דו"ח חופש המידע: ירידה בשקיפות בזמן אמת

משרד המשפטים מפרסם הבוקר (שלישי) דו"ח מקיף של היחידה הממשלתית ליישום חוק חופש המידע בישראל, הסוקר את השקיפות ואת האפשרות של האזרח בישראל להגיע למידע ממשלתי הדרוש לו על פי החוק. הדו"ח סוקר את משרדי הממשלה השונים והגופים הקשורים אליה וכן את ההתנהלות של 15 הערים הגדולות בישראל בתחום זה. בהקדמה לדו"ח מציינים כותביו כי מגפת הקורונה חידדה את הצורך בשקיפות מנגנוני השלטון במדינת ישראל - לא רק על ידי בקשות למידע מצד הציבור אלא גם באופן יזום.

"ראוי היה לשקף לציבור באופן יזום, קרוב ככל הניתן לזמן אמת, את תהליכי קבלת ההחלטות בנושא ההתמודדות עם הנגיף, אך הדבר נעשה בצורה חלקית בלבד ובלתי מספקת", נאמר בדו"ח.

מבחינת כמות הבקשות מציג הדו"ח עלייה נמשכת בבקשות של הציבור, כשבשנת 2020 הוגשו 13,390 בקשות למידע מהרשויות השונות  - כשהמשרד ביחס אליו הוגשו מספר הבקשות הגדול ביותר הוא משרד החינוך, אחריו נמצאת הרשות לכבאות והצלה, במקום השלישי משטרת ישראל ואחריה רשות מקרקעי ישראל, משרד הבריאות ומשרד המשפטים. 63.9 אחוזים מהבקשות נענו, 26.2 אחוזים נדחו וב-9.9 אחוזים מהבקשות הטיפול נמשך. ביחס לסיבות בגללן נדחו הבקשות מפורט בדו"ח כי 27.6 אחוזים מהן נדחו בשל פגיעה בפרטיות, 24.4 אחוזים נדחו כי המידע לא היה בידי הרשות המתבקשת, 19.5 אחוזים נדחו כי המידע היה בידי רשות אחרת ו-16.7 אחוזים נדחו כי הבקשות היו כאלו שהחוק לא חל עליהן.

המשרדים שדחו הכי הרבה בקשות היו המשרד לביטחון הפנים, משרד הפנים, משרד המשפטים ומשטרת ישראל. מבחינת העמידה בזמנים, החוק מחייב מענה תוך 30 יום, בלטו לרעה המנהל האזרחי ביהודה ושומרון, צה"ל והמשרד לאיכות הסביבה. כמו כן, במהלך השנה האחרונה הגיעו ליחידה 216 תלונות, בעיקר על אי עמידה בזמני המענה. הגורמים כלפיהם היה המספר הגבוה ביותר של התלונות היו משטרת ישראל, צה"ל ומשרד החינוך, כאשר נגד כל אחד מהגופים האלו הוגשו 11 תלונות. נגד משרד הבריאות הוגשו 8 תלונות. מעבר לכך מבחינת עתירות לבית המשפט הכי הרבה עתירות הוגשו כנגד משרד ראש הממשלה (20), המשפטים והמשטרה (12) ומשרד הבריאות (11).

מעבר לכך היחידה יזמה ב-2020 פעילות יזומה של חשיפת מידע עבור האזרחים מצד הרשויות השונות. 71.4 אחוזים מהרשויות עמדו בדרישה, אולם היו משרדים ורשויות שונות שלא עמדו בה, בהם: המשרד לביטחון פנים, המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה, המשרד ־לירושלים ומורשת, המנהל האזרחי, מערך הסייבר הלאומי, משרד העלייה והקליטה, משרד התיירות, משרד התפוצות, מתאם פעולות הממשלה בשטחים, רשות החברות הממשלתיות.

מעבר לכך, על פי הדו"ח, בשנת 2020 היתה ירידה מסוימת בתחום הפרסום בזמן של ההתקשרויות העסקיות בין משרדי הממשלה לגופים שונים, כאשר רק 59.6 אחוזים מהמשרדים פרסמו את החוזים בזמן לעומת 61 אחוזים ב-2019 וביחידות הסמך נרשמה ירידה גדולה עוד יותר, מ-74.8 אחוזים בשנת 2019, ל-59.7 אחוזים בלבד.

מבחינת הרשויות המקומיות המספר הרב ביותר של הבקשות הוגש לערים: תל אביב, ראשון לציון, אשדוד וחיפה. כמו כן הרשויות שהכי התקשו לעמוד בזמן החוקי לתשובה היו: רחובות, חדרה ורמת גן.

עוד מציין הדו"ח את העלייה הנמשכת במידע שמופיע באתר הרשות כשמתברר כי ישראלים רבים עושים בו שימוש בעיקר כדי לקבל מידע על הנהלת בתי המשפט, משטרת ישראל ומשרד המשפטים.

עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע: "דו"ח היחידה הממשלתית לחופש המידע רחוק מלשקף את המציאות. אכן ישנה חשיבות רבה לאיסוף ופרסום נתונים על ידי משרדי הממשלה, אלא שבהשוואה לנתונים הנאספים על ידי התנועה לחופש המידע, המציאות המשתקפת ביחס לטיפול בבקשות מידע שונה לרעה. כך למשל, לפי נתוני התנועה לחופש המידע וביחס לשנת 2020, ממוצע המענה לבקשות עומד על לא פחות מ-189 ימים, כאשר מעל 60% מהבקשות נענות רק לאחר 120 ימים, ו50% מעתירות התנועה מוגשות בגין אי מתן מענה אל מול רשויות המדינה.

"כך או כך, מצופה היה מהיחידה הנושאת את דגל השקיפות, לפרסם במקביל לנתונים גם את המידע הגולמי על בסיסו נבנה המדד, כך שיתאפשר לצלול לעומק הדוח"