בהחלטה אחת קצרה, להוציא צו על תנאי לקראת הדיון בעתירות, הצליחה נשיאת העליון אסתר חיות לשלב לפחות שבע טעויות משפטיות בוטות, ואולי אף לפעול בחוסר סמכות.
1. על תנאי: על פי תקנות סדר הדין בבג"ץ, צו על תנאי יכול להינתן על ידי השופט שקיבל את התיק בתחילה (השופט עמית) או על ידי ההרכב שאליו הועבר התיק (11 שופטים). לנשיאה חיות פשוט אין סמכות לתת את הצו הזה.
2. צו על תנאי "למען יעילות הדיון". בכל ספרי המשפט המנהלי המוכרים לי לא מצאתי עילה למתן צו על תנאי שנקראת "למען יעילות הדיון". צו על תנאי נותנים כאשר העותרים מרימים נטל מסוים שלפיו הרשות השלטונית פעלה שלא כדין לכאורה.
3. הצו על תנאי למען יעילות הדיון ניתן באופן גורף על כל הסעדים שבכל העתירות, גם ההזויים ביותר, גם אלה שלא נעשתה בעניינם פנייה מוקדמת וגם אלה שלפי תגובות הצדדים שכבר הוגשו, מבוססים על שמועות מוכחשות.
4. הצו על תנאי ניתן לפני שהמשיבים, ובמיוחד המשיבים החשובים, כמו היועץ המשפטי לממשלה והיועץ המשפטי לכנסת, מסרו אפילו את תגובתם המקדמית, תגובה שהתבקשה על ידי השופט עמית.
5. לאחר מתן הצו, בחוסר סמכות, ללא נימוקים רלוונטיים ומבלי שחלק מהמשיבים הגיבו, החליטה הנשיאה כי התגובות שכבר הוגשו ייחשבו כתצהירי תשובה - גם זה ללא סמכות. על פי התקנות (תקנה 9) אם ניתן צו על תנאי רשאי המשיב להתנגד להפיכת הצו למוחלט בתוך שמונה ימים על ידי הגשת תצהיר תשובה. לביהמ"ש אין יכולת להחליט עבור הצדדים מה תהיה תשובתם לעתירה לאחר מתן הצו על תנאי. המשיב יכול לבקש שהתגובה תיחשב כתשובה, אבל בית משפט שמנהל הליך משפטי, ולא הצגה או משפט ראווה, לא מחליט עבור הצדדים מה יהיו הטענות שלהם.
6. ואולי החמור מכל, היועץ היה אמור להגיב לבית המשפט עד לבוקרו של יום הזיכרון. בית המשפט, באופן חריג, סירב לבקשת הדחייה הראשונה של היועץ, שביקש להגיב לאחר שיגיבו הצדדים האחרים. לבקשת הדחייה השנייה, שהוגשה בשל יום הזיכרון והעצמאות, הוא כבר לא היה יכול לסרב. אבל ההצגה חייבת להימשך, ולכן את ההחלטה שבית המשפט תכנן להוציא היום, בלי שום קשר למה שייכתב בתגובות הצדדים, הוציאה הנשיאה חיות.
7. השגיאה השביעית היא שלנו. מי שצופה בהתנהלות זו ומצפה שבית המשפט ייתן החלטות המבוססות על החוק ועל הצדק, יש לי גשר מול הסינמה סיטי למכור לו.
עו"ד שמחה רוטמן הוא היועץ המשפטי של התנועה למשילות ומחבר הספר "מפלגת בג"ץ