ערב ראש השנה ניתנה בשורה טובה למפעל ההתיישבות בארץ ישראל. בית המשפט המחוזי בירושלים פרסם פסק דין תקדימי, שלפיו תושבי מצפה כרמים יהיו רשאים להמשיך ולהתגורר ביישובם ובתיהם לא ייהרסו.
סביר מאד להניח שבית המשפט העליון לא יבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי, ובכך תימצא גאולה למאות רבות של בתים שנבנו בתום לב ביהודה ושומרון, ושלגביהם יש טענות לבעלות פלשתינית.
אבות האומה רכשו בכסף מלא את מערת המכפלה, קבר יוסף ומקום המקדש, כדי שלא יאמרו "גזולים הם בידכם". ממשיכי דרכם, מגשימי החזון הציוני ביו"ש, אינם אמורים לבנות את בתיהם על קרקע פרטית. אולם ברבות השנים, מסיבות שאינן תלויות במתיישבים, נוצרו ויכוחים סביב הבעלות על קרקעות עליהן הוקמו יישובים.
הכניסה ליישוב. אם הערעור לא יתקבל, הבתים לא יפונו // צילום: מרים צחי
במשך עשרות שנים, בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, עוסק בסוגיית ההתיישבות היהודית ביו"ש. סוגיה מורכבת שיש בה היבטים מתחום המשפט הבינלאומי, דיני הקניין, החוזים. המשפט המנהלי כולל גם היבטים פוליטיים.
עקב סדרי הדין הנהוגים בבג"ץ, לא ניתן היה לרדת לבדיקה מהותית ויסודית של הראיות בדבר הבעלות. עשרות רבות של תביעות פלשתיניות נכנסו בשערי בית המשפט העליון.
בעיניים כלות ודומעות בוצע פינוי יישובים פורחים. יהודים הוגלו מבתיהם ולפלשתינאים שזכו בסעד המשפטי לא יצאה כל תועלת.
ביוזמת שרת המשפטים אילת שקד, ובתיאום עם משרד ראש הממשלה, משרדי החקלאות והביטחון, הוקמה "ועדת הסדרה". הועדה הציעה להשתמש בסעיף 5 לצו בדבר הרכוש הממשלתי (תקנת השוק). לפי הסעיף, אם הממונה על הרכוש הממשלתי עשה עסקה בתום לב עם מתיישבים, בהנחה שמדובר ברכוש ממשלתי, הרי שמדובר בעסקה מוגנת. שקד יזמה נדבך נוסף, שלפיו סכסוכי הקרקעות יידונו בבית המשפט המחוזי ולא בעליון. היועמ"ש אימץ את דו"ח ועדת ההסדרה.
במידה ולא יתקבל ערעור על פסק הדין, יש בו כדי להציל מחורבן מאות בתים. הפלשתינים שיוכיחו זכויות בקרקע, יוכלו לקבל פיצוי הולם.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
