בבית המשפט המחוזי בתל אביב החל הבוקר (ראשון) שלב הטיעונים לעונש של אלי בר זכאי, בן 25 מירושלים, דורס הילד אילון שלו אמסלם ז"ל שהורשע לפני כחודש בהמתה בקלות דעת ובפציעת חברו, תוך כדי נהיגה במהירות מופרזת ובשכרות בצומת הרחובות ש"י עגנון ואבן גבירול בתל אביב לפני כשנתיים. הפרקליטות מבקשת עונש מאסר של 13-7 שנים, עם בקשה לתת ענישה ברף העליון.
צילום: שמואל בוכריס
דיקלה אימו של אילון ז״ל אמרה בבית המשפט: "אין אם שיכולה לרגע הזה שבו הבטן מתהפכת הפעם המילים ממאנות מלצאת, של ים הגעגוע כל יהיה עד יומנו האחרון. נפלתי לארץ בקול. השיחה היתה קצרה. לקחתי את הטלפון מקובי בעלי ושאלתי הוא מת, הוא ענתה לי שכן. שעתיים צעקתי שהוא מת, הרגשתי שלא אוכל לחיות יותר. אחרי 30 שעות של מעבר מגן עדן לגיהנום חיכה לי בני בכורי, שוכב מת עם חיוכו המתוק, והוא לא קם לראותי. הפעם הוא איפשר לי לחבקו בלי שיגיד 'אמא די' כמו נער מתבגר".
"האם חיכינו לרגע הזה? האם אמא יכולה לחכות לרגע שתדבר במשפט של האיש שהרג את בנה? עליי נכפה הרגע הנורא הזה. הבטן מתהפכת והלב דופק במהירות. הוא (הדורס - א"כ) סוציופת חסר כל מוסר, תת-אדם", הוסיפה דיקלה.
עוד בנושא:
דורס אילון שלו-אמסלם הורשה בהמתה
"פרח שלי, איך קרה דבר כזה? מסרים להאמין - אילון שלו-אמסלם הובא למנוחות
"אי אפשר היה למנוע את דריסת אילון"
על פי כתב האישום שבו הואשם בן זכאי, לפני כשנתיים, בעיצומו של החופש הגדול, המתינו אילון שלו־אמסלם וחברו דניאל בני ה-13, בצומת הרחובות ש"י עגנון ואבן גבירול בתל-אביב, וזאת בדרכם לביתו של אחד מהם. שני הילדים עשו את שלימדו אותם לאורך השנים - המתינו בסבלנות לאור הירוק שיאפשר להם לחצות את הכביש בבטחה במעבר החציה, וזאת בעודם עומדים על המדרכה.
למרות הזהירות שבה נקטו, הגיח מהסיבוב רכב בו נהג הנאשם, עלה על המדרכה, עקר שניים מעמודי הבטיחות שהותקנו על שפת המדרכה ופגע בילדים. כתוצאה מהפגיעה הקשה, הוטח הילד אילון שלו-אמסלם ז"ל למרחק של 26 מטרים ומצא את מותו, ואילו חברו הילד דניאל חכמי נפגע והובהל לבית החולים, כשהוא סובל משברים מרובים וחתכים בחלקי גופו שם אושפז ונותח.
אביו של אלי בר זכאי אמר היום: "אין יום שאלי לא בוכה. הוא בהלם שלא יודע אפילו להביע את הרגשות. אחד הדברים שאמר לי במשך השנה 'אבא בו נעשה משהו עבור אילון' אבל הוא לא יכל לצאת מהבית הוא ארגן בבית תפילות יום יום שיוכל להגיד קדיש לעינוי נשמת הילד. החברים יודעים והשכנים גם בימי שלג וקור הוא לא מוותר רוצה מניין להגיד קדיש. זה מראה שהיה אכפת לו מאד הוא נהפך לשבר כלי שהוא ניסה להגיד משהו בתקשורת מיד נבלמנו על ידי עורך דינו, שאמר שזה לא הזמן המתאים".
לפני כחודש, בהכרעת הדין, השופט בני שגיא מצא כי הגרסאות השונות שמסר הנאשם עומדות בסתירה חזיתית לכלל הראיות שהוגשו, וקבע כי קו ההתנהלות הפסול שאפיין את הנאשם לפני התאונה, במהלכה, ומיד בסמוך לאחריה, המשיך באופן ישיר גם במסגרת ההליך המשפטי בעניינו, עת מסר הנאשם עדות כוזבת בבית המשפט.
במסגרת הכרעת הדין נבחנו הגורמים החיצוניים השונים עליהם הצביע הנאשם ככאלה שתרמו לקרות התאונה ובכלל אלה: כשל בתכנון הכביש ובמבנהו; רטיבות על הכביש; צמיג תקול; ותקלה מכנית ברכב. השופט בני שגיא דחה טענות אלה וקבע כי לא הוכח שאלו תרמו, ולו באופן מינימלי, לקרות התאונה.
"ראיתי לקבוע כי האמת רחוקה מלהיות נר לרגליו, וכי עסקינן בנאשם, נורמטיבי לכאורה, אך כזה שאימץ לעצמו דפוס התנהלות עברייני, באופן שלא ניתן לבסס ממצא עובדתי כלשהו על דבריו. לפרקים גרסאותיו עוררו תדהמה, לפרקים גיחוך, לפעמים הכעיסו את המאזינים לדברים, אך בולטת מכל הייתה ההתרשמות כי עסקינן בנאשם אשר השיל מעצמו סממנים מוסריים כלשהם, שאם היו קיימים בנפשו, ניתן היה לצפות לראותם עת שהעיד", כתב השופט שגיא בהכרעת הדין.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו