הבקשה נדחתה: רוצחו של עוזיאל לוי ז"ל לא יזכה למשפט חוזר

הנשיא יצחק עמית דחה את טענת שמואל אטיאס שנפלו פגמים בהפעלת המדובב, וקבע כי אלו לא הוכחו • הרצח התרחש בשנת 2012 בקרוואן שבו שהו המנוח וקרוב משפחתו • אטיאס הודה בפניו מדבב ששהה עימו בתא, והורשע ברצח בכוונה תחילה

שמואל אטיאס, הורשע ברצח עוזיאל לוי ז"ל. צילום: גדעון מרקוביץ

בית המשפט העליון קיבל היום (שני) את עמדת הפרקליטות ודחה את בקשתו למשפט חוזר של שמואל אטיאס, שהורשע ברצח עוזיאל לוי ז"ל בשנת 2012. הנשיא יצחק עמית דחה את טענת אטיאס שנפלו פגמים בהפעלת המדובב, וקבע כי אלו לא הוכחו ואינן מתיישבות עם הראיות בכלל ועם התיעוד האובייקטיבי של הדיבוב בפרט.

הרצח התרחש בשנת 2012 בקרוואן שבו שהו המנוח וקרוב משפחתו. היורה הגיע למקום, ירה במנוח ארבעה קליעים והביא למותו. תחילה נעצר קרוב משפחתו של המנוח אך שוחרר, ובהמשך נעצר שמואל אטיאס, שהודה בפני מדובב שהוכנס לתאו. על סמך הודאה זו, יחד עם חיזוקים ראייתיים נוספים, הורשע ברצח בכוונה תחילה.

שמואל אטיאס, הורשע ברצח עוזיאל לוי ז"ל, צילום: גדעון מרקוביץ'

בשנת 2024, יותר מעשור לאחר האירוע, פנה אטיאס, באמצעות הסניגוריה הציבורית, לבית המשפט העליון בבקשה לקיים משפט חוזר, תוך שהוא מסתמך על תצהיר מאוחר של המדובב וראיות חדשות שלטענתו עשויות לערער את ההרשעה.

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, באמצעות מנהלת המחלקה עו"ד רחל מטר ועו"ד יעל שרף, טענה כי אין הצדקה למשפט חוזר, שכן הרשעתו של אטיאס התבססה על ראיות מוצקות. תצהירו המאוחר של המדובב הוא גרסה כבושה, שסותרת את עדותו בבית המשפט ואינה מתיישבת עם תיעוד הדיבוב וכי השימוש במדובבים הוא אמצעי חקירה לגיטימי.

עוזיאל לוי ז"ל,

עוד נטען, כי הודאתו של אטיאס קיבלה חיזוקים חיצוניים משמעותיים, ובהם ידיעתו על פרטים מוכמנים מהזירה, לרבות תנועת ההתגוננות של קרוב המשפחה בזמן הירי, המשאית שהסתירה את הזירה, וירי שבוצע בכלבתו של המנוח. בנוסף, התנהגותו של אטיאס לאחר הרצח – בריחתו לצפון והצהרתו שאיבד את הטלפון – מחזקת את אשמתו. באשר לחוות הדעת שצורפו לבקשה, נטען כי הן אינן חדשות במובן המהותי, אינן מערערות את פסק הדין, ולא מגלמות פוטנציאל לשינוי ההכרעה.

בית המשפט העליון קבע, כי ההרשעה התבססה על מארג ראייתי איתן, הכולל הודאה, חיזוקים ראייתיים משמעותיים והתנהגות מפלילה. עוד קבע, כי תצהיר המדובב הוא עדות כבושה ומשכך משקלו אינו ברף הגבוה. "כידוע, הנחת המוצא כיום היא כי עצם השימוש במדובבים לגיטימי ומדובר בתחבולה חקירתית לגיטימית, והשאלה הדורשת בירור היא אם המדובב נקט בתחבולות אסורות אשר הובילו למסירת הודאה בלתי רצונית... גם אם נעשה שימוש בתחבולה אסורה, אם הוכח כי ההודאה נמסרה מרצון ובאופן חופשי, הרי שהיא קבילה. בענייננו, הערכאה הדיונית וערכאת הערעור מצאו שהתשובה לשאלה היא שלילית, ואיני סבור כי יש בתצהיר כדי לשנות קביעה זו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר