משבר מינוי שופט בית משפט העליון: חגי ויניצקי הוצע, השופטים התנגדו

מקורות במערכת המשפט אישרו ששמו של ד"ר חגי ויניצקי עלה כמועמד ונדחה • הנימוק להתנגדות, לפי טענת השופטים: הוא לא מתאים למעבר ישיר מהאקדמיה לעליון, למעבר כזה דרושים כישורים מיוחדים

חגי ויניצקי. צילום: רועי חרזי

פרסום ראשון: נציגי הקואליציה בוועדה לבחירת שופטים הציעו לשופטי העליון באחד הדיונים האחרונים בוועדה למנות את ד״ר חגי ויניצקי לשופט בעליון.

מבינים כי אחרי בחירת השופטים הסיכוי לשנות את הוועדה יהיה אפסי. לוין ורוטמן, צילום: אורן בן חקון

השופטים הביעו התנגדות למינוי בטענה כי המעבר בין האקדמיה הישר לשיפוט בעליון  ללא מעבר בערכאות נמוכות יותר דורשת רף גבוה יותר מהמועמדים וכי אין לו מספיק ניסיון מעשי.  בקואליציה דחו את הטענה הזאת וסוברים כי מדובר בהתנגדות לאור הזיהוי של ויניצקי עם אג׳נדה שמרנית.

ויניצקי, הוא מרצה בכיר לדיני קניין, חוזים ונושאים נוספים במכללת שערי משפט ועיקר פעילותו היא אקדמית. ויניצקי נחשב כאמור שמרן ומזוהה עם חוגי הימין ונחשב מומחה לדיני יהודה ושומרון. שמו עלה בוועדה לבחירת שופטים בממשלה הקודמת גם כמועמד מטעם איילת שקד  אך גם אז נפסל  על ידי השופטים. ויניצקי היה שותף לאורך השנים בניסוח הצעות חוק  לטובת נבחרי ציבור בכנסת ובממשלה בעיקר בנושאי יו״ש.

מתחילת המלחמה, הוא הקים במרכז בגין למשפט וציונות חמ״ל חירום משפטי ושלח לממשלה חוות דעת משפטיות בנושאי ביטחון ופעולות צה״ל בעזה. חוות הדעת שלו נתנו קונטרה לעיתים לחוות הדעת של הפצ״רית, אך לא ידוע על שימוש בממשלה בחוות הדעת שלו בין היתר נשלחה חוות דעת בנושא חיסולים של כוח השיטור של חמאס, וגם היה שותף בגיבוש הצעת חוק יחד עם פרופ טליה איינהורן ומשפטנים נוספים בנושא הקמת בתי משפט צבאים מיוחדים עם סמכויות לדון את מחבלי הנוחבות שחדרו לישראל בטבח השביעי באוקטובר גם לעונש מוות.

בנוסף לדיני קניין ודיני חוזים ד״ר ויניצקי שותף לכתיבת ספר מוביל בתובענות ייצוגיות שצוטט פעמים רבות בפסיקת בתי המשפט. לצד כתיבת ספרים ופרסום שלל מאמרים בדיני חוזים, קניין, קניין רוחני, משפט חוקתי ויהודה ושומרון, היה ממנסחי חקיקת חוק יסוד הלאום והיה שותף לקידומו והיה חבר בוועדת ההסדרה לבניה ביהודה ושומרון.

בית המשפט העליון (ארכיון), צילום: יונתן זינדל/פלאש90

נציגי הקואליציה ובראשם לוין טוענים כי השופטים לא מתנגדים רק למינוי לעליון של ד״ר רפי ביטון או ד״ר אביעד בקשי, מקורבי שר המשפטים והוגי הרפורמה המשפטית, אלא גם למועמדים נוספים שהציעו נציגי הקואליציה.

מקורות במערכת המשפט אישרו ששמו של ויניצקי עלה כמועמד ונדחה על ידי השופטים. מנגד, במסגרת המו״מ, השופטים הציעו מועמדים אחרים שלטענתם יכולים לענות על הצורך של נציגי הקואליציה לגוון את בית המשפט ולהכניס שופטים שמרנים.

השופטים הציעו שופטי מחוזי כמו רם וינוגרד ותמר בזק רפפורט, או את פרופ מרים ביטון מרקוביץ מבר אילן. נציגי הקואליציה אמרו על הצעות השופטים: ״מדובר באנשים טובים, אך הם לא יכולים להיות נציגי הימין השמרני אלא יותר כמועמדי אמצע מוסכמים". בקואליציה גם אומרים כי לויניצקי יש ניסיון מעשי, שכן הוא משמש 20 שנה שופט בבתי משפט צבאי במילואים.

דוברות הרשות השופטת מסרה בתגובה השבוע לפרסום של כתבנו נטעאל בנדל כי השופט סולברג ולוין הגיעו להסכמה על פרופ' מרים ביטון כמועמדת אמצע מוסכמת: ״בניגוד לפרסומים, שר המשפטים לא הסכים לוויתורים על מינויים של מועמדיו בקשי וביטון. נוכח עמדה זו, ואף שמטעם כל השופטים החברים בוועדה, בראשות ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, הועלו שמות מועמדים נוספים, לא היתה כל התקדמות ממשית במשא ומתן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר