לא על היושרה לבדה: כך תשקם מערכת המשפט את האמון

בחוכמתם לימדו אותנו חז"ל ש"לאו עכברא גנב, חורא גנב". לא העכבר הוא הגנב שגונב את פרוסת הגבינה הצהובה אלא דווקא החור שדרכו נכנס למטבח (כמובן, כל הדימויים על דרך ההשאלה בלבד). 

הכתובת היתה על הקיר כבר שנים. לא על בית לשכת עורכי הדין בתל אביב, אלא על קירות מתחם אולם אירועים נוצץ, בשטח שנסיבות רכישתו נחקרות כיום בפרשת השוחד בעיריית ראשון לציון. 

החשד: יחסי מין תמורת מינוי - סיקור נרחב

• פרטים חדשים על הפרשה המשפטית נחשפים

• דורית בייניש: "נראה שקרה משהו חמור מאוד בהליך שהוא קודש הקודשים"

• ברקע הפרשה המשפטית: אפי נוה צפוי להודיע על נבצרות

לפני כשנתיים וחצי נולדה לאפי נוה ולרעייתו בת חמישית, בשעה טובה ומוצלחת. ה"בריתה" נחגגה ברוב פאר והדר. מספר המוזמנים עמד על כ־1,500(!). "כולם באו לברך את אפי", דיווח בהתרגשות אחד ממדורי הרכילות, "סלתה ושמנה של מערכת המשפט, פוליטיקאים ועורכי דין כמובן". 

בין הנוכחים שבאו לברך באותו אירוע היו שופטי בית המשפט העליון ונשיאתו, שופטים וביניהם "השופט רפי ארניה ואשתו המצודדת, עו"ד סוזי עוזסיני־ארניה", ועוד. כיבדו את המעמד בנוכחותם גם שרת המשפטים (נוה: "הדבר הכי טוב שקרה למערכת המשפט"), שר האוצר ("חברי הטוב ואהוב הקהל"), והשרה לשוויון חברתי. לצידם נראו ח"כים, יו"ר ההתאחדות לכדורגל. עורכי הדין הגיעו כמובן בהמוניהם, ואליהם נלוו גם אנשי תקשורת בכירים. הרשימה, למותר לציין, חלקית בלבד.

אפי נוה, שרת המשפטים שקד והיועמ"ש // צילום: יהודה בן יתח

כמובן, זכותם המלאה של ראש הלשכה ורעייתו להזמין, מטעמיהם־שלהם, אלפי אנשים, לחגיגה בצוותא. אך זכותם של חלק מהמוזמנים, שיש לשער כי רבים מהם אינם נמנים עם חוג החברים האישיים המצומצם של בני הזוג - ואולי גם חובתם - לסרב בנימוס להזמנה. כך, במיוחד, כשמדובר במועמדים לשפיטה.

כל בר דעת יבין שראוי היה לאלה להימנע משיתוף פעולה עם האירוע הנוצץ, הרהבתני והראוותני, שלפחות למראית עין חלק מתכליתו מצד המזמין היתה "שימור לקוחות", מערכת יחסים של "תן וקח". בעיקר "תן". האירוע באולם היה כשר. כשר מאוד. בהשגחת הרבנות המקומית ואנשי מערכת המשפט. אבל מסריח. לרוצים להבין מדוע הולך ופוחת אמון הציבור במערכת השפיטה, אירועון שולי מעין זה עשוי לשמש בסיס מצוין.

המדינאי האמריקני אלכסנדר המילטון אמר כבר לפני שנות דור, ש"לבית המשפט אין לא חרב ולא ארנק". הוא ניזון וחי מכוחו של אמון הציבור, וכשהאמון הזה מתערער - עלול הכל להתערער בעקבותיו. 

הוועדה לבחירת שופטים היתה מאז ומתמיד "קודש הקודשים" של מערכת המשפט. למרות כוחות גדולים שקמו עליה לכלותה ולעקרה, הצליחה במהלך שנות דור להעמיד מתוכה מאות רבות של שופטים מצוינים, נקיי כפיים וברי לבב. אנשי מקצוע מן המעלה הראשונה, שעושים מלאכתם במסירות ובנאמנות לילות כימים.

בלי פוליטיזציה

אכן, ההתחככות שבין נושאי המשרה השונים בעולם המשפט - שופטים, פרקליטים ועורכי דין - אינה דבר חדש. היא היתה כאן מאז ומעולם, ויש לשער שתמשיך לנהוג במקומותינו. ככלות הכל, ישראל היא מדינה קטנטנה שבה כולם מכירים את כולם, מצטופפים בשטח גיאוגרפי מצומצם, שבו המתמחה של השופט מיום אתמול הופך להיות עו"ד מצליח המופיע בפניך היום, והשותף לשעבר למשרד הוא כיום מועמד לשפיטה.

פה ושם היו "תפוחים רקובים" בערימה, שנחשדו ואף הועמדו לדין באשמת קבלת שוחד, הטרדה מינית, העלמת מס, ניקוב צמיגים והחלפת מסרונים. אך התמונה הכללית היא של מערכת אמינה, בעלת יושר ויושרה. יעידו על כך אלפי האזרחים הפונים מדי שנה לקבלת סעד, מרצון ולא מאונס, ממערכת המשפט.

החלופות גרועות בהרבה, אפי נוה // צילום: אורן בן חקון

ולא שאין מה לבקר או לתקן בתוך המערכת. יש - והרבה. אך כל החלופות שהוצעו, לרבות פוליטיזציה של הליך המינוי ועריכת "שימועים" למיניהם - גרועות פי כמה. 

על דרך הכלל, האיזון העדין שבין חברי הוועדה, שופטים, פוליטיקאים ועורכי דין, יצר תמהיל שהבטיח במשך השנים איזון ראוי. שלא יהיה ספק: מאז ומתמיד היו בוועדה "דילים", משא ומתן מאחורי הקלעים. אך התוצאה הסופית היתה בדרך כלל משביעת רצון. 

החשאיות מכשילה

בפרשה האחרונה, שעדיין רב בה הנסתר על הגלוי, ספגה אמינות מערכת המשפט על כל חלקיה מכה קשה. לשם השבת אמון הציבור בה, עליה לנקוט כמה צעדים מיידיים, הנראים כמתבקשים מאליהם.

הראשון שבהם, שקיפות מרבית. "אור השמש", כידוע, "הוא השוטר הטוב ביותר, ואור המנורה המטהר הטוב ביותר". בשנים עברו נעשו, לרוב מכוח עתירות שהוגשו לבג"ץ, צעדים חשובים בכיוון זה, ועדיין יש הרבה מה לעשות. יש ליזום פעולה מיידית לתיקון סעיף החוק המאפשר חשאיות מוחלטת זו, ולהתרה - לא מוחלטת, אבל משחררת - של חלק מהליכי המינוי. 

אין זה מתקבל על הדעת שבמאה ה־21 לא יוכל לדעת מועמד לשפיטה מה הציון שניתן לו בקורס ההכנה לשפיטה, ומהן ההערות שנרשמו על אודותיו (בלי לחשוף את שמות המעירים). הדבר מתחייב לא רק מעקרונות יסוד של חופש המידע, אלא גם מ"זכות הטיעון" הבסיסית של אדם להתגונן מפני תיוגים שאפשר ונתלו בו בטעות.

אפי נוה עם מעצרו // צילום: קוקו

במקביל, ראוי לערוך תיקון מקיף לטופס ההמלצה על מועמדים לשפיטה. זה כולל כיום סעיפים רבים וחשובים ביותר, כגון "יעילות וכושר ביצוע", "מזג שיפוטי" ו"יושרה". אך מעבר לשאלה כללית ביותר בדבר "משך ההיכרות עם המועמד ונסיבותיה", שנענית לרוב בתשובה כללית וקצרצרה, לא נדרש הממליץ לפרט בהרחבה, כנהוג בתחומים אחרים, את כלל מערכת הקשרים שלו, גם עם המועמד, גם עם חברי הוועדה. 

בשונה מהליכים אחרים, לא נדרשים כיום כל חברי הוועדה לחתום עם מינוים על "טופס ניגוד עניינים". הם גם לא נדרשים לחתום מראש ובכתב, לפני כל דיון, על טופס שבו מפורטת כל מערכת הקשרים שלהם (היה ויש להם כזו), המקצועית והחברתית, עם המועמד או המועמדת. 

ההנחה עד כה היתה שיושרתם של חברי הוועדה תניע אותם לגלות קיומם של קשרים כאלה במהלך הדיון עצמו. אך כאשר מובאים לדיון הוועדה עשרות מועמדים, ברור שאין בכך פתרון ראוי, בוודאי לא מצד נראותו הציבורית. הניסיון מלמד שעצם הצורך להעלות את הדברים על הכתב ותיעודם עשוי למנוע חשדות מסוג אלה שנשמעים כיום. 

לצד אלה, ראוי לחברי הוועדה להימנע מהתחככות יתרה עם מועמדים פוטנציאליים לשפיטה. אין כל פסול בהשתתפות שופטים ועורכי דין באירועים מקצועיים שבהם נדונות סוגיות משפטיות, אך יש למתוח קו ברור בין פעילות מקצועית לבין התחככות יתרה, שגם אם היא אמיתית וכנה - הנראות שלה פוגעת קשות באמון הציבור ביושרתה ובטוהר מידותיה של המערכת השיפוטית. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו