מחצית מהזוכים בקרקעות בכפר ורדים: ערבים

שנים בודדות אחרי המאבק הציבורי נגד בניית מקווה בכפר ורדים מחשש לפגיעה בצביון החילוני של היישוב היוקרתי, בימים האחרונים חווה היישוב סערה ציבורית טעונה נוספת על רקע המרקם החברתי שבו.

 

עבודות התשתיות של שלב ג' של הכפר נמצאות בעיצומן והן צפויות להגדיל את אוכלוסייתו מכ־7,000 לכ־15 אלף. אלא שתוצאות המכרז הראשון לשיווק קרקעות בהרחבה עוררו ויכוח טעון בין התושבים, וזאת משום שמחצית מהזוכים ב־120 החלקות לבנייה צמודת קרקע שהתמודדו במכרז הם ערבים. "עכשיו אולי ייפול לכל 'האינטליגנטים' האסימון. מי שלא רצה יהודים בגלל גזענות, יקבל עכשיו מסגד במקום מקווה, יום הנכבה במקום יום העצמאות, יום השהיד במקום יום הזיכרון, יום הגירוש במקום יום השואה, דגל פלשתין במקום דגל ישראל", כתב תושב הכפר בפוסט בפייסבוק ועורר תגובות נזעמות משני קצוות הקשת הפוליטית. 

 

תושבים רבים הביעו את עמדתם הנחרצת בגנות העמדות שאותן הגדירו גזעניות. אחרים התייחסו למצוקת הקרקעות שממנה סובלים הכפרים הערביים בגליל, ובכללם הכפר השכן תרשיחא שניהל בעצמו מאבק להרחבתו. "בואו נבהיר", כתב אחד המגיבים, "בעבר כמה וכמה פעמים תושבי תרשיחא הפגינו כנגד תוכניות בנייה סביבם שהשאירו את תרשיחא ללא אפשרויות בנייה. אותה בעיה יש בעוד יישובים ערביים: בקרו בסכנין שכל הגבעות מסביבה מגודרות ומיוערות ומאוכלסות במצפים של 'יהוד הגליל'. מה חשבתם שיקרה? שערבים לא יבנו? אז אם אין להם אפשרות של בנייה בישוביהם - הם יבנו בישובים יהודיים! שנים נצרת עילית צמחה והתפרסה כשנצרת הערבית נחנקה בצפיפות. התוצאה: כבר 20 אחוז מנצרת עילית - ערבים. אז נקווה לדו־קיום טוב בין הרוכשים הערבים והיהודים בשלב ג'. זה מה יש".

 

"יש ערים מעורבות"

 

עומר עלי, תושב תרשיחא, מסביר כי חלק גדול מאדמות ההרחבה של כפר ורדים הופקעו מתושבי תרשיחא, ובכללן אדמותיו שרק חלקן הוחזרו במכרז הנוכחי. "אני רוצה להגיד לתושבי כפר ורדים די כבר, אנחנו חיים כאן ביחד כבר יותר מ־30 שנה", אומר עלי, "כל הזמן מדברים על דו־קיום באזור משותף, אבל כרגע זה רק בדיבורים ולא במעשים. יש בישראל ערים מעורבות".

 

בעקבות הוויכוח הנוקב שיגר אתמול ראש מועצת כפר ורדים סיוון יחיאלי איגרת לתושבים. "מבחינה ערכית, ואני חושב שאני מייצג כאן את הרוב הגדול של תושבי כפר ורדים, כל אזרח של מדינת ישראל מוזמן להתגורר ביישוב שלנו. זו הנורמה החוקית, זו הנורמה הערכית". עם זאת, כתב סיוון כי כפר ורדים הוא יישוב בעל צביון יהודי, ציוני וחילוני, וכי "חשוב לדבר על זכויות הרוב, ובהן הזכות לקיים יישוב קהילתי המקיים ומשמר ערכי ליבה מוסכמים".

בסיום האיגרת הצהיר ראש המועצה כי "ברמה הפרקטית, אנחנו מחויבים לחוק, לזכויות האזרח וגם לאינטרסים של תושבי כפר ורדים. אם לא נדע, בעזרת המדינה, לתת מענה מאוזן דמוגרפית, שיבטיח המשכיות לצביונו של היישוב, נעצור את השיווקים, עד שנדע לתת לעצמנו תשובה חוקית ונכונה מבחינה קהילתית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו