ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע היום (חמישי) לבג"ץ כי הוא מתנגד לחוות הדעת שגיבש היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
לפי חוות הדעת נתניהו מנוע מלעסוק בשורה של מינויים במערכת אכיפת החוק ובתחומים נוספים במשרד התקשורת.
חוות דעת מקיפה וכוללת בתוכה איסורים להתערבות במינויו יועץ משפטי לממשלה והמשנה שלו לעניינים פליליים, פרקליט המדינה, מפכ"ל, שופטי מחוזי ירושלים - שם מתקיים המשפט ושופטי העליון – שלשם יגיע בסופו דבר המשפט לאחר הערעורים, מינויים במשרד התקשורת, חקיקה בעלת אופי פלילי, למשל החוק הצרפתי (נועד לדחות את העמדתו לדין לתקופה שלאחר כהונתו), חוקי חסינות כאלה ואחרים והחלטות הנוגעות לנאשמים או לעדים אחרים במשפט.
"החוק אינו מעניק ליועץ המשפטי לממשלה סמכות לקבוע אם מתקיים 'עניין אישי' בנושא מסוים. הגורם שעליו לקבוע אם מתקיים 'עניין אישי' בעניין כזה או אחר הוא ראש הממשלה בענייננו, ולא היועץ המשפטי לממשלה", נכתב בחוות הדעת בין היתר.
לגבי מינויים במערכת אכיפת החוק כתב נתניהו: "מדובר בנושא שהוא חלק חשוב מההסכם הקואליציוני ומהמחלוקת הפוליטית בכנסת, והטלת מגבלות על ראש הממשלה בנושא זה תפגע במימוש רצון הבוחר".
נתניהו מתייחס גם למהלכים שתוך מערכת אכיפת החוק והפרקליטות כשהוא כותב כי "אין כל מניעה שראש הממשלה יוביל מהלך של פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה הבא מתפקיד ראש התביעה הפלילית. מדובר בסוגיה עקרונית שאינה קשורה כלל ועיקר להליך הפלילי כנגד ראש הממשלה".
נתניהו גם מלין על ההגבלה בהתערבות מינוי שופטים לבית המשפט העליון: "אם שופט מסוים יסבור כי אינו יכול להשתתף בדיון הנוגע לראש הממשלה משום שמונה בתקופת כהונתו של ראש הממשלה, חזקה עליו שיפסול את עצמו מלדון בעניינו ואין כל מקום להטיל על ראש הממשלה מגבלות בשל חששות כה רחוקים מסוג זה".
"העתירה לבג"ץ לא אקטואלית"
מוקדם יותר, המדינה שלחה את תגובתה לעתירת התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בעניין הסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו באשר למערכת אכיפת החוק.
בתגובת המדינה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יונתן ברמן, ליאורה וייס-בנסקי וסיון דגן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נכתב כי מכייון שהועברה לראש הממשלה חוות דעת סופית למניעת ניגוד עניינים, הפכה מרבית העתירה ללא אקטואלית.
לתגובת המדינה צורפו מכתביו של היועץ המשפטי לממשלה אל שרי המשפטים, ביטחון הפנים והתקשורת, שסמכויות רלוונטיות מצויות בתחום אחריותם, על מנת ליידעם במגבלות המוטלות על ראש הממשלה בקשר לסמכויותיהם. במכתבים אלה הובהר כי על השרים להימנע מלעמוד בקשר עם ראש הממשלה, או כל אדם מטעמו, בהתייחס לנושאים שבהם הוא מנוע מלעסוק. כמו כן, הובהר להם שבכל מקרה של ספק עליהם להיוועץ עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

בכל הנוגע לסוגיית מינוי הבכירים, השר לביטחון פנים אמיר אוחנה מסר כי הוא קיים פגישות עם כל ניצבי משטרת ישראל ועם חלק מהניצבים בדימוס, כהכנה לתחילת הליך מינוי מפכ"ל. עוד מסר אוחנה כי הוא עומד על כך שיוקם צוות למינוי המפכ"ל בהתאם להסכם הקואליציוני, אך הצוות האמור לא הוקם עד עתה.
היועץ המשפטי לממשלה הדגיש את עמדתו, לפיה הסכמות קואליציוניות אינן יכולות לגבור על חובת הממשלה והגורמים המוסמכים לפעול לאיוש משרות בכירות במינויי קבע – עניין אשר נבחן בהתאם לכללי המשפט המינהלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו