תביעה שפרופסור אמיר חצרוני, הפובליציסט שעורר בעבר מחלוקות רבות בשל דבריו מעוררי המחלוקת, ניהל נגד פייסבוק אירלנד נדחתה היום (שני) על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב.
הפרופסור תבע את פייסבוק מכיוון שהרשת החברתית חסמה את חשבונו בשל פרסומים שאינם עומדים בתנאי השימוש של החברה. השופט רחמים כהן גם הורה לחצרוני לשלם לפייסבוק הוצאות משפט בסך 29.5 אלף שקלים.
חצרוני ניהל חשבון פופולארי ברשת החברתית, בו נהג לפרסם תכנים שונים, בהם כאלה שגולשים בפייסבוק דיווחו והתלוננו עליהם למנהלי האתר. בעקבות אותם דיווחים ותלונות, חסמה הנתבעת את חשבון הפייסבוק של התובע. חצרוני טען כי החסימה נעשתה שלא כדין ועתר להשבת החשבון על כל תכניו ולתשלום בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בשל חסימת החשבון.
מנגד, בפייסבוק טענו כי חסימת חשבונו של חצרוני נעשתה על רקע תכנים שונים שהוא פרסם בחשבון ואשר, לטענתם, הפרו את תנאי השימוש ואת כללי הקהילה של פייסבוק.
השופט כהן התייחס לשאלה האם פייסבוק רשאית לקבוע כללי חופש ביטוי משלה והגבלות שימוש בפלטפורמה שהיא מספקת אשר פוגעות, לשיטתו של חצרוני, בחופש הביטוי. "ייתכן שיש מקום לבחון שאלה זו על רקע מעמדה של פייסבוק והיותה פלטפורמת רשת בעלת היקף של יותר משני מיליארד משתמשים באופן שיש בו פוטנציאל לנווט את השיח החברתי והפוליטי. אולם, אף אם יש מקום לבחון את מעמדה ולהתייחס לשאלה כגון דא, הרי שפסק דין זה אינו האכסניה המתאימה לכך", כתב.
עוד הוסיף כהן: "אף אם ניתן היה להתייחס אל התובע כדמות סאטירית לכאורה, שמבקשת להפנות אצבע מאשימה כלפי הגזענות בחברה הישראלית, הרי שפייסבוק אינה מחויבת לספק לו פלטפורמה לעשות כן, שעה שמדובר בתכנים אשר עלולים לפגוע במשתמשים אחרים. כאמור, עניינה של תובענה זו בסוגיה חוזית, כפי שהתובע עצמו העיד וטען בכתבי טענותיו. התובע עמד, לאורך כתבי טענותיו, על טיב החוזה כפי שהוא ראה אותו. אלא שהתובע עצמו הפר את החוזה עם פייסבוק, פעם אחר פעם, וכעת הוא נתלה בטענות שעניינן חופש הביטוי והיקפו".
בשולי פסק הדין, השופט כהן הוסיף: "ייתכן שנכון לבחון מדיניות של ניהול תוכן מאוזנת של רשתות חברתיות, מדיניות ניהול ושיתוף אשר תכלול כללים ברורים, הליכי אכיפה ומתן אפשרות ערעור על החלטות. אולם, במקרה זה, התובע לא השכיל להוכיח ולא הניח תשתית ראייתית בנוגע לכך, עת עיקר טענותיו מתמקדות בפגיעה בחופש הביטוי. פייסבוק הוכיחה, שהתובע ידע את הטעמים לסגירת חשבונו והשהייתו מספר פעמים. פייסבוק הוכיחה שניתנו לתובע מספר הזדמנויות לעמוד בתנאי השימוש ובכללים. מנגד, התובע לא השכיל להוכיח שהליך האכיפה של פייסבוק בעניינו לא היה נאות או שנפל בו פגם שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות החוזה שבין הצדדים".
בהחלטתו, השופט כהן כתב גם כי יתר עילות התביעה אותן ציין חצרוני, בהן הפרת זכויות יוצרים, עוולה לפי חוק המחשבים, עוולה של עשיית עושר ולא במשפט, נדחות אף הן. "התובע לא הניח תשתית ראייתית ומשפטית בנידון ולא הניח את היסוד להוכחת קיומן של עילות התביעה הנוספות", נכתב. מעבר לכך, הבהיר השופט כי לא עלה בידי חצרוני להוכיח את הנזקים שנגרמו לו או את יתר טענותיו בדבר שימוש כזה או אחר שביצעה לשיטתו פייסבוק בתכניו.
מפרופסור אמיר חצרוני נמסר: "כמובן שאערער על פסק הדין. השופט קבע שאסור לפרסם בפייסבוק פוסטים שעלולים לפגוע רגשית בקבוצות 'מוגנות' בגלל אמונתם הדתית, תפיסתם המגדרית או מוצאם. למעשה, הוא קבע שאסור למתוח ביקורת על דת, הגירה ואפילו על פמיניזם. קביעה אנטידמוקרטית זו רחוקה (לשמחתי!) מרחק שנות אור מהחוק. אותו שופט פסק בעבר נגד חסימת משתמשים בפייסבוק, כאשר הבסיס לחסימה היה מסחרי. כלומר, לשיטתו, אסור למנוע מאנשים מלהביע את דעתם בפייסבוק בשל מחלוקת כספית, אבל מותר למנוע מהם לומר את דעתם כאשר זו "לא מוצאת חן" בעיניי מי שפייסבוק חפצה ביקרם. פסק הדין מנחית מכה אנושה לא רק על חופש הביטוי והחופש האמנותי (בית המשפט קיבל שחלק מהפרסומים שלי סאטיריים), אלא גם על זכותם של אנשים לפרטיות (השופט אישר לפייסבוק לשמור לעצמה עותק של כל פוסט, תמונה, סרטון או מכתב שלי - מבלי לתת לי אפילו עותק). אני מאמין שפסק הדין יתהפך בעליון".