מאחורי החלטת היועץ המשפטי לממשלה על הגשת כתבי אישום בתיקי נתניהו התנהל מאבק אמיתי. נראה שמנדלבליט הלך בנושא זה עם בית שמאי במרבית התיקים.
על תיק 4000 (תיק בזק) לא הייתה מחלוקת. כל הצדדים סברו כי מדובר בתיק שוחד מובהק. בתיק 1000 פרקליט המדינה שי ניצן סבור שהיה צורך להגיש כתב אישום, גם כן באשמת שוחד, אבל היועץ הכריע על מרמה והפרת אמונים.
"החליט לרצות את כולם", מנדלבליט // צילום ארכיון: מארק ישראל סלם
המחלוקת האמיתית נסובה בשבועות האחרונים סביב תיק 2000. (השיחות עם מו"ל "ידיעות אחרונות") בתוך הפרקליטות היו שני מחנות - המחנה הגדול שבראשו עמד פרקליט המדינה שי ניצן, שסבור היה שיש להגיש כתבי אישום באשמת שוחד בכל שלושת התיקים, ובכך לאמץ את המלצת המשטרה כליל.
סבור שיש להגיש כתבי אישום באשמת שוחד בשלושת התיקים, שי ניצן // צילום: קוקו
מחנה קטן יותר בראשו עמד המשנה ליועמ"ש רז נזרי, שסבר כי בתיק 2000 אין להגיש כתב אישום על מנת שלא להיכנס לנושא הבעייתי של יחסי פוליטיקה-עיתונות וההשלכות הרחבות הכרוכות בכך. מחנהו של ניצן סבר כי אי הגשת כתב אישום בתיק זה, עשויה להשליך גם על תיק הדגל, תיק 4000.
סבר שאין להגיש כתב אישום בתיק 2000, רז נזרי // צילום: נעם ריבקין פנטון
בשבועות האחרונים נראה כי היועץ החליט לגנוז את תיק 2000 אך בימים האחרונים הלחץ של פרקליט המדינה שי ניצן עשה את שלו, והיועץ ניאות להגיש כתב אישום גם בתיק זה, אך בעבירת ביניים - מרמה והפרת אמונים.
כך לא יצא קיצון לצד זה או אחר, וניסה לרצות את כל הנוגעים בדבר. ריצוי זה קשור גם לצעד החריג להתיר לחוות דעת נפרדת של פרקליט המדינה ניצן להתפרסם לצד החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו