מופקרים פעם נוספת: ניצולי הנובה תבעו את המדינה - שעתרה לביהמ"ש

בתביעה שהוגשה נגד המדינה ומערכת הביטחון משתתפים 42 ניצולי המסיבה • לדבריהם: "שיחת טלפון אחת של גורמים צה"ליים למפקד האחראי על המסיבה הייתה מצילה את חייהם ומונעת פציעות בגוף ובנפש" • הפרקליטות מציינת כי יש לעכב את ניהול התביעה משום שאין אפשרות לנהל אותה באופן הוגן בזמן המלחמה • המדינה צריכה לתת את תגובתה עד 15 בפברואר

ניצולי הנובה תבעו את המדינה: "אתם רוצים שנהיה כמו כל חייל פוסט טראומתי שהגיע למצב קיצון ושרף את עצמו" // משה בן שמחון

עשרות ניצולי הנובה הגיעו הבוקר (ראשון) לבית המשפט בתל אביב, שם התקיים דיון בבקשת המדינה למחוק על הסף את התביעה בסך 200 מיליון שקל שהגישו בתחילת השנה, 42 נפגעים שהשתתפו במסיבת נובה ברעים. המדינה צריכה להביא את תגובתה על 15 בפברואר.

תביעה בסך 200 מיליון שקל. ניצולי הנובה מחוץ לבית המשפט, צילום: יהושע יוסף

במסגרת התביעה נטען כי "שיחת טלפון אחת של גורמים צה"ליים למפקד האחראי על המסיבה לפזר את המסיבה באופן מיידי נוכח הסיכון הצפוי, הייתה מצילה את חייהם ומונעת את הפציעות בגוף ובנפש של מאות משתתפי המסיבה לרבות התובעים. אין להבין את הרשלנות והמחדל הקשה".

מתחם מסיבת הנובה אחרי 7 באוקטובר, צילום: אורן כהן

התביעה, שהוגשה נגד צה"ל, משרד הביטחון, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי, מייצגת את ניצולי מסיבת הנובה שנפגעו פיזית או נפשית. לטענת התובעים, מדובר בצעירים וצעירות שמסלול חייהם השתנה לעד בעקבות האירוע. "עניינה של תביעה זו במחדלים קשים ורשלנות פושעת של הנתבעים, ביחד ולחוד, אשר גרמו לנכויות קשות של התובעים, משתתפי מסיבת הנובה ברעים בסמוך לעזה ב-7 באוקטובר, והרסו את חייהם", כתבו המייצגים, עורכי הדין ענת גינזבורג וגלעד גינזבורג.

"רובנו הגדול עוד לא חזר לחיים שלו, לא חזר לעבוד, לא חזר לעשות שום דבר עם החיים שלו", אמרה ללי לוי ניצולת הנובה לפני פתיחת הדיון. "ועדיין אנחנו נלחמים כל יום מחדש, נלחמים מול כל גורם אפשרי. קצת לחזור לחיים שלנו ושמישהו יקח אחריות על מה שעברנו. אני עד היום נלחמת על הדברים מאוד בסיסיים שבמשך שנים אמרו בואו תשלמי לנו ככה וככה, ותקבלי את זה בחזרה ביום שיגיע היום הזה. והנה הגיע היום הזה ואני נלחמת על משהו שהוא היה שלי כבר.

נציגי ניצולי הנובה שתובעים את מערכת הביטחון ועורכי דינם בביהמ"ש בתל אביב, צילום: יהושע יוסף

"קודם כל יש דיבור על זה שמפסיקים לנו, וכבר התחילו להפסיק לנו את הטיפולים שאמורים להיות במימון המדינה. במקביל, הביטוח הלאומי מאוד מקשה עלינו לקבל את הכסף שאנחנו שילמנו במשך שנים, אז אם אין לי כסף ומבטלים לנו את הטיפולים, איך אני אמורה לטפל בעצמי? איך אני אמורה לחזור לשגרה? שום דבר לא בסדר, אתם רוצים שאנחנו נהיה כמו כל חייל פוסט טראומתי שהגיע למצב קיצון ושרף את עצמו. לא נכון אז כאילו למה להביא אותנו לשם?"

שום דבר לא בסדר. ניצולי הנובה מחוץ לבית המשפט, צילום: יהושע יוסף

עורכי הדין ענת וגלעד גינזבורג: "אנחנו מייצגים 104 מנפגעי הנובע בתביעה נגד המדינה, הצבא, השב"כ ומשטרת ישראל. הגענו היום לדיון שקשור לבקשת המדינה, למחוק את התביעה או לעכב אותה. הבקשה הזו היא בקשה חסרת בסיס, חסרת שחר. זה ניסיון נוסף להפקיר את ניצולי הנובה, ואנחנו נכנסים תכף לאולם בית המשפט ישמע את מה שיש לנו לומר. הצדק ינצח בסוף, לא יעזור שום דבר, אי אפשר להתחמק. המדינה כאן תחוייב בנזיקין, זה הכל".

עלולה לפגוע בהליכי הבדיקה עתידיים

המדינה כאמור ביקשה מבית המשפט למחוק את התביעה או להורות על עיכוב ניהולה. המדינה ציינה כי מדובר בתביעה שהקדימה את זמנה, ואין כל אפשרות ממשית לנהל אותה בעיצומה של המלחמה באופן שיאפשר הליך הוגן וראוי. ניהול התביעה עתה אף עשוי לפגוע באפשרותם של התובעים לממש את מלוא זכויותיהם, ככל שתתקבל טענתם בשלב זה.

המדינה טוענת כי מי שהוכר זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבחון מיצוי זכויותיו, צילום: יוסי זליגר

עוד נטען בבקשת המדינה כי בהתאם לבדיקה שנערכה על ידי הפרקליטות, התובעים הוכרו כנפגעי פעולות איבה וקיבלו סיוע כספי חד פעמי. מעבר לכך, נטען, כי מי שהוכר זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש לעמוד בפני ועדה רפואית וזאת על מנת לבחון מיצוי זכויותיו על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

הפרקליטות גם טענה כי התביעה כוללת טענות הדורשות את תחקור האירועים שקדמו ל-7 באוקטובר, כאשר האינטרס הציבורי הכללי הוא למצות קודם את כלל התחקירים הצבאיים ואפיקי בדיקה אחרים, ולא לברר את הדברים במסגרת תביעות נזיקין פרטניות שעשויות אף לפגוע או לזהם הליכי בדיקה עתידיים.

ניצולי הנובה תבעו את המדינה. "שיחת טלפון אחת הייתה מצילה את חייהם"., צילום: יהושע יוסף

"בירור אירועי ה-7 באוקטובר במסגרת תביעה אזרחית עוד בטרם מוצו הליכי הבדיקה הביטחוניים והממשלתיים, עלול להסב נזק ממשי במישור הלאומי לאינטרס הציבורי בכללותו. ראוי לציין כי מחיקת התביעה או לחילופין עיכוב בירור התובענה לא יגרום נזק לתובעים במישור הפרטני, כאשר מחד תישמר זכותם להגיש תביעה אזרחית עתידית ומאידך ממילא התובעים מוכרים כנפגעי פעולות איבה ויכולים לפנות ולבקש לעמוד בפני ועדה רפואית על מנת לבחון מיצוי זכויותיהם על פי החוק", נכתב בתגובת הפרקליטות.

"מתווה עם מנגנון הפחדה"

בתוך כך אמרה הבוקר  יו״ר השדולה לזכר הנרצחים מהמסיבות בשבת השחורה ח"כ קארין אלהרר כי הממשלה מענה את הנפגעים ומשפחותיהם מאחר ולא נותנת מענים מלאים. "חלפה כמעט שנה מאז 7 באוקטובר ורק כעת, לאחר מאבק ממושך של השורדים והמשפחות, ממשלת ישראל השכילה לייצר מענים חלקיים מאוד עבורם. מענים שאותם תקצבה הממשלה בסכום שלא מגרד את תחתית הצרכים האמיתיים של הנפגעים. גם הורים לשורדים, לרבות לצעירים ולקטינים, לא כלולים ברשימת הזכאים לסיוע, למרות היותם עוגן משמעותי בהליך השיקום.

ח"כ קארין אלהרר, צילום: נעם ריבקין פנטון

לדבריה, גם לאחר שפנתה בנושא לא התקבל מענה אמיתי. "לאחר פנייתי בנושא, הותר לנפגעים לדרוש מסלול סיוע שתואם את מצבם (קצבת נכות או פיצוי חד פעמי), אך בפועל אדם שיבקש הכרה בנכות ולא ימצא זכאי ״יקנס״ ויקוזזו 60% מסך המענק הראשוני.  למעשה, הממשלה תאשר מתווה עם מנגנון הפחדה שירתיע את הנפגעים לבקש את הסיוע המגיע להם מהמדינה. אני קוראת לשרי הממשלה לא לאשר מתווה זה עד שיתוקנו כלל הפערים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר