בית המשפט העליון קיים היום (ראשון) דיון בעתירה של האגודה לזכויות האזרח בישראל ואחרים נגד איכוני השב"כ.
הדיון נערך בהרכב מורחב בראשות הנשיאה אסתר חיות, כשלצידה המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר והשופטים ניל הנדל, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז וענת ברון. הוא מתקיים ברקע ההחלטה שהתקבלה בחודש שעבר על הפסקת האיכונים, למעט במקרים בהם נדבקי קורונה שאינם משתפים פעולה במסגרת התחקור האפידמיולוגי, וכן במקרים בהם תהיה עלייה משמעותית בתחלואה. ההחלטה נסמכה על המלצת משרד המודיעין ועמדת השב"כ, ועל רקע מגמת השיפור במערך החקירות האפידמיולוגיות.
בפתיחת הדיון, השופט מלצר מסר גילוי נאות לפיו לפני כשלושה שבועות אשתו אותרה על ידי האיכונים כמי שבאה במגע עם חולה קורונה מאומת, אולם חובת הבידוד בוטלה בעקבות השגה שהגישה על האיכון.
חיות: "צריך לעשות חשיבה נוכח היעילות המוטלת בספק. ההשגות שמתקבלות ובידודי הסקר, האם אין מקום לייצר חשיבה מחודשת והאם נכון להאריך אותו?".
שוש שמואלי, סגנית מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, אמרה כי הפרשנות היא הארכה אוטומטית, אך ש"דרך המלך היא חקיקה. למרות שהוא חל אוטומטית, יש לפעול בכל זאת לקדם חקיקה. היום יהיה דיון במשרד המודיעין ומחר בצוות השרים ובממשלה". עוד אמרה כי "מערך החקירות האנושיות הורחב מאוד בסיוע פיקוד העורף והרשויות המקומיות".
בהמשך, אמר השופט עמית כי "אנחנו רוצים להבין את התועלת. הסתכלנו על המסמך של הכנסת, ומתברר שירדנו משמעותית ל-9% נדבקים בלבד שאותרו רק על ידי שב"כ, לעומת 20%-30% בעבר. דיברו כאן בסך הכל על כמעט 900 אלף מגעים ששב"כ וכולם איתרו יחדיו. מתוך 600 אלף שהגישו השגות, 60% בוטלו. אם עושים את החישוב של ההשגות שהתקבלו, אם מסתכלים גם על אלה שלא הגישו השגות, ונניח ש-15% מהם נכנסו לחינם לבידוד, אנחנו מדברים על כמעט 400 אלף איש שנכנסו לבידוד שווא. אם לכל אחד לקח שלושה ימים להשתחרר, זה 1.2 מיליון ימי עבודה למשק".
עו"ד שמואלי הגיבה לו: "בעיניי כשאנחנו מדברים על 10% מתוך החולים המאומתים, שבלעדית אותרו על ידי השירות, זה מספר משמעותי. המספרים המוחלטים הם גבוהים, זה בערך 9,000 חולים. זה לא מספר קטן".
בג"ץ הוציא בנובמבר צו על תנאי בעתירה שהגישה התנועה: "על המדינה להשיב תוך 21 יום מדוע לא לצמצם השימוש בכלי האיכון רק למקרים בהם החולה המאומת אינו משתף פעולה, וגם - מדוע לא מקודמת לכך חלופה אזרחית?".
בעקבות הצו על תנאי שהוצא, שקלה הממשלה לצמצם את השימוש בשב"כ רק למקרים שבהם חולה לא משתף פעולה עם החקירה האפידמיולוגית, אך לבסוף החליטה להאריך את השימוש באיכוני השב"כ במתכונת הקיימת עד ל-7 בינואר. הוראת השעה שמאפשרת את מעקבי השב"כ תפקע ביום רביעי, אבל מכיוון שהכנסת נמצאת בפגרת בחירות, ייתכן שתוקפה יוארך אוטומטית בעד שלושה חודשים לאחר כינוס הכנסת החדשה (כלומר עד סביבות אוגוסט 2021).
האגודה צפויה להעלות בדיון טענות שונות כנגד המשך השימוש בתקנה. בתגובה שהגישו בדצמבר האחרון, האגודה הזכירה כי ישנה תועלת שולית, שעוד הולכת ופוחתת ככל שחולף הזמן, של מעקבי השב"כ במניעת הדבקה. עוד טענו כי חיסון אוכלוסיית הסיכון מפחית מאוד את התחלואה ומהווה שיקול נוסף התומך בהפסקת השימוש במעקבים. לעניין מועד פקיעת הוראת השעה, טענו באגודה כי הסעיף שמאפשר הארכה אוטומטית של חקיקה בתקופת הפגרה לא נועד להאריך חקיקת חירום, המבוססת על קיומו של מצב חירום.
על פי הנתונים שהוצגו בפני צוות השרים לענייני שב"כ בחודש שעבר, כ-93% מכלל החולים מאותרים על ידי מערך החקירות האפידמיולוגיות האנושיות בפיקוד העורף, והדבר צמצם את סיוע השב"כ הבלעדי לכדי 7% בלבד מהחולים.
במהלך הדיון שהתקיים בנושא בחודש שעבר, השב"כ המליץ כי השימוש בכלי יהיה כאמור רק בגין סרבני תחקור, וכן במקרים בהם התחלואה היומית תהיה מעל ל-3,000 נדבקים ביום. משרד הבריאות ציין כי הוא מעוניין בהמשך השימוש בכלי באופן גורף עד לסוף חודש מרץ, זאת על רקע תרומתו לאיתור הנדבקים. בסיכום הדיון נקבע עד לדיון הבא, שכאמור מתקיים היום (ראשון), ייקבעו ההגדרות לסרבני תחקור ומהי כמות הנדבקים היומית שרק מעליה יבוצע השימוש בכלי.
השר כהן: "כלי השב"כ איכן מאות אלפי מגעים, הציל חיים של לפחות 400 ישראלים והקטין את הפגיעה הכלכלית במשק. למרות שזו איננה ליבת פעילותו של הארגון, טובי המומחים בשב"כ נרתמו להצלת האזרחים מהמחלה והושגו תוצאות משמעויות. לאחר שזיהינו כי מערך התחקור האפידמיולוגי האנושי הינו הכלי האפקטיבי ביותר לאיתור נדבקי קורונה פוטנציאליים ולאור השלמת הקמת המערך על ידי פיקוד העורף, החלטנו כי הכלי ישמש רק במקרים של נדבקים שאינם משתפים פעולה עם מערך התחקור האנושי או במקרים של התפרצות משמעותית של התחלואה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו