"אני תורם עם המנגינה"

נתנאל זקן, תלמיד כיתה י"ב בכפר הנוער קריית יערים, לא שוכח את השנים הקשות שעבר. בדיוק בגלל זה המוטו שלו הוא "אם גרמתי למישהו לחייך, ולו לשעה אחת, עשיתי את שלי".

נתנאל (‭18‬) נולד וגדל בירושלים. בגיל 6 תקפה אותו מחלה הנקראת לופציה אראטה, הגורמת להתקרחות ולאיבוד שיער בכל חלקי  הגוף. "יום אחד אמי שמה לב שיש לי קרחת קטנה בראש. הייתי בן ‭ ,6‬לא הבנתי על מה מדובר וחשבנו שבתוך יומיים זה יעבור",  הוא מספר, "אבל כאשר השיער החל לנשור הגענו למומחה, שגילה שאני סובל מאותה מחלה, ככל הנראה בעקבות טראומה שעברתי  בילדות".

כעבור שנה איבד נתנאל את השיער בכל גופו, מה שגרר כמובן תגובות קשות מהחברים לכיתה. ההתמודדות עם הקושי שחווה בבית הספר ועם הכאב, מצאה ביטוי במוזיקה. נתנאל החל לכתוב שירים  וחלם להיות מוזיקאי מצליח. "זו היתה התקופה שהבנתי שמוזיקה זה החיים שלי, היא ממש הצילה אותי".

בסיום כיתה ז' החליט לעבור ללמוד בכפר הנוער קריית יערים, בניהולו של מנו הר-סיני. מוסד בפיקוח המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועלית הנוער במשרד החינוך. שם קרה  השינוי. "התחלתי להאמין בעצמי, הבנתי שקיבלתי הזדמנות שאם  לא אנצל אותה, אתחרט", מספר  נתנאל, "בכפר שלחו אותי לקורס סאונד, נתנו לי הזדמנויות להופיע מול החניכים שם, ולנגן במסיבות  בימי שישי".

לאחר שקיבל הרבה, החליט נתנאל שהוא גם רוצה להחזיר לחברה. בשלוש השנים האחרונות הוא מתנדב כדי.ג'יי במסגרת עמותות לאנשים מעוטי יכולת ובעלי צרכים  מיוחדים. "הגעתי למסקנה שהגיע הזמן לעשות משהו בשביל אחרים. אני זוכר אירוע שנכנס לי ללב: ביקשו ממני לנגן במסיבת חנוכה לילדים אוטיסטים, וישר הסכמתי. הם קיבלו אותי כמו שאני. אני תמיד אומר - אם גרמתי לכם  לחייך, עשיתי את שלי. זה מאפשר לי להחזיר את הגלגל אחורה, כאילו השיער צומח לי ואני אדם רגיל לחלוטין. יש גם כאלה שמזהים אותי ואומרים לי ששימחתי אותם באירועים שלהם, וזה נותן  גאווה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו