פרשת גיוס הנשים לרשת ריגול איראנית: שב"כ חשף בשנת 2022, כי סיכל פעילות אירנית לגיוס אזרחיות ישראליות יוצאות פרס עבור איראן, תמורת כספים.
בית המשפט העליון קיבל היום (רביעי) את ערעור המדינה בפרשת גיוס הנשים לרשת ריגול איראנית והרשיע ישראלית ממוצא איראני במסירת ידיעה העלולה להיות לתועלת האויב, לאחר שבמחוזי זוכתה מעבירה זו.
בפסק דין פה אחד שכתב השופט יוסף אלרון, ואליו הצטרפו השופטים אלכס שטיין ורות רונן, נקבע כי מכלול הראיות מוכיח מעבר לספק סביר שהאדם עמו הייתה הנאשמת בקשר, שכינה עצמו "ראמבוד נמדר", פעל מטעם המודיעין האיראני.
התנהלות גורפת? אירנה, אמו של גאורגי אדרייב שריגל לטובת איראן מדברת (ארכיון) // מישל מכול
"התמונה המתקבלת מצירופם של המקרים היא ברורה", כתב השופט אלרון. "התעניינותו הניכרת בביטחון מדינת ישראל, במוסדותיה ובהתנהלותה, תוך שפעל ללא לאות לאסוף מידע רגיש, מלמדת על כך שמדובר במי שפעל מטעם האויב".
"הראיות אינן מותירות מקום לספק"
השופט שטיין, בחוות דעתו המצטרפת, הדגיש: "מי שמצטייר כסוכן איראני ומתנהל כסוכן איראני הוא סוכן איראני. הראיות אינן מותירות מקום לספק סביר באשר לזהותו של ראמבוד כסוכן שפעל בשליחות המודיעין האיראני". בית המשפט התייחס למכלול בקשותיו של ראמבוד, שדרש מהנאשמת ומאחרים מידע על מיקומם של בסיסים צבאיים, מטות המוסד והשב"כ, סידורי אבטחה במקומות ציבוריים, ואף שאף לקבל פרטים אישיים של גורמים ביטחוניים בכירים.
למרות ההרשעה בעבירה החמורה, העונש שהוטל על הנאשמת - חודשיים וחצי מאסר בפועל בלבד - נותר ללא שינוי, שכן המדינה לא ערערה על קולת העונש. השופט אלרון מתח ביקורת חריפה על כך: "על המשיבה נגזר עונש מגוחך, רחוק ביותר מלהלום את חומרת מעשיה. אילו היה מוגש ערעור על חומרת העונש, היה נדרש להטיל עליה עונש מאסר לתקופה משמעותית יותר מאחורי סורג ובריח. בהעדר ערעור על העונש המקל - ידינו כבולות".
ערערו על חפותה
כזכור, באוגוסט 2023 בית המשפט המחוזי בירושלים, זיכה את הנאשמת מהעבירה החמורה והרשיעה רק בעבירה הקלה יותר של מגע עם סוכן חוץ. השופט אילן סלע ציין אז כי "מדובר באנשים ציוניים, אוהבי המדינה, שלא הייתה להם כוונה לפגוע בביטחון המדינה" וכי "תחילתו של הקשר עם מי שנטען כי הוא סוכן חוץ, היה מבלי לדעת את זהותו".
הפרשה, שבמסגרתה נעצרו חמישה ישראלים יוצאי איראן, חשפה שיטת פעולה חדשה של המודיעין האיראני, המנצל את הרשתות החברתיות לגיוס סוכנים בישראל. במסגרת זו, קרא השופט אלרון למחוקק לעדכן את החקיקה: "בשנים האחרונות, דרכם של הגורמים העוינים אל אזרחי ישראל נגישה מאי-פעם באמצעות המרחב הדיגיטלי. אויבי ישראל מניחים ידם על אזרחים מן השורה, מטפחים אותם כמקור מידע, ומפעילים אותם למען הגשמת מטרותיהם לפגיעה בביטחון המדינה".
מהפרקליטות נמסר כי: "בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות וקבע באופן חד-משמעי כי מסירת מידע רגיש לגורמים עוינים, גם אם נעשתה בתמימות לכאורה, עלולה לפגוע בביטחון המדינה. פסק הדין מדגיש את חובתם של אזרחי ישראל לנקוט משנה זהירות בקשרים עם גורמים זרים ומחזק את ההגנה על ביטחון המדינה מפני איומים מודיעיניים."
