חשש: השר בר-לב ניסה להתערב פוליטית במערכת אכיפת החוק נגד להב"ה

לאחר שהשר לביטחון הפנים פנה ליועמ"ש מנדלבליט כדי להוציא את ארגון הימין מחוץ לחוק, משרד המשפטים החל לערוך בדיקה לעמותה שקשורה לארגון • בשבוע האחרון נשלחה לעמותת "הקרן להצלת עם ישראל" מכתב ובו הדרישה להשיב על "הקשר עם ארגון להב"ה" • אם המסמכים הרלוונטיים לא יישלחו עד 5 באוגוסט הקרוב, ישקלו לשלול את אישור הניהול התקין לעמותה, ואף לנקוט בהליך פירוק נגדה

השר בר-לב היועמ"ש מנדלבליט, צילום: אורן בן חקון וגדעון מרקוביץ'

משרד המשפטים עורך "בדיקה" לעמותה "הקרן להצלת עם ישראל", שקשורה לארגון להב"ה, על אף שהיא מחזיקה בכלל האישורים הנדרשים מרשם העמותות. הצעד הזה של משרד המשפטים מגיע זמן קצר לאחר שהשר עמר בר-לב פנה ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על מנת להוציא את ארגון הימין הקיצוני מחוץ לחוק. פעולותיו של בר-לב מעלות את החשש שמא ניסה להשפיע באופן פוליטי על גורמי אכיפת החוק בשביל שאלו יפעלו נגד ארגון הימין.

יצוין כי רק לאחרונה פנו ליועמ"ש שני ארגוני שמאל – "התנועה לחזית הגנת הדמוקרטיה" ו"דרכנו" – על מנת שיורה לחקור את ח"כ אמיר אוחנה, בגין טענות שנחשפו בחדשות 13 מצד המפכ"ל לשעבר, לפיהן אוחנה ניצל מעמדו כשר לביטחון הפנים כדי "להתערב בעבודה המשטרה" ובגין "ניסיונותיו להשפיע על חקירות משטרה".

בשבוע האחרון נשלחה לעמותת "הקרן להצלת עם ישראל" מסמך ל"דרישת ידיעות ומסמכים". המסמך, שהגיע לידי "ישראל היום", חתום ע"י רו"ח ארז חי עזרא מרשות התאגידים (מלכ"רים), הפועל תחת משרד המשפטים. הקרן מתמקדת, לדבריה, ב"מאבק בתופעת ההתבוללות, פעילות למען נפגעי תופעת המסתננים והעובדים הזרים הבלתי חוקיים, פעילות וסיוע הומניטרי, חיזוק ההתיישבות והאחיזה בארץ ישראל וסיוע משפטי". הקרן מזוהה עם ארגון להב"ה, ומורשה החתימה שלה הוא בנצי גופשטיין, שייסד את להב"ה – גוף שאינו מאוגד.

"הקרן להצלת עם ישראל" זוכה באופן תדיר לכלל האישורים הנדרשים מצד המדינה, ובספטמבר האחרון זכתה למכתב ניהול אישור תקין התקף עד סוף שנת 2021, חתום ע"י ראש רשות התאגידים, עו"ד אייל גלובוס. לדברי גופשטיין, מאז לא השתנה דבר בפעילות הסדירה של העמותה. ב-30 במאי, ביום בו התפרסם באמצעי התקשורת כי עמר בר-לב צפוי להתמנות לשר לביטחון פנים, פנה בר-לב ליועמ"ש ולרשם העמותות כדי לפרק את "הקרן להצלת ישראל", בשל היותה "הזרוע הביצועית של להב"ה", וזאת כחלק ממהלך לפירוק העמותה.

השר לביטחון הפנים עמר בר-לב עם קודמו בתפקיד, חבר הכנסת אוחנה, ללא קרדיט

עם כניסתו של בר-לב לתפקיד, לפני כחודש, הוא שוחח עם היועמ"ש בנושא. ואכן, במשרד המשפטים דורשים כעת מהקרן לספק פרוטוקולים פנימיים, מסמכים סטטוטוריים, מסמכים הנוגעים לניהול השוטף, רשימת מקבלי השכר והמתנדבים ועוד. לקראת סוף המסמך, מתבקשת הקרן להשיב על "הקשר עם ארגון להב"ה". במשרד המשפטים דורשים "הבהרתכם לקשר בין העמותה לבין ארגון להב"ה. נא לפרט האם קיים הסכם כלשהו עם ארגון להב"ה, אם כן נא להעביר העתק מההסכם; נא הסברכם מדוע באתר האינטרנט של הארגון מפנים את התורמים להעביר את כספים לעמותה; נא לפרט האם הכספים נכנסים לחשבונות הבנק של העמותה וכן מה השימוש שנעשה בכספים אלו".

אזהרת משרד המשפטים

במשרד המשפטים מזהירים כי אם המסמכים לא יישלחו עד 5 באוגוסט הקרוב, ישקלו לשלול את אישור הניהול התקין לעמותה, ואף לנקוט בהליך פירוק שלה.

יודגש כי גם השר לביטחון פנים לשעבר, גלעד ארדן, אמר שהוא שוקל להוציא את להב"ה מחוץ לחוק, אך באוגוסט 2015 קבע השב"כ כי "אין ראיות" להוצאת הארגון מחוץ לחוק – זאת על אף שזמן קצר קודם לכן הורשעו שני פעילי הארגון בהצתת בית הספר הדו-לשוני בירושלים. המציתים הכחישו כי גופשטיין היה קשור לאירוע. בנוסף על כך, ב-2014 עצרה המשטרה את גופשטיין ופעילים נוספים, אך ננזפה ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים, שקבע כי "מאבק בהתבוללות אינה עבירה".

מהשר לביטחון פנים עמר בר-לב נמסר: "במכתב שנשלח ב-30 במאי 2021,, עת כיהן כחבר כנסת, הוא פנה ליועמ"ש ולרשם העמותות בבקשה לפירוק עמותת 'הקרן להצלת עם ישראל', לאחר שנחשף כי ארגון להב"ה הוא הזרוע הביצועית של אותה עמותה ומכיוון ש'מטרות העמותה דה-פאקטו מכוונות לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. לפיכך יש לפרק את העמותה עפ"י סעיף 49 (1)+(2) לחוק העמותות'. במכתב שנתקבל מרשם העמותות לאחר כניסתו לתפקיד השר, נכתב כי המכתב והתלונה הועברו למפקח במשרדו וכי משרד רשם העמותות אינו מעדכן פונים בדבר סוגיות שכאלה לאחר פתיחת בחינה - ואנו שמחים להתעדכן מכם כי אכן הרשם החל בבדיקת הנושא. בפגישה שנערכה בין השר בר-לב ליועמ"ש מנדלבליט, השר התעדכן מהיועמ"ש כי הוא קיבל את מכתבו וכי הדברים נמצאים בטיפול ובבחינה".

ממשרד המשפטים נמסר: רשם העמותות מפעיל את סמכויות הבקרה והאכיפה הנתונות לו בהתאם לסוגי הליקויים, חומרתם, היקפם, היקפי ותחומי הפעילות של הגופים המפוקחים ועוד. הרשם אינו מוסר מידע בנוגע לעיתוי או לאופן טיפולו בנוגע לעמותה זו או אחרת. ככל שהרשם מגבש מסקנות סופיות בעניינה של עמותה, בעקבות הליך פיקוח - מסקנות אלה גלויות בתיק העמותה. הפעלת סמכויות אלה על ידי הרשם, אינה קשורה באופן ישיר לשאלה האם ארגון מסוים הוכרז על ידי שר הביטחון, שהוא הגורם הרלוונטי לעניין זה, כארגון טרור על פי חוק המאבק בטרור. ממילא סמכויות הבקרה והאכיפה של הרשם מופעלות מתוקף סמכותו המקצועית ללא מעורבות של היועץ המשפטי לממשלה. כך ככלל, וכך גם במקרה זה.

באשר להוצאת ארגון להב"ה מחוץ לחוק, בעל הסמכות להכריז על ארגון כארגון טרור הוא שר הביטחון בהתאם לחוק המאבק בטרור, ועל כן הוא הגורם המוסמך לפעול בעניין, תוך היוועצות עם הגורמים הרלוונטיים".

גופשטיין, יו"ר ארגון להב"ה, וח"כ בן גביר., אורן בן חקון

יו"ר להב"ה בנצי גופשטיין, מסר: "'הקרן להצלת עם ישראל' פועלת לעזור לבנות ונערות יהודיות שנפגעו מהתבוללות. לצערי השר עומר בר לב בשבוע הראשון שלו בחר לפגוע בפעילות חשובה זו וללכת למפגשים עם פורעים ערבים. חבל שרשם העמותות פועל לפי הנחיות פוליטיות  לרצות את השר ואת התנועה הרפורמית ולא ממניעים אמיתיים".

יו"ר עוצמה יהודית, ח"כ איתמר בן גביר, מסר: "התנהלות רשם העמותות מלמדת ששיקולים פוליטיים חדרו גם לרשות זאת והורסים כל חלקה טובה. אם השר לשעבר אוחנה היה דורש חקירה נגד בצלם ורשם העמותות היה מבצע, היו דורשים את פיטוריו בשל התערבות פוליטית. אפנה למבקר המדינה ואבקש ממנו לפתוח בבדיקה שתבחן מדוע התערבות פוליטית של איש שמאל כמו עמר בר-לב גוררת חקירה נגד עמותה שאין ספור פעמים קיבלה ניהול תקין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר