בית המשפט המחוזי בתל אביב דן היום (ראשון) בבקשתו של א׳, המואשם בפרשה פלילית, להסיר את צו איסור הפרסום על שמו. עינב צנגאוקר, אמו של החטוף מתן צנגאוקר, הצטרפה לבקשה וטענה כי יש לאפשר לחשוף את הפרטים.

א׳, שלא נכח בדיון באופן פיזי למרות רצונו, הביע את תחושותיו וציין: "פעלתי כל חיי לטובת המדינה – בשירות הצבאי, במילואים ובעבודתי בתעשייה הביטחונית. תמיד תרמתי מעצמי ואני מתגעגע מאוד למשפחתי". הוא הוסיף כי הוא מכיר בטעותו: "טעיתי בדרך שבה פעלתי, ואני מבטיח לא לחזור על כך לעולם".

בת זוגו של הנגד ביקשה מחוץ לאולם הדיון: "תנו לנו להציג את האמת שלנו, כמה הייתה חשובה לו טובת החטופים והמדינה"

"אני מתגעגע מאוד למשפחתי"

לדבריו, צו איסור הפרסום מגביל את יכולתו להוכיח את חפותו: "אני לא מבין למה הצו עדיין בתוקף. האירוע כבר יצא לתקשורת, ואני מבקש בכל לשון להסיר אותו". למרות החלטת בית המשפט כי על הנגד להיות נוכח פיזית בדיון, הוא לא הובא בסופו של דבר, עקב החלטה שהתקבלה ברגע האחרון להעבירו לדיון באמצעות שיחת וידאו.

עינב צנגאוקר מבקשת להצטרף לבקשה להסיר את צו איסור הפרסום בפרשה. זאת משום שהמעשים המתוארים בכתב האישום נעשו במטרה להשפיע על השיח הציבורי בנושא הטיפול בסוגיית החטופים, וכן לאור הפגיעה ביכולות המדינה לקדם את שחרור החטופים בעקבות המעשים המתוארים בכתב האישום.

עמדת המדינה: העמדות שהוגשו לבית המשפט, הן בהשחרת כתב האישום הן בבקשה לסגירת דלתיים והן בבקשה לאיסור שמו של הנאשם א' מושתתות על עמדות הגורמים הרלוונטיים שאמונים על ביטחון המדינה. את העמדות הללו הבאנו בחשבון בעת הבקשות השונות בכל מה שקשור לאיסור הפרסום ודלתיים סגורות.

נבקש בהמשך הזה גם לשמוע במעמד צד אחד הרחבה בהקשר של דלתיים סגורות.
המילים הבודדות שהושחרו בכתב האישום הושחרו בשל החשש שפרסום המילים הללו עשויות לפגוע בביטחון המדינה. אדוני נחשף לחומר החקירה בתיק. חומר החקירה מכיל תכנים של ידיעות סודיות שהועברו מהנאשם א' לנאשם פלדשטיין. תיק החקירה מכיל שיטות לאיסוף מידע במודיעין, שמות של משרתים ביחידות מסווגות בגורמי המודיעין. מטרת סגירת הדלתיים ואיסור הפרסום הוא על שמירת הסוד. הדרך לעשות זאת היא באיזון המתאים בין סגירת הדלתיים לצד פרסום כתב האישום כפי שפורסם והחלטות בתי המשפט כפי שפורסמו שלטענתו מהוות איזון בין פומביות דיון לבין האינטרס של שמירת ביטחון המידע.

השופט מבקש מהמדינה לבדוק האם ניתן לפרסם שלושה פרוטוקולים של בית המשפט המחוזי. עמדת גורמי הביטחון היא שפרסום שמו של הנאשם  א' יכולה להביא לגילוי המידע הסודי אליו הוא נחשף במהלך שירותו במודיעין. עוד נמסרמ המדינה,כי "יכול להיות שבמעמד צד אחד נוכל לחשוב עם גורמי הביטחון על פרסום פרפרזה כזו או אחרת".

"אוסרים פרסום שמו של אדם בניגוד לרצונו"

עו״ד אורי קורב, סנגורו של הנגד א', אמר: "המדינה פועלת בפועל למחיקת זהותו של הנגד". עו"ד קורב המשיך: "כל הציבור על פרשת פלדשטיין, וכל פעולותיו נדבקות לא׳ כי זו שיטת הפעולה. הפרקליטות לא רוצה שעם ישראל יראה אותו. הוא רוצה שעם ישראל יראה אותו. הוא רוצה להילחם על חפותו כשיידעו מי הוא ומה הוא. הוא לא האסיר X הוא נגד הצבא ההגנה לישראל שכל החיים פעל למען מדינת ישראל וביטחונה. כך גם במקרה הזה גם אם הוא שגה באופן שבה הוא פעל".

"כל אחד שרוצה לדעת מי הוא יודע מי הוא. (פונה לתקשורת) - הם פרייארים - כשהם כותבים משהו הם לא יכולים לכתוב את השם שלו. שאר העם, מי שכותב ברשתות עליהם זה לא חל. ההמצאה שאנחנו שומעים היום לראשונה כיאלו פרסום שמו יביא לפרסום הידיעות. זו שיטה נפסדת שפועלים בה כל הזמן כדי למשוך זמן. אם פרסום השם שלו מביא לפרסום הידיעות כמו שהפרקליטות טוענת, אז הידיעות כבר בחוץ ואפשר גם להביא לפרסומם. הרי זו שטות.אוסרים פרסום שמו של אדם בניגוד לרצונו", הוסיף.

עו״ד קורב הוסיף: "אף אחד לא ניסה לפגוע בעסקת החטופים. ההפך הוא הנכון. זה מקומם שבכתב האישום נכתב כי מעשיו פגעו ביכולות המדינה לקדם את עסקת החטופים. הקורא מהצד חושב שא׳ דיבר עם עיתונאים ביודעו שהם עיתונאים. זה מה שקורה שצד אחד מנסח מסמך, הוא אמון על השלטר והוא קובע. המדינה שולטת בנרטיב וזה לא יכול להמשיך להתקיים. נמצאת כאן אמו של חטוף שהוצגה לה תמונה מעוותת".

"אני מקבל המון שיחות מעיתונאים שיודעים כל כך הרבה ולא ממני. אני לגמרי כועס. יש כאן ניסיון להשפיע על השיח, אבל לא שלנו. אנחנו מבקשים לפרסם את שמו של א' היום. אנחנו רוצים שהוא יוכל לנהל את כל ההליכים שלו כששמו, פניו, וזהותו מפורסמים ולא כשהוא מחוק ומושחר", אמר עו"ד קורב.