488 ש'. השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, פעלה בכהונתה כשרה עם שר הרווחה, שר האוצר וביטוח לאומי, להעלאה משמעותית של קצבת הזקנה בישראל.
בחודשים האחרונים הנושא היה בדיונים מתקדמים מאוד עם האוצר, אלא שכעת, עם פיזור הכנסת, גם נושא זה נשאר בחוץ. "העובדה שהמהלך הזה נגדע רגע לפני הבשלתו היא בשורה רעה מאוד עבור מאות אלפי אזרחים מבוגרים בישראל", אומרת השרה כהן ל"ישראל היום".
לאה קלוגמן, בת כמעט 72, מתגוררת בתל אביב. מגיל 18 היא עובדת ובגיל 62 יצאה לפנסיה - אבל לא באמת. "ראיתי את הפנסיה שלי וחשכו עיניי. הבנתי שאני לא יכולה לחיות עם זה ויצאתי לעבוד. עבדתי במשך עשר שנים, עד הקורונה, כזבנית בחנות הלבשה תחתונה. טיפסתי על סולמות ופרקתי ארגזים. בקורונה פיטרו אותי ולא קיבלו אותי לעבודה בחזרה".
הפנסיה של לאה עומדת על 1,200 ש' בחודש. ביחד עם קצבת הזקנה שהיא מקבלת מביטוח לאומי, היא מתקיימת מסכום של 3,389 ש'. "היום אני לא יכולה לקרר את הבית עם מזגן. למה אני צריכה לעשות חשבון בסופר אם לקנות אפרסק אחד או שניים? שלא לדבר על בשר, עופות ודגים שאני לא קונה בכלל. מה עם ביטחון תזונתי?".
"אפילו לי לקח שנתיים לגט"
חוה | מסורבת גט לשעבר
הצעד שנתקע: הגבלת התמשכות הליך גירושים
אחת הסוגיות הכואבות בחברה הישראלית היא נושא סרבנות הגט והעגינות. הצעת חוק שקידם ארגון "מבוי סתום" וח"כ ענבר בזק נועדה להגביל את זמן הליך הגירושים בבית הדין הרבני ובעצם לקצוב אותו בזמן, כדי למנוע תופעות של נשים עגונות אשר ממתינות שנים לגירושים. חלק גדול ממסורבות הגט "נתקעות" למעשה, כיוון שבית הדין הרבני מעדיף לקדם הסכמות בין בני הזוג מאשר לפסוק בתיק שבו הבעל מסרב לתת לאשתו גט. הצעת החוק אינה מתערבת בשיקול דעתו של בית הדין או בסמכויותיו, אלא פשוט דוחף אותו להשתמש בכלים שהעמידה ההלכה, כדי לזרז את התהליך ולפסוק. אלא שגם כאן פיזור הכנסת הביא לעצירת ההליך החקיקתי.
חוה, בת 27, תושבת בית שמש ואם לשני ילדים, היתה נשואה במשך שנתיים ומסורבת גט במשך שנתיים. רק לפני כחודשיים קיבלה סוף־סוף את הגט המיוחל. זה קרה רק מכיוון שבעלה לשעבר פחד מפני הסנקציות שיפעיל עליו בית הדין הרבני. אלא שלרבות אחרות אין מזל כזה. "אפילו אחת כמוני, שיש לה תמיכה וגיבוי מהממסד, היתה צריכה לחכות שנתיים", משתפת חוה. "עמדו מולי שלושה דיינים ואמרו לי 'אנחנו חסרי כוח מול האדם הזה'. זה ממחיש את הבעיה של המערכת, שיש לה כלים לפעול אבל היא לא יכולה".
"בעוד עשור כבר לא נפריע"
אמיל ואביבה | שורדי שואה
הצעד שנתקע: שיפור הוועדות הרפואיות לניצולים
אחד הגופים שמקשים מאוד את חייהם של שורדי השואה בישראל הוא הוועדה הרפואית שתפקידה להכיר בנכויות כדי ששורדי השואה יוכלו לקבל ממשרד האוצר תגמולים, הקלות והטבות שונות, בהתאם לגובה אחוזי הנכות שנקבעים להם. הוועדות הרפואיות נחשבות מסורבלות, עמוסות ביורוקרטיות ולא אחת גורמות לעוגמת נפש רבה לשורדי השואה. השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, פעלה כדי לקדם רפורמה בנושא - אולם בעקבות פיזור הכנסת עתידה נותר לוט בערפל.
אמיל, בן 93, שורד שואה מהונגריה שעלה לישראל ב־1949, מתגורר במרכז הארץ עם אשתו אביבה, גם היא שורדת שואה מהונגריה, בת 90. בקול מובס ועייף הוא מתאר את התלאות שנאלץ לעבור כבר שנים, בכל פעם שהוא פונה לוועדות הרפואיות כדי שיעלו לו את אחוזי הנכות. "הייתי כבר בהרבה ועדות וזה פשוט רוע לב מה שקורה שם. יש החמרה במצבי הבריאותי. בכל פעם הבאתי את כל המסמכים הרפואיים שמעידים על ההרעה במצבי, הבאתי מומחה שכתב שהוא לא שולל שההחמרה נובעת מרדיפות הנאצים. בתוך חמש דקות הם קובעים שאני בריא כמו שור, או שהם לא מכירים במחלות שיש לי שהן כתוצאה מהרדיפות, למרות כל המסמכים הרפואיים שאני מציג. איפה מדינת ישראל? מדינת ישראל מנסה לחסוך כסף. אני בין הזקנים כבר. בעוד עשר שנים לא תצטרכו לדאוג יותר לאף אחד מאיתנו".
"אבא שלט על הבית בכוח"
בר סטאר | גדלה תחת איום תמידי
הצעד שנתקע: הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית
בנובמבר 2021 התחייב שר המשפטים גדעון סער להשלים עוד במושב הנוכחי את הצעת החוק המפרטת שורת סעדים הניתנים לנפגעי אלימות כלכלית. העיקרי שבהם: הכרה באלימות כלכלית כעוולה אזרחית ומתן אפשרות לנפגעות העבירה (כמעט תמיד מדובר בנשים) לתבוע פיצויים ממי שפגע בהן.
ד"ר מירב שמואלי, עורכת דין ומנהלת תחום שינוי וחקיקה בעמותת "רוח נשית" שמקדמת את החוק, מסבירה כי "נשים שחוות את התופעה הרווחת הזו לא מודעות לכך שהן עוברות אלימות ושיש להן מה לעשות". החוק עבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, אך נתקל בהתנגדות של ח"כים וארגונים מהימין.
בר סטאר, מדריכת הורים, מרצה ויזמית חברתית, אשר גדלה בבית שבו היתה אלימות כלכלית, מספרת: "אבא שלט על כל הבית וזה כלל אלימות פיזית וכלכלית". כשהייתה בת 10, ולאחר שהמשפחה נזרקה לרחוב בגלל חובות בסך 2 מיליון שקלים שצבר האב, פנתה אמה לרווחה ואביה נשלח לכלא. בית המשפט השית על האם את תשלום החובות. "אמא שלי היתה מנקה כל יום חמישה בתים. לא אשכח כיצד עורכת הדין של אימי אמרה לשופטת כי היא חתמה על צ'קים תחת איומים ומכות. השופטת ענתה לה שזה לא רלוונטי כי אמא בגירה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו