האם תיקון טעות בצו הארנונה ייעשה רק לטובת הרשות המקומית ולא לטובת האזרח?

תארו לכם כי ביום בהיר מתקבל מכתב מהרשות המקומית בה אתם מתגוררים, המבשר כי בשל טעות מצערת שאירעה לפני עשור שנים וזה עתה התגלתה, תעריפי הארנונה לפיהם חויבתם משך שנים רבות היו שגויים, ומעתה תחויבו לפי תעריף הכפול מהתעריף המוכר לכם.

האם על אף חלוף השנים, בסמכות רשות מקומית להחליט על דעתה לתקן את הטעות ולשנות את החיוב? ומה בנוגע לטעות שנפלה בצו הארנונה לפני שנים רבות אותה גילה אזרח משלם ארנונה, טעות אשר תיקונה יביא להפחתת חיובי הארנונה - האם הדין יהיה זהה?

לאחרונה ניתן פסק דין של בית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (כבוד השופטת אורית וינשטיין) אשר עסק במקרה בו מועצה מקומית תעשייתית תפן גילתה בשנת 2023 כי תעריף הארנונה לנכסים בסיווג "קרקע תפוסה לתעשייה ומלאכה" אשר פורסם בצו הארנונה של המועצה במשך 15 השנים האחרונות היה לטענתה שגוי, וזאת כתוצאה מתיקון שנעשה בצו הארנונה בשנת 2008, שלא כדין.

במשך השנים הרבות שחלפו, המועצה לא גבתה מהמפעלים ארנונה עבור שטחי הקרקע מאחר והתעריף שפורסם בצווי הארנונה היה נמוך מאד (כעשרה ש"ח לדונם). בשנת 2023 שלחה המועצה למפעלים בתחומה הודעה לפיה בכוונתה לתקן את צו הארנונה לשנת 2023 בעקבות הטעות שהתגלתה ולחייב את שטחי הקרקע לפי תעריף של 8.41 ש"ח למ"ר (למעלה מפי 800 מהתעריף שפורסם בצו ב-15 השנים האחרונות!).

מספר חברות, ובתוכן ישקר בע"מ הגישו עתירות מנהליות לבית המשפט כנגד החלטת המועצה, במסגרתן טענו בין היתר כי בחלוף השנים הרבות, המועצה אינה מוסכמת לתקן את צו הארנונה מבלי שהתקבלה החלטת מועצה בעניין ומבלי שניתן אישור שרי הפנים והאוצר לתיקון צו הארנונה (אישור הנדרש על פי חוק כאשר רשות מקומית מבקשת לשנות את צו הארנונה).

החברות הסתמכו בין היתר על פסיקת בית המשפט העליון שניתנה בעבר לפיה פגמים שנפלו בצו הארנונה וקובעו בצו לפני שנים רבות, נעשו למעשה כדין, וכי ראוי להציב מחסום מפני העלאתם מן האוב של פגמים בצו בחלוף שנים רבות.

בפסק הדין בעניין מגדל תפן נדחו עתירות החברות ונקבע כי תיקון התעריף בצו הארנונה על ידי המועצה נעשה כדין, ובסמכות המועצה לחייב את המפעלים לפי התעריף המתוקן. בפסק הדין נקבע כי במקום בו הרשות מגלה טעות בצו הארנונה הרי שהיא מחויבת לפעול לתיקונה ולא נדרש אישור השרים לתיקון צו הארנונה.

בית המשפט אבחן בין פסקי הדין של בית המשפט העליון אשר לא התירו את תיקון הצו בחלוף שנים רבות לבין מקרה זה, לאור ההבדל בין תיקון טעות הנעשה על ידי הרשות המקומית לעומת תיקון טעות אותה מבקש האזרח לעשות. כך בלשון השופטת וינשטיין:

"לעמדתי, יש לאבחן בין מעמדה של הרשות מקומית לבין מעמדו של האזרח, שכן האינטרסים המתנגשים אינם זהים. האזרח העותר, מבקש סעד לתיקון נזק שנגרם לאינטרס אישי ופרטי שלו בשל טענה לטעות של הרשות או פגם שנפל בצו הארנונה. לעומת זאת, הרשות המקומית הפועלת לתיקון טעות שנפל בצו הארנונה שלה לכשהתגלתה הטעות – פועלת כנאמנת הציבור, לטובת האינטרס הציבורי ולצורך העיקרון של גביית מס אמת".  

לדעתי, בחינת האינטרס הציבורי אינה יכולה להתמצות בשמירת או הגדלת קופת הרשות המקומית לגביית "מס אמת", אלא יש מקום לאזן אינטרס זה באינטרס הציבורי החשוב של יצירת ודאות כלכלית של האזרחים ביחס לחיובי הארנונה. מצב בו, האזרח חשוף בכל עת לאפשרות כי חיובי הארנונה המוכרים לו מזה שנים רבות, יתבררו כשגויים בשל טעות ישנה נושנה, פוגע באינטרס ההסתמכות של האזרח ויוצר חוסר ודאות לא בריא. ראוי כמובן שכל מקרה ייבחן לגופו.

פעמים שעוצמת הפגם או משך הזמן שחלף יובילו למסקנה כי יש מקום לתיקון הפגם, או תיקונו באופן ממותן באמצעות דוקטרינות משפטיות מתאימות (בטלות יחסית וכד') ופעמים שבחלוף השנים הרבות הפגם "יוכשר" ויקובע בצו כדין. על כל פנים, קשה לקבל מגמה לפיה הצדק הוא חד סתרי, ופועל לטובת קופת הרשות המקומית ולא לטובת האזרח משלם הארנונה. ייתכן שהמנגנון הקבוע בחוק, המצריך קבלת אישור שרי הפנים והאוצר לשינויים בצו הארנונה, אף שאינו אידאלי, יכול לסייע בשמירת האיזונים גם במקרים אלה. ניתן להניח שטרם נאמרה המילה האחרונה בסוגיה זו ובית המשפט העליון עוד יידרש לכך בעתיד.

עת"מ (מינהליים חי') 14202-06-23 ישקר בע"מ נ' מועצה מקומית מגדל תפן (נבו 23.8.2024)

עו״ד אלדד פרקש מוביל את תחום המיסוי המוניציפאלי בפירמת עו״ד גורניצקי GNY. גילוי נאות: הח"מ ייצג בעבר חלק מן החברות בהליך זה