ההתנהלות של מערכת אכיפת החוק מוכיחה - חופש העיתונות נמצא בגסיסה

חקירת דובריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, - יונתן אוריך, עופר גולן, טופז לוק וישראל אייהורן - מסמנת שמבחינת הפרקליטות, אין יותר חופש עיתונות בישראל.

כפי שנחשף ב"ישראל היום", בסוף השימוע של נתניהו הוכנסו לחדר המשפטנים האמריקנים הבכירים נתן לווין ופרופ' אבי בל. הם הזהירו שאם היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט יאמץ את גישת פרקליט המדינה שי ניצן ואנשיו ויגדיר מתן כיסוי תקשורתי חיובי לפוליטיקאי שוחד, הדבר ימיט מהלומה קטלנית על חופש העיתונות והביטוי בישראל ואגב כך על הדמוקרטיה הישראלית. כפי שניסחו זאת בחוות דעתם הכתובה, "אם המשטרה והפרקליטות מקבלים את הסמכות לבחון את המניעים המעורבים של עיתונאים ופוליטיקאים, הם יוכלו להפעיל סמכות שרירותית על המוסדות החיוניים של דמוקרטיה".

בחקירה הפלילית של יועצי נתניהו - הפרקליטות והמשטרה מוכיחות את צדקתם. בתגובתו לפרסום דבר החקירה ותפיסת הטלפונים הניידים של יועציו הבכירים אמר נתניהו, בצדק, "המטרה ברורה: לנטרל את יכולתו של ראש הממשלה להיאבק בדעת הקהל מול שטפון ההדלפות הבלתי פוסק נגדו באמצעות פגיעה במקורביו".

אבל זאת לא הבעיה העיקרית. תפיסת הטלפונים של יועציו היא פגיעה לא רק בהם ובנתניהו. היא פגיעה בכל מי שבא במגע עם נתניהו ודובריו. הרי גם חקירת 2000, וגם חקירת אפי נוה החלו בחיפוש המשטרה בפלאפונים. במקרה הנוכחי, כל מי שדיבר או החליף מסרונים עם הדוברים של נתניהו צריך עכשיו לחשוש כי מחר הוא ימצא את עצמו על הכוונת של חוקרי המשטרה והפרקליטות. הוא יידרש להסביר - תחת אזהרה - מה עמד מאחורי גישתו החיובית כלפי נתניהו.

עוד בנושא: 

• נתניהו: "החרמת הטלפונים של יועציי הקרובים היא פיגוע בדמוקרטיה הישראלית"

• סערת החרמת הטלפונים: "תיקי רה"מ מתפוררים ובפרקליטות פתחו במסע 'פישינג'"

• חשד: בכירים בליכוד הטרידו את עד המדינה שלמה פילבר

• נתניהו: "תיק 4000 הוא עלילת דם שקרית"

העובדה שהמשטרה טוענת שחיפוש בטלפונים מותנה באישור שופט לא צריכה להרגיע איש. הרי יש תיאוריה של הפרקליטות - תיאוריה שכפי שהבהירו לווין, בל ועמיתיהם, פסולה בכל מדינה דמוקרטית בעולם זולת ישראל - אשר גורסת שמתן כיסוי חיובי לפוליטיקאי הוא שוחד. 

סביר להניח שבישראל יש שופטים שמסכימים עם שי ניצן שסיג ושיח בין איש ציבור ואנשי תקשורת מהווה ראייה לשוחד, והם ישמחו לתת אישור חיפוש. לנוכח זאת, מהרגע שתפסו החוקרים את הטלפונים של יועצי נתניהו - כל כתב ועורך, בעל מערכת תקשורת או גורם אחר שהיה עמם בקשר ותמך באופן כזה או אחר בנתניהו, עלול להיות מזומן לחקירה בלהב 433 בכל רגע נתון. מהרגע שמנדלבליט אישר לחוקרים לתפוס להם את הטלפונים, הלכה למעשה, מצב העיתונות בישראל נהייתה דומה יותר למצב בטורקיה מאשר למצב בקנדה. לפחות בהקשר של חלק מהכתבים ומערכות החדשות.

אחת התופעות המפחידות ביותר בישראל היא המוכנות של כתבים בכירים ומערכות התקשורת הגדולות לוותר על חופש הביטוי עבור חלק מהעם ולתמוך בסגירת מערכות תקשורת המזוהות עם הימין. כך זכו בג"ץ ערוץ 7, הצעת חוק "ישראל היום" והניסיון השנה לסגור את ערוץ 20, לתמיכה תקשורתית רחבה - בעוד שכל אחת מהיוזמות פגעה באושיות חופש העיתונות. 

אותם כתבים ומערכות ששמחו לאידם של ערוץ 7, ישראל היום וערוץ 20 - נותנים כיום גיבוי מוחלט הן לתיאוריה המבעיתה של שי ניצן והן לחקירת יועציו של נתניהו ותפיסת הטלפונים שלהם. הרי באכיפה הבררנית שמביאה את המשטרה לחקור אותם בעוון הטרדת עד מדינה על אף שהעד בכלל לא הגיש תלונה, (ולא, נגיד, את ליאת בן ארי בגין הגשת תצהיר כוזב) אין סכנה לעיתונות "נאורה".

השקפת עולמם של העיתונאים ה"נאורים" הרי זהה לזאת של הפרקליטים "הנאורים". כולם שונאים את הימין. ועבורם, ישראל נשארת מדינה שמכבדת את חופש הביטוי. זה רק לעבור יריביהם "הבלתי נאורים" האלה מהימין שישראל הפכה השבוע לטורקיה. וזה בסדר. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו