היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט העביר היום (שלישי) את חוות דעתו לוועדת ההיתרים בעניין בקשתו המחודשת של ראש הממשלה, לאפשר לו לקבל כספים ממר ספנסר פרטרידג', לצורך מימון הוצאותיו המשפטיות. היועמ"ש קבע בחוות דעתו כי ראש הממשלה לא יוכל לקבל עשרה מיליון שקלים ממקורבו לצורך הוצאות המשפט.
מקורבי נתניהו הגיבו בחריפות לדברי היועמ"ש: "ככל שנחשפים מעשיו הפסולים של היועמ״ש בקלטות שהוא מסתיר מהציבור, כך הוא מעצים את הרדיפה השערורייתית שלו נגד ראש הממשלה נתניהו והימין. ניגוד העניינים של היועמ"ש זועק לשמיים. ביד אחת הוא מגיש כתב אישום מופרך נגד ראש הממשלה וביד שנייה הוא עושה הכל כדי לחבל ביכולתו של ראש הממשלה להתגונן מפניו.
"מנדלבליט מעמיד את ראש הממשלה לדין בהאשמות מופרכות ותפורות שעלו כ-250 מיליון שקלים למשלם המיסים, תוך שימוש באמצעים פליליים כגון סחיטה באיומים של עדים. מנגד מנדלבליט מנסה למנוע בכל דרך מראש הממשלה את זכות היסוד להגן על עצמו בסיוע פרטי שלא עולה למשלם המיסים פרוטה. שוב מתגלה שיש חוק אחד לנתניהו וחוק אחר לכל האחרים. כך נראה חקירה פוליטית שמסתיימת בכתב אישום פוליטי. שערוריה".
במכתב שנשלח מטעם היועמ"ש הודגש כי "בנסיבות העניין, בשים לב לסכום החריג בו מדובר, אותו מבקש ראש הממשלה לקבל למימון הוצאות הגנתו, ברי כי החזקה האמורה אינה נסתרת. הדברים אף מקבלים משנה תוקף בראי אופי הקשר בינו לבין מר פרטרידג', כפי שתואר ע"י ועדת ההיתרים כאמור. על כן, לא ניתן לקבוע כי קבלת סכום זה על ידי ראש הממשלה מצד מר פרטרידג' אינה משום מתנה הניתנת לו באשר הוא עובד ציבור".
עוד בנושא:
היום: דיון בבקשת רה"מ לקבל תרומות להוצאות המשפט
ועדת ההיתרים תדון מחדש במימון הוצאותיו המשפטיות של רה"מ
ועדת ההיתרים תבדוק מחדש את בקשת נתניהו למימון הוצאותיו המשפטיות
פרקליטי נתניהו לוועדת ההיתרים: לבחון שוב את מימון ההוצאות המשפטיות של רה"מ

עוד כתב היועמ"ש מנדלבליט בהתייחס לגובה הסכוםם שאותו מבקש לגייס ראש הממשלה נתניהו כי "מההחלטה האחרונה של ועדת ההיתרים, מיום 2020.2.25, עולה כי סכום המימון המבוקש כעת עומד על 10 מיליון שקלים לפחות, תוך שצוין כי הערכה זו עלולה עוד להשתנות".
בנוסף, התייחס היועמ"ש גם לגובה הסכום ולאופי הקשר בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין ספנסר פרטרידג'. "לעניין זה, עמדתנו היא שקיימת חזקה עובדתית לפיה טובת הנאה הניתנת לראש הממשלה, ניתנת לו באשר הוא עובד ציבור, ולכן היא אסורה לפי הדין. החזקה יכולה להיסתר לאור נסיבות העניין, בשים לב לאופי מערכת היחסים של עובד הציבור עם נותן המתנה, טיב המתנה וכן הלאה. הנטל לסתירת החזקה הולך ונהיה כבד ככל שהמתנה חריגה יותר, וביחס למתנה שהיא חריגה במיוחד – איננו רואים אפשרות מעשית לסתור את החזקה".
נתניהו נכנס לאולם בית המשפט לפתיחת משפטו // צילום: רויטרס
בד בבד, היועמ"ש אף התעכב והסביר במכתבו על טיב הקשר של רה"מ ופרטרידג' בכך שכתב כי "לעניין זה יוזכר כי באשר לאופייה של מערכת היחסים בין ראש הממשלה לבין מר פרטרידג', קבעה ועדת ההיתרים מיום 2019.2.20: אם בהמשך התפתחה רעות וידידות אישית, הקשר בין השניים התגבש בבסיסו כקשר בין בעל הון לפוליטיקאי בכיר, על כל המשתמע מכך. לא מדובר בחברות משכבר הימים, מתקופת הלימודים, תנועת הנוער או השירות הצבאי, אלא בחברות של שניים שבעת התגבשות הקשר היו איש השלטון ובעל הון. חזקה היא, שחברות כזו נוצרה על בסיס אינטרסים הדדיים".
כזכור, בחודש אפריל דחו על הסף שופטי בג"ץ את העתירה של התנועה למען איכות השלטון נגד הדיון המחודש של הוועדה, ואף חייבו את התנועה בהוצאות משפט. השופטים קבעו כי ועדת ההיתרים פעלה בהתאם לסמכותה.
קודם לכן, בחודש פברואר הודיעו חברי הוועדה למתן היתרים בראשות השופטת (בדימוס) נחמה מוניץ והשופטת (בדימוס) שולמית דותן וישראל תיק כי ידונו מחדש בבקשת נתניהו למימון הוצאותיו המשפטיות. הם הסבירו כי על החלטותיה, בניגוד להחלטות שיפוטיות, לא חל עקרון הסופיות וההחלטות ניתנות לשינוי.
לדברי עו"ד אייל בסרגליק, מומחה לדין הפלילי, "המדינה הינה בעלת כיסים עמוקים ויכולה להשקיע אין סוף משאבים בהגשת כתב האישום. לעומת זאת, ראש הממשלה הינו אזרח פרטי, שנאלץ להתמודד לבדו עם תשלום ההוצאות האסטרונומית להגנתו, ולכן יהיה נכון לאפשר לו להגן על עצמו בכל דרך שיבחר, גם באמצעות מתנות מחברים. לא יעלה על הדעת שתהיה הפליה בינו לבין כל אזרח אחר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו