"חזיר חניה": נפתח המשפט של רני רהב נגד חיים לוינסון

הבוקר (שני) החל המשפט בתביעת הדיבה שהגיש איש יחסי הציבור רני רהב נגד כתב "הארץ" חיים לוינסון. רהב הגיש לבית משפט השלום בהרצליה תביעה על סך 100 אלף שקלים בגין קרב ציוצים בטוויטר בינו לבין לוינסון, על מקום חניה שמור שהוקצה לרהב מול בית המשפט בתל אביב' בשל היותו קונסול כבוד של איי מרשל.

 

לוינסון התרעם על החניה השמורה וכינה את רהב "חזיר חניה". לטענתו, רהב חנה ליד הבורסה ברמת גן תוך הפרעה לתנועה. מנגד הגיש לוינסון תביעת דיבה נגד רהב על סך 200 אלף שקלים בטענה כי רהב הפיץ נגדו שקרים ועלילות, כנקמה על הביקורת שהפנה נגדו בגין החניה השמורה. בתביעה נטען שרהב פרסם בטוויטר שלוינסון מסובך בחובות ואף נקט אלימות נגד כתבת בעיתון "הארץ".

 

השופט אמיר ויצנבליט הציע לצדדים למחוק הדדית את תביעתם, אבל רהב ולוינסון סירבו. "נראה שיש כאן סכסוך מעבר לתביעות. נראה שהרקע הזה חימם את האווירה. השאלה אם הפרסום בעניין החניה הוא לשון הרע?", שאל השופט ויצנבליט. פרקליטו של רהב בתגובה: "הכינוי 'חזיר חניה' מהווה לשון הרע. 'חזיר חניה' זה לא אדם שהפריע לתנועה פעם אחת. הקורא הסביר מבין שזה אדם שתמיד חונה שלא כחוק ומפריע לתנועה, לאוטובוסים ולציבור. הנתבע שיקר במפגיע, והוא יודע שהוא משקר. היו הרבה פרסומים של הנתבע כלפי רהב, והיינו יכולים להגיש 20 תביעות. אבל במקרה הזה זה היה פרסום מרושע וזדוני. העוול פה שיש עיתונאי שאף כלי תקשורת לא הפעיל אותו. הוא פעל על דעת עצמו ברשעות נגד מר רהב. על מה ולמה?"

 

בדיון טען פרקליטו של רהב, כי הרכב שצולם במקום הוא לא הרכב של רהב, אלא של לקוח שלו, שהוריד אותו במקום. עוד טען: "זה רחוק מאוד מפעילות של עיתונאי. הוא היה צריך לברר את הפרטים. פה היה פרסום מבלי לבדוק כדי לבזות את מר רהב".

 

פרקליטו של לוינסון בתגובה: "הפרסום היה בטוויטר, לעוקבים שכבר מכירים את הקונספט". השופט: "אם יתברר שהרכב לא שלו והנהג לא היה שלו והרכב לא חנה שם - אז יש כאן בעיה. תצטרכו להוכיח שהייתה הפרעה לתנועה". פרקליטו של לוינסון: "זו הגרסה שלו עכשיו. זו גרסה מתגלגלת. בהתחלה הוא אמר דברים אחרים. על מה הוא תובע, על עבירת חנייה?"

 

השופט ויצנבליט: "חזיר חניה זה ביטוי ראוי?". פרקליטו של לוינסון: "זה ביטוי חריף אבל לא מהווה לשון הרע. התנהגות חזירית הוא ביטוי שגור".

מכוניתו של רני רהב // צילום: יוסי זליגר

השופט שאל על התביעה הנגדית, על כך שלוינסון מסובך לכאורה בחובות. פרקליטו של לוינסון: "עובדתית זה לא נכון, אין לו חובות. עיתונאי צריך להיות ללא דופי, אם יש לו חובות זו בעיה. זה פוגע ביושרה שלו. מר רהב פנה בעניין זה בטוויטר לעמוס שוקן, מעסיקו של לוינסון. זו פגיעה חמורה". בתגובה אמר פרקליטו של רהב: "בפרסום של רהב נשאלת שאלה לגיטימית וציבורית. הוא כותב: 'האם נכונה השמועה שללוינסון יש חובות?' אין כאן קביעת עובדות, אלא שאלה".

רני רהב אמר בדיון: "נעשה כאן דבר מחפיר נגד אזרח. הוא ידע מה הוא עושה ועשה את זה בזדון. גם כשאמרו לו שזה לא נכון הוא לא שינה את הפרסום. אני איש יחסי ציבור, וכשמגיע אלי מידע אני מעלה ושואל. הוא עיתונאי בעיתון 'הארץ' והוא צריך להיות נקי כבדולח. כשאני שומע דברים זו חובתי כאזרח להעלות אותם. אני פרסמתי עשר ציוצים והם תובעים רק על שלושה. למה הם לא תובעים על השבעה האחרים? יש שמועות ואני פניתי לעיתון 'הארץ' כדי לברר אותם. כל עיתונאי צריך להיות נקי ללא רבב ולא תהיה מעליו שום שמועה. הוא צריך להוכיח שהוא נקי אחר כך שיעביר ביקורת על אחרים. אני רגיל לקבל ביקורת, אבל פה היה שקר גדול. אני בסך הכל נסעתי בטרמפ וירדתי מהרכב. אפילו לא שמתי לב איפה זה היה. 'רב סרן שמועתי' הורס אנשים ואם יש שמועות זכותי כאזרח לפנות לעיתון הארץ כדי לבדוק אם השמועות נכונות".

 

השופט: "תצטרך להוכיח שמר לוינסון בחובות, ושהייתה אלימות מצדו". רהב: "אנשים ניגשו אלי וסיפרו לי. הם יגיעו לכאן ויעידו. הגיע הזמן שגם בעיתון 'הארץ' ידעו".

לוינסון: "הרבה מאוד שאלו אותי על עניין החובות והאלימות. חודש שלם הייתי צריך להסביר שזה לא נכון. זה מאוד פגע בי".

 

בסיכומו של הדיון הציע שוב השופט ויצנבליט לצדדים לקחת כמה ימים ולחשוב שוב על אפשרות לבטל הדדית את התביעות, ואז להתכנס שוב לדיון בבית המשפט.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו