בית המשפט אישר בקשה חריגה לנישואין של נערה בת 17 ובן זוגה, כמעט בן 18. ההחלטה התקבלה לאור הריונה של הנערה, למרות שגילם נמוך מהגיל החוקי לנישואין בישראל. השופט איתי כרמי, שדן בבקשה, הגדיר את החלטתו כ"הטובה ביותר בנסיבות הנוכחיות", תוך שהוא מתחשב במכלול הגורמים המורכבים של המקרה.
הבקשה הוגשה ע"י הזוג שמנהל אורח חיים דתי. לאחר שהנערה הרתה, פנו השניים לבית המשפט בבקשה להתיר להם להינשא חרף גילם הצעיר, דבר המנוגד לחוק גיל הנישואין. בא כוחם טען כי יש להתיר את הנישואין בשל נסיבות המקרה, ובעיקר בשל ההיריון של הנערה. נטען כי הנישואין ייטיבו עם שני הצעירים, וימנעו מהם מבוכה חברתית ואף תחושת בושה. בנוסף, הודגש כי הנערים בוגרים דיים לקבל החלטה זו, וכי משפחותיהם תומכות בהם.
מנגד, היועצת המשפטית לממשלה, התנגדה לבקשה והסתמכה על עמדת עובדת הסוציאלית שמונתה לתסקיר, אשר קבעה כי נישואי בוסר אינם לטובת הקטינים וכי אין לאשרם אלא במקרים חריגים במיוחד.
למרות זאת, השופט איתי כרמי נענה לבקשה והתיר את הנישואין, תוך שהוא מציין את חשיבות נסיבות ההיריון במקרה זה. "ההחלטה הטובה בעת הזאת היא להיעתר לבקשתם של הנער והנערהּ".
השופט הדגיש את המורכבות של המקרה, תוך שהוא מבחין בין החלטה "טובה" לבין החלטה "נכונה". הוא ציין כי נישואי קטינים נתפסים לרוב כמנהג מיושן המשרת את אינטרס המשפחה, לעתים על חשבון טובת הקטין עצמו. לפיכך, הדגיש השופט, על בית המשפט לנקוט משנה זהירות בבחינת בקשות כאלה. יש לבדוק כל מקרה לגופו, תוך התמקדות בטובת הקטינים, ולאשר נישואין רק במקרים חריגים. אישור כזה יינתן רק כאשר ברור שההחלטה נובעת מרצון חופשי, ללא לחץ משפחתי, וכשההיתר משרת את טובת הקטין יותר מאשר איסור הנישואין. השופט קבע כי המקרה הנוכחי עומד בקריטריונים אלה.
השופט כרמי ערך בחינה מעמיקה של המקרה, תוך התייחסות למספר היבטים מרכזיים: בשלותם של בני הזוג, איכות הקשר ביניהם, יחסיהם עם משפחותיהם, והרקע החברתי-כלכלי. הוא שקל את ההשלכות האפשריות של דחיית הבקשה, כולל העול החברתי והאישי הכרוך בהריון מחוץ לנישואין.
לדברר כרמי: "ההשפעות מעוררת החשש לשלומם של הקטינים, ממילא יפעלו את פעולתן, מעצם ההיריון. לכן היתר הנישואין בחתך האישי, המשפחתי והסביבתי של בני הזוג, דווקא ימתן את ההשפעות". לדעתו, הנישואין יחזקו את הביטחון והקשר בין בני הזוג, יפחיתו מבוכה חברתית, ויסייעו בהכנה לקראת הלידה. יתרה מזאת, הוא סבר כי ההיתר יעודד תחושת אחריות אצל בני הזוג ומשפחותיהם, ובסופו של דבר ישרת את טובתם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו