בוררים בלית ברירה

משבר הקורונה הביא להתלקחות חסרת תקדים של מחלוקות וסכסוכים במגזר העסקי בישראל. החל מחוזים שהופרו, משכורות שלא משולמות, שכירויות שיש עליהן מחלוקת היות שהעסק לא עבד, עיכובים בתשלומי ספקים ועוד. בתי המשפט כורעים תחת העומס, וגלגלי הצדק, שתמיד עבדו לאט, עובדים היום לאט יותר.

לאור משבר הקורונה, החליטו עשרות ארגונים כלכליים מובילים בישראל להקים מרכז בוררות שיסייע לצדדים לפתור את הסכסוך. מאז שהמרכז הישראלי לגישור ובוררות הוקם הוא כבר הספיק לטפל בעשרות סכסוכים, כשלכל סוגיה מותאם המסלול האופטימלי לפתרון - בוררות, גישור ואף "הסדרה" - הסדרת היחסים בהסכם מחודש תוך הסתייעות במומחים ספציפיים בתחומים הרלוונטיים.

עוד בנושא:

• אכזריות הקורונה: "85 אלף עסקים צפויים להיסגר עד סוף השנה"

• "מתייחסים ל-6 מיליארד כמו לכסף קטן, אבל החשבון יגיע"

• עבודה בשחור: התופעה המדאיגה של משבר הקורונה

הרעיון הוא לייצר אלטרנטיבה מהירה, זולה ויעילה לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט, בראשות שופטים בדימוס, בוררים, מגשרים ומומחים. גם העלות שהמרכז מציע נגישה לכל כיס. בעוד עבור שעת בוררות גובה שופט בכיר כ־2,300 שקלים מכל צד, במרכז מדובר ב־800 שקלים ו־400 שקלים במידה שמדובר בבורר שאינו שופט. המרכז מאפשר גם בוררות חירום לטיפול בסוגיות בהולות ולמתן סעדים פיננסיים דחופים. בנוסף, במרכז פועלת ערכאת ערעור פנימית על פסק הבוררות, המהווה מנגנון בקרה ייחודי כאשר פרופ' שלמה שהם, חתן פרס ישראל למשפט, מכהן כיו"ר האתיקה של המרכז ודואג שההליכים יתקיימו באופן תקין והגון לכלל הצדדים.

נבחרת של שופטים בדימוס מכהנים כבוררים במרכז, שבהם שופטת בית המשפט העליון בדימוס אילה פרוקצ'יה, נשיאת בית הדין האזורי לעבודה השופטת בדימוס אורלי סלע, סגני נשיאי בתי המשפט המחוזיים השופטים בדימוס צבי סגל וגדעון גינת ורבים נוספים. לצידם גויסו למרכז עשרות מגשרים ומומחים שונים מהמערכת הממשלתית, מהאקדמיה ואף משירותי הביטחון. במרכז אף מקיימים ימי עיון מקוונים העוסקים בסוגיות של סכסוכים ובוררויות בצל הקורונה מדי חודש.

להבין את הצדדים

עו"ד גדעון פישר, יועמ"ש המרכז, מספר על כמה הליכי בוררות שהיה שותף להם בעת האחרונה. באחד מהם, נקלעו בעלי תחנות דלק למצוקה תזרימית לאחר שחלה ירידה דרסטית בצריכת הדלק של הציבור. "הם פנו לבעלי הנכסים שמשכירים את השטח לתחנת הדלק וביקשו באופן חד־צדדי ומיידי לקצץ 50%-70% מהשכירות. בזכות המרכז עשינו הליך של הסדרה חדשה. בעלי הקרקעות הלכו לקראתם אך כשהמצב ישתפר בעלי תחנות הדלק יחזירו את הכספים כולל ריבית מסוימת על הזמן שעבר".

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס בישראל, הוסיף: "אנו נמצאים במקום שהמגזר העסקי חטף את אחת המכות הקשות ביותר מקום המדינה. אנשים לא עומדים בהתחייבויות שלהם, צ'קים חוזרים וחייבים למצוא פתרונות שמסייעים למגזר העסקי כי אם נילחם אחד בשני נגיע לכאוס. בתוך המשבר והאתגר הכל כך מורכב הזה אנו צריכים למצוא את הדרך לסיים מחלוקות משפטיות בצורה קצרה, זולה והוליסטית. כשמוקם כזה מכון לבוררויות, שיש בו גם משפטנים ואנשי עסקים מהמגזר העסקי, קל יותר להבין את הצדדים ולהגיע לבוררות עסקית".

סיוע במגוון תחומים

ההבנה שנוצר צורך בהול ביצירת מנגנון משפטי יעיל הגיעה בשלב מוקדם מאוד של המגיפה. סגנית נשיא התאחדות התעשיינים, ח"כ לשעבר איילת נחמיאס־ורבין, סיפרה כי "ככל שמשבר הקורונה העמיק היה ברור לנו שקריטי לנתב את הסכסוכים העסקיים לתהליכי גישור ולא לבתי המשפט, כיון שאנחנו צופים עומס גדול. 'המרכז הישראלי לגישור ובוררות', לצד גופים משמעותיים נוספים, חברו להתאחדות התעשיינים במטרה להשפיע על המגזר העסקי לבחור בדרכים חלופיות לבירור סכסוכים".

כמו כן, פעילותו של המרכז מגוונת ובכך הוא מציע סיוע לאנשים רבים שמגיעים מתחומים שונים. מנכ"ל שח"ם, אורי רשטיק, הוסיף כי "עולם התרבות - על המעסיקים והעובדים שבו, ספג במשבר הקורונה את המכה הקשה ביותר. על מנת לאפשר את חזרתו המהירה לפעילות יש להימנע מהליכים משפטיים ארוכים ויקרים, ובמקום זאת להפנות קונפליקטים לגישור ובוררות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו