"גם ניהול חקירות זה כוח. לערב את משפחת החשוד? זה לא בא בחשבון", כך אומר פרופ' אסא כשר בהתייחסו לפרסומים על חקירת המשטרה שעבר ניר חפץ. הדברים נאמרו במסגרת ראיון נרחב שהעניק כשר, מומחה לאתיקה וזוכה פרס ישראל לפילוסופיה, לאמנון לורד, שיתפרסם במלואו מחר במוסף "ישראל השבוע".
"בחקירה אתה חייב, על פי החוק, לענות לשוטר לשאלותיו, וזו הפעלת כוח", אומר כשר בהתייחסו לתרגיל החקירה שבוצע בחקירות חפץ, כיום עד מדינה בתיקי נתניהו, "אני סבור שהמשפחה צריכה להישאר בחוץ. אתה מתעסק בחשודים, מפעיל את השיטות שלך, אבל לפתע גם מערב את המשפחה שלהם? מביא את אמו, את אשתו? זה לא בא בחשבון. תעשה הכל, בלי לערב את המשפחה".
בספרו החדש "אתיקה ישראלית", שראה אור זה עתה בהוצאת כתר, איגד כשר בן ה־81 מבחר מאמרים וקודים אתיים בתחומים מרכזיים - צבא, ממשל, פוליטיקה, מחקר מדעי ופעילות אקדמית.
בספר מצטט כשר גם את הקוד האתי של המשטרה. "אנו השוטרים נקפיד על אמינות, ניקיון כפיים וטוהר המידות", נכתב שם, "ונפעל כפי שהיינו מצפים שיפעלו כלפינו בנסיבות דומות. אנו נפעל בכל הליכותינו כך שנתפרש באופן טבעי כמופת לשמירה על היושר, היושרה וטוהר המידות".
"יש גבולות", הוא קובע בראיון, "ואסור לעבור אותם. וגם לא צריך לעבור אותם בשם שירות המטרה שמדובר עליה".
איך אתה מבדיל בין האירוע בשער שכם בשבת שעברה לבין האירוע של אלאור אזריה? בספרך אתה קובע בפסקנות, שאלאור ירה במחבל שלא נשקפה ממנו סכנה.
"בפרשת אזריה היו סרטונים שרואים בהם את המחבל שוכב והמפקדים, המ"פ ואחרים, עומדים על יד המחבל ששרוע על הקרקע. חזקה עליהם שאם הם היו חושבים שהוא מסוכן - הם לא היו עומדים שם בשוויון נפש ומדברים בסלולרי. לעומת זאת, בסרטונים משער שכם אתה רואה שהמחבל קם. אמנם ירו בו, והוא שוכב על הרצפה, אבל הוא מנסה לקום. אני לא יודע מה המצב הנפשי של השוטרים באותו רגע. אם הם אומרים לעצמם שעדיין נשקפת מהאיש סכנה - אין לי טענות אליהם. עם זאת, אני סבור שאנחנו לא מתבטאים בצורה שעוזרת לנו להבין את העניין. אנחנו מדברים על נטרול המחבל, במקום נטרול הסכנה".
אז נטרול זה בעצם קוד להריגה.
"כך זה יוצא. אבל זה לא נכון, ולא צריך להיות ככה. יש סכנה - אתה מפיג אותה. התרגלנו לדבר על כך שמנטרלים את המחבל. זו לשון נקייה בשביל להרוג אותו".